הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 42: | שורה 42: | ||
לעומת זאת דעת ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה הא) שאילו רוצה יכול להדליק קודם לשקיעה סמוך לה, וכשם שלענין נרות שבת אמרו שעמוד האש משלים לעמוד הענן, ויש להדליק סמוך לשקיעה כל שניכר שלצורך מצות שבת מדליקו, הוא הדין בנר חנוכה. ומה שאמרה הגמרא שמצותה משקיעת החמה, הכוונה לעיקר מצותה, שאז מחוייב להדליק. גם הביא ראיה נוספת מהדלקת נר חנוכה בערב שבת, שם ודאי מקדים להלדיק קודם חשיכה. וכן הביא ראיה זו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה מצוותה). | לעומת זאת דעת ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה הא) שאילו רוצה יכול להדליק קודם לשקיעה סמוך לה, וכשם שלענין נרות שבת אמרו שעמוד האש משלים לעמוד הענן, ויש להדליק סמוך לשקיעה כל שניכר שלצורך מצות שבת מדליקו, הוא הדין בנר חנוכה. ומה שאמרה הגמרא שמצותה משקיעת החמה, הכוונה לעיקר מצותה, שאז מחוייב להדליק. גם הביא ראיה נוספת מהדלקת נר חנוכה בערב שבת, שם ודאי מקדים להלדיק קודם חשיכה. וכן הביא ראיה זו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה מצוותה). | ||
<BR/>אבל הוסיף הרשב"א שמדברי בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה אמר רב יהודה) נראה שאין להדליק קודם השקיעה ואפילו בשבת. שהרי הביא את הגמרא האומרת שכוכב אחד יום, שני כוכבים בין השמשות, שלושה כוכבים לילה. ובודאי כוונתו לומר שאז יש לו להדליק, כלומר בצאת הכוכבים, שאם לא כן למה הביא גמרא זו בהלכות חנוכה. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה מצוותה) בשם בה"ג. | <BR/>אבל הוסיף הרשב"א שמדברי בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה אמר רב יהודה) נראה שאין להדליק קודם השקיעה ואפילו בשבת. שהרי הביא את הגמרא האומרת שכוכב אחד יום, שני כוכבים בין השמשות, שלושה כוכבים לילה. ובודאי כוונתו לומר שאז יש לו להדליק, כלומר בצאת הכוכבים, שאם לא כן למה הביא גמרא זו בהלכות חנוכה. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה מצוותה) בשם בה"ג. | ||
<BR/>אמנם מפורש ב'''בעל הלכות גדולות''' לעיל מיניה (חנוכה ד"ה והיכא דטעה) שמי שהדליק קודם שקיעה וכבה הנר קודם שקיעת החמה, צריך להדליק שוב משתשקע החמה משום שהדליק שלא בזמנה. מדוייק בדבריו, שאם לא כבה הנר שפיר קיים המצוה, ואינו צריך לחזור ולהדליק. בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים תצח ה) הקשה כן על הר"ן והרשב"א, אך הוסיף שזה אינו תימה כל כך, לפי שכמה פעמים כתבו הפוסקים דברים בשם בה"ג שהם היפך דברי בה"ג שלפנינו. | <BR/>אמנם מפורש ב'''בעל הלכות גדולות''' לעיל מיניה (חנוכה ד"ה והיכא דטעה) שמי שהדליק קודם שקיעה וכבה הנר קודם שקיעת החמה, צריך להדליק שוב משתשקע החמה משום שהדליק שלא בזמנה. מדוייק בדבריו, שאם לא כבה הנר שפיר קיים המצוה, ואינו צריך לחזור ולהדליק. בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים תצח ה) הקשה כן על הר"ן והרשב"א, אך הוסיף שזה אינו תימה כל כך, לפי שכמה פעמים כתבו הפוסקים דברים בשם בה"ג שהם היפך דברי בה"ג שלפנינו. גם ב'''ביאור הגר"א''' (א ד"ה אין) למד בדעת בה"ג דשרי להדליק קודם שקיעה, ודלא כפי שלמד הרשב"א בדעתו. | ||
ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) כתב שאין להדליק קודם השקיעה, דשרגא בטיהרא מאי מהני, ואין בה פרסום הנס. | ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) כתב שאין להדליק קודם השקיעה, דשרגא בטיהרא מאי מהני, ואין בה פרסום הנס. | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות נר חנוכה), והוסיף שיש מי שאומר שאם מדליק קודם זמן זה אינו מברך. אמנם בהמשך דבריו כתב שמי שהוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה, אך צריך שיתן בה שמן יותר משיעור הדלקה כדי שידלק הנר עד דכליא רגלא דתרמודאי. | <BR/>כן כתב גם ה'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות נר חנוכה), והוסיף שיש מי שאומר שאם מדליק קודם זמן זה אינו מברך. אמנם בהמשך דבריו כתב שמי שהוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה, אך צריך שיתן בה שמן יותר משיעור הדלקה כדי שידלק הנר עד דכליא רגלא דתרמודאי. | ||
=== שיטת ההלכה === | === שיטת ההלכה === | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעב ב), ציטט לשון הרמב"ם שלא מקדימים ולא מאחרים זמן ההדלקה. אמנם הוסיף שאם הוא טרוד יכול להקדים ולהדליק מפלג המנחה, ובלבד שיתן שמן כשיעור שידלק עד שתכלה רגל מן השוק. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעב ב), ציטט לשון הרמב"ם שלא מקדימים ולא מאחרים זמן ההדלקה. אמנם הוסיף בשם 'יש מי שאומר' שאם הוא טרוד יכול להקדים ולהדליק מפלג המנחה, ובלבד שיתן שמן כשיעור שידלק עד שתכלה רגל מן השוק. | ||
וב'''פרי חדש''' (א) הוסיף שהכוונה שיכול להדליק בברכה החל מפלג המנחה והלאה. וביאר שכיון שקיימא לן ש[[הדלקה עושה מצוה]], פשוט הוא שיש להחשיב את ההדלקה של פלג המנחה כמצווה, ולא שרק בשקיעה יחשב לו המצווה. ואם כן ודאי גם לברך אפשר וצריך. | וב'''פרי חדש''' (א) הוסיף שהכוונה שיכול להדליק בברכה החל מפלג המנחה והלאה. וביאר שכיון שקיימא לן ש[[הדלקה עושה מצוה]], פשוט הוא שיש להחשיב את ההדלקה של פלג המנחה כמצווה, ולא שרק בשקיעה יחשב לו המצווה. ואם כן ודאי גם לברך אפשר וצריך. וכן הסכים ב'''מחצית השקל''' (א). | ||
<BR/>הרב '''ברכי יוסף''' (א) דן האם דעת מרן כהאורחות חיים שמי שטרוד יכול להקדים מפלג המנחה, או דעתו כפי שהביא בסתם דעת הרמב"ם שאין מקדימין. שלכאורה קיימא לן בסתם ויש אומרים הלכה כסתם. אלא שמסיק שם שאפשר שכוונת מרן שהביא בשם יש מי שאומר, לפי שלא נמצא כן אלא אצל פוסק יחידי, אך אין הכרח ששאר פוסקים חולקים עליו. וכן הכא, אפשר שגם הרמב"ם מודה שטרוד יכול להקדים ולהדליק, ולא דיבר אלא ברובא דעלמא ובאופן הרגיל שאינם טרודים. | |||
<BR/>ב'''משנה ברורה''' (ג) פסק בפשיטות לברך על הדלקה שאחר פלג המנחה קודם השקיעה. | |||
=== זמן ההדלקה בערב שבת === | === זמן ההדלקה בערב שבת === | ||
| שורה 84: | שורה 86: | ||
==== אם צריך לברך על הדלקה מאוחרת ==== | ==== אם צריך לברך על הדלקה מאוחרת ==== | ||
כתב ה'''מגן אברהם''' (ו) שמדברי הב"י משמע שאין לברך, לפי שהוא ספקא דדינא, אבל מסתימת לשון השלחן ערוך נראה שצריך לברך. ופסק המג"א שיברך רק אם בני הבית ערים, אך אם כבר ישנים ומדליק לבדו, לא יברך. | כתב ה'''מגן אברהם''' (ו) שמדברי הב"י משמע שאין לברך, לפי שהוא ספקא דדינא, אבל מסתימת לשון השלחן ערוך נראה שצריך לברך. ופסק המג"א שיברך רק אם בני הבית ערים, אך אם כבר ישנים ומדליק לבדו, לא יברך. <BR/> | ||
<BR/>הרב '''פרי חדש''' (ב ד"ה הלילה) כתב | גם הרב '''פרי חדש''' (ב ד"ה הלילה) כתב שאמנם לפי דברי התוס' שיש להחמיר מספק ולהדליק גם אחר שכלתה רגל מן השוק, לכאורה אין לברך, שכיון שהוא רק מספק קיימא לן ספק ברכות להקל. אך לפי מה שכתבו הפוסקים דהאידנא שמדליקים בבתים יש להדליק כל הלילה, דאכתי הוי פירסומא ניסא לבני הבית, יש להדליק בברכה, עד שיעלה עמוד השחר. משמע בדבריו שאם ליכא בני בית עמו, לא יברך. וכן דעת הרב '''אליה רבה''' (ג) לדינא, וה'''ערוך השלחן''' (ז) וה'''משנה ברורה''' (יא), והוסיף המשנ"ב שאם בני ביתו ישנים נכון להקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה. | ||
בספר '''מור וקציעה''' ליעב"ץ (תרעב ב ד"ה ונ"ל ליישב) כתב לחדש שעל עיקר מצות נר חנוכה היא בברכה, שאם לא כן, אינו נראה שמדליק לכבוד המצוה, אלא ככל אדם שמדליק נר בלילה לצורכו. ואם מדליק בלא ברכה, לא עשה כלום, דהרואה אומר שלצרכו הוא עושה. ולכן כל מקום שאמרו להדליק, גם מחמת הספק, צריך להדליק בברכה, שאם לא כן אין כאן פרסום הנס. | בספר '''מור וקציעה''' ליעב"ץ (תרעב ב ד"ה ונ"ל ליישב) כתב לחדש שעל עיקר מצות נר חנוכה היא בברכה, שאם לא כן, אינו נראה שמדליק לכבוד המצוה, אלא ככל אדם שמדליק נר בלילה לצורכו. ואם מדליק בלא ברכה, לא עשה כלום, דהרואה אומר שלצרכו הוא עושה. ולכן כל מקום שאמרו להדליק, גם מחמת הספק, צריך להדליק בברכה, שאם לא כן אין כאן פרסום הנס. | ||
==== כמה שמן צריך לתת ==== | ==== כמה שמן צריך לתת ==== | ||
כתב ה'''פרי חדש''' (ב) שאם מדליק תוך הזמן של חצי שעה, ולא נשאר אלא רבע שעה, אין צריך לשים שמן אלא כדי רבע שעה. אמנם לדידן שההיכר הוא גם לבני הבית, יש לשים שמן בשיעור הרגיל. | כתב ה'''פרי חדש''' (ב) שאם מדליק תוך הזמן של חצי שעה, ולא נשאר אלא רבע שעה, אין צריך לשים שמן אלא כדי רבע שעה. אמנם לדידן שההיכר הוא גם לבני הבית, יש לשים שמן בשיעור הרגיל. וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (ה). | ||
=== לא הדליק כל הלילה === | === לא הדליק כל הלילה === | ||
| שורה 133: | שורה 135: | ||
ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) כתב שבזמן שהנרות דולקים לא ישתמש לאורה, מפני הרואים שאינם יודעים לחלק בין זמן המצוה ללאחר זמנה. וב'''בית חדש''' (תרעב ב ד"ה ולענין) העיד שהמנהג שלא לכבותה אף אחר זמנה, ואסור להתיר. והביאו ה'''מגן אברהם''' (ד). | ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) כתב שבזמן שהנרות דולקים לא ישתמש לאורה, מפני הרואים שאינם יודעים לחלק בין זמן המצוה ללאחר זמנה. וב'''בית חדש''' (תרעב ב ד"ה ולענין) העיד שהמנהג שלא לכבותה אף אחר זמנה, ואסור להתיר. והביאו ה'''מגן אברהם''' (ד). | ||
<BR/>ב'''אליה רבה''' (ב) נתן עצה שיתנה בפירוש שאינו מקצה את השמן אלא כשיעור זמן המצוה, ואז מותר לכבות ולהינות לאחר חצי שעה. אמנם לדינא הסכים שכאשר הנר עדיין דולק יש לחשוש מפני הרואים ולא להינות ממנו, וכדברי מהרש"ל. | <BR/>ב'''אליה רבה''' (ב) נתן עצה שיתנה בפירוש שאינו מקצה את השמן אלא כשיעור זמן המצוה, ואז מותר לכבות ולהינות לאחר חצי שעה, והעתיק עצה זו ה'''משנה ברורה''' (ז). אמנם לדינא הסכים האליה רבה שכאשר הנר עדיין דולק יש לחשוש מפני הרואים ולא להינות ממנו, וכדברי מהרש"ל. | ||
וב'''ערוך השלחן''' (ט) כתב שאצלם נהגו לכבות, אמנם אם יש מקום שנוהגים שלא לכבות כדברי הב"ח, אין לשנות. | |||
== אכילה, עשיית מלאכה ושאר דברים קודם הדלקה == | == אכילה, עשיית מלאכה ושאר דברים קודם הדלקה == | ||
כתב ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) שמשהגיע זמן ההדלקה אין לאכול ולא ללמוד, ואם התחיל פוסק. וכן כתב ה'''בית חדש''' (תרעב ב ד"ה פסק), וכתב הטעם שמא יהיה טרוד בלימודו וישכח, וכדין [[בדיקת חמץ]], וביותר שלחד לישנא בגמרא, אם לא הדליק אינו חוזר ומדליק, והוי מצוה עוברת. לכן פשיטא שצריך להפסיק. וכן הסכים ה'''פרי חדש''' (א). גם הרב '''אליה רבה''' (א) הסכים כן לדינא. | כתב ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) שמשהגיע זמן ההדלקה אין לאכול ולא ללמוד, ואם התחיל פוסק. וכן כתב ה'''בית חדש''' (תרעב ב ד"ה פסק), וכתב הטעם שמא יהיה טרוד בלימודו וישכח, וכדין [[בדיקת חמץ]], וביותר שלחד לישנא בגמרא, אם לא הדליק אינו חוזר ומדליק, והוי מצוה עוברת. לכן פשיטא שצריך להפסיק. וכן הסכים ה'''פרי חדש''' (א). גם הרב '''אליה רבה''' (א) הסכים כן לדינא. וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (י). | ||
=== תפילת ערבית והדלקה מה קודם === | === תפילת ערבית והדלקה מה קודם === | ||
כתב ה'''מגן אברהם''' (תרעב ה) שמי שלא התפלל מעריב, מדליק ואחר כך מתפלל, כיון שאין ההדלקה אורכת זמן ואין חשש בזה שמא ישכח התפילה. | כתב ה'''מגן אברהם''' (תרעב ה) שמי שלא התפלל מעריב, מדליק ואחר כך מתפלל, כיון שאין ההדלקה אורכת זמן ואין חשש בזה שמא ישכח התפילה. | ||
אבל בתשובת '''שב יעקב''' (א כב) כתב שקריאת שמע דאורייתא וקודמת היא להדלקת נר חנוכה, ועוד שהיא תדירה. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||