הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע על המטה וברכת המפיל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 3: שורה 3:
== המקורות התלמודיים ==
== המקורות התלמודיים ==
ב'''גמרא''' (ברכות ד ב) מובאים דברי ר' יהושע בן לוי האומר שמצוה על אדם לקרוא קריאת שמע על מטתו, אפילו שכבר קרא בבית הכנסת, ומביא לזה רב אסי ראיה מפסוק: "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". ומפרש '''רש"י''' שצריך לומר את הפרשה שנאמר בה 'על לבבך', כאשר הוא שוכב שנאמר 'ובשכבך', ולאחר מכן 'דומו סלה' בשינה.
ב'''גמרא''' (ברכות ד ב) מובאים דברי ר' יהושע בן לוי האומר שמצוה על אדם לקרוא קריאת שמע על מטתו, אפילו שכבר קרא בבית הכנסת, ומביא לזה רב אסי ראיה מפסוק: "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". ומפרש '''רש"י''' שצריך לומר את הפרשה שנאמר בה 'על לבבך', כאשר הוא שוכב שנאמר 'ובשכבך', ולאחר מכן 'דומו סלה' בשינה.
<BR/>ובהמשך הגמרא מובאת גם מימרא בשם ר' יצחק <ref>ברי"ף וברא"ש הגירסא ר' אלעזר.</ref> שכל הקורא קריאת שמע על מיטתו כאילו אוחז חרב פיפיות בידו ושמזיקין בדלים ממנו.
<BR />ובהמשך הגמרא מובאת גם מימרא בשם ר' יצחק <ref>ברי"ף וברא"ש הגירסא ר' אלעזר.</ref> שכל הקורא קריאת שמע על מיטתו כאילו אוחז חרב פיפיות בידו ושמזיקין בדלים ממנו.


בסוף המסכת אומרת ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) שהנכנס לישון על מיטתו אומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. וכן אומר ברכת המפיל.  
בסוף המסכת אומרת ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) שהנכנס לישון על מיטתו אומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. וכן אומר ברכת המפיל.  


=== טעם התקנה ===
=== טעם התקנה ===
ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא שטעם אמירת קריאת שמע בערב, היא כדי להבריח את המזיקין, וכן מבואר בבבלי כנ"ל, שהאומר קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין ממנו. <BR/>
ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא שטעם אמירת קריאת שמע בערב, היא כדי להבריח את המזיקין, וכן מבואר בבבלי כנ"ל, שהאומר קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין ממנו. <BR />
כתב ה'''מאירי''' (ברכות ד ב ד"ה אע"פ) שהמזיקין הכוונה לדעות כוזבות, והזקיקו חכמים בעתות הפנאי לייחד את ה', כדי שלא יטעה באמונת השניות, וכשיקרא קריאת שמע בכוונה הראויה, יהיה בטוח מהם.
כתב ה'''מאירי''' (ברכות ד ב ד"ה אע"פ) שהמזיקין הכוונה לדעות כוזבות, והזקיקו חכמים בעתות הפנאי לייחד את ה', כדי שלא יטעה באמונת השניות, וכשיקרא קריאת שמע בכוונה הראויה, יהיה בטוח מהם.


שורה 21: שורה 21:
== פסיקת הראשונים ==
== פסיקת הראשונים ==
ה'''רי"ף''' (ברכות ג א) הביא דברי ר' יהושע בן לוי להלכה, שמצוה לקרוא קריאת שמע על מטתו, אבל העיר שזהו דווקא פרשה ראשונה, שכן מוכח מהגמרא בפרק הרואה דאיתיא שם שאומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. והביא הרי"ף גם את הגמרא בשבועות לדינא, ומבואר מדבריו שמלבד קריאת שמע וברכת המפיל, יש גם לומר מזמור 'יושב בסתר עליון' עד 'כי אתה ה' מחסי', וכן לומר מזמור 'ה' מה רבו צרי' (תהילים ג).
ה'''רי"ף''' (ברכות ג א) הביא דברי ר' יהושע בן לוי להלכה, שמצוה לקרוא קריאת שמע על מטתו, אבל העיר שזהו דווקא פרשה ראשונה, שכן מוכח מהגמרא בפרק הרואה דאיתיא שם שאומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. והביא הרי"ף גם את הגמרא בשבועות לדינא, ומבואר מדבריו שמלבד קריאת שמע וברכת המפיל, יש גם לומר מזמור 'יושב בסתר עליון' עד 'כי אתה ה' מחסי', וכן לומר מזמור 'ה' מה רבו צרי' (תהילים ג).
<BR/>ה'''רא"ש''' (ברכות א ו-ז) העתיק דברי הרי"ף להלכה.
<BR />ה'''רא"ש''' (ברכות א ו-ז) העתיק דברי הרי"ף להלכה.


ה'''רמב"ם''' (תפילה ז ב) כתב שקורא פרשה ראשונה של קריאת שמע ואחר כך יישן, ואם אנסתו שינה, יקרא אפילו פסוק ראשון או פסוקי רחמים ואז יישן. ולפני כן כתב (ז א) שתיקנו חכמים שכשיכנס אדם למיטתו בלילה, יברך המפיל חבלי שינה וכו'.
ה'''רמב"ם''' (תפילה ז ב) כתב שקורא פרשה ראשונה של קריאת שמע ואחר כך יישן, ואם אנסתו שינה, יקרא אפילו פסוק ראשון או פסוקי רחמים ואז יישן. ולפני כן כתב (ז א) שתיקנו חכמים שכשיכנס אדם למיטתו בלילה, יברך המפיל חבלי שינה וכו'.
שורה 27: שורה 27:
== אם צריך לקרוא רק פרשת 'שמע' או גם פרשת 'והיה אם שמע' ופרשת ציצית ==
== אם צריך לקרוא רק פרשת 'שמע' או גם פרשת 'והיה אם שמע' ופרשת ציצית ==
ה'''רי"ף''' (ג א) כתב שצריך לקרוא פרשה ראשונה בלבד, שכן מבואר בפרק תשיעי. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ז ב), וכן הוא ב'''תוספות''' (ברכות א א ד"ה מאימתי) וב'''הגהות אשרי''' (ברכות א א) וב'''פסקי רי"ד''' (ברכות ד ב ד"ה אמר ר' יהושע בן לוי) וכן מתבאר להדיא מתוך דברי '''רש"י''' (ברכות ב א ד"ה עד סוף) וב'''מחזור ויטרי''' (קא ד"ה תיקנו לומר).  
ה'''רי"ף''' (ג א) כתב שצריך לקרוא פרשה ראשונה בלבד, שכן מבואר בפרק תשיעי. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ז ב), וכן הוא ב'''תוספות''' (ברכות א א ד"ה מאימתי) וב'''הגהות אשרי''' (ברכות א א) וב'''פסקי רי"ד''' (ברכות ד ב ד"ה אמר ר' יהושע בן לוי) וכן מתבאר להדיא מתוך דברי '''רש"י''' (ברכות ב א ד"ה עד סוף) וב'''מחזור ויטרי''' (קא ד"ה תיקנו לומר).  
<BR/>אמנם ה'''רא"ש''' (ברכות ט כג) הביא בשם '''רבנו חננאל''' שיש לקרוא גם פרשת שמע וגם פרשת והיה אם שמע לפי שיש בה 'בשכבך ובקומך', וכן כתב הטור בשמו (אורח חיים רלט). והסביר ה'''רא"ש''' שם וכן כתב ה'''בית יוסף''' שם שר"ח גורס בברייתא שהנכנס לישן קורא שמע ו'והיה אם שמע', ולא 'עד והיה אם שמע'. והעיד הטור שכן היה נוהג גם אביו הרא"ש. <ref>ומה שבפרק ראשון כתב הרא"ש (ו) שיש לקרוא רק פרשה ראשונה, יש לומר שרק ציטט לשון הרי"ף, אך עיקר דעתו כמ"ש בפרק תשיעי כדעת ר"ח שיש לקרוא שתי הפרשיות.</ref>
<BR />אמנם ה'''רא"ש''' (ברכות ט כג) הביא בשם '''רבנו חננאל''' שיש לקרוא גם פרשת שמע וגם פרשת והיה אם שמע לפי שיש בה 'בשכבך ובקומך', וכן כתב הטור בשמו (אורח חיים רלט). והסביר ה'''רא"ש''' שם וכן כתב ה'''בית יוסף''' שם שר"ח גורס בברייתא שהנכנס לישן קורא שמע ו'והיה אם שמע', ולא 'עד והיה אם שמע'. והעיד הטור שכן היה נוהג גם אביו הרא"ש. <ref>ומה שבפרק ראשון כתב הרא"ש (ו) שיש לקרוא רק פרשה ראשונה, יש לומר שרק ציטט לשון הרי"ף, אך עיקר דעתו כמ"ש בפרק תשיעי כדעת ר"ח שיש לקרוא שתי הפרשיות.</ref>


ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו.
ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו.


ה'''בית חדש''' (א) וה'''פרישה''' (רלט ב) כתבו בשם ה'''מהרש"ל''' שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, ושכן כתב רבנו יונה ב'''ספר היראה''', לפי שיש בה רמ"ח תיבות המצילות מן המזיקין. וכן ה''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)], הביא השם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב, כג ב).
ה'''בית חדש''' (א) וה'''פרישה''' (רלט ב) כתבו בשם ה'''מהרש"ל''' שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, ושכן כתב רבנו יונה בספר היראה, לפי שיש בה רמ"ח תיבות המצילות מן המזיקין. <u>וכן ה</u>'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)], הביא השם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב, כג ב).


ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)] כתב שאם קרא קריאת שמע של ערבית קודם זמנה, צריך לחזור ולקרוא כל הפרשיות, והוסיף שטוב תמיד לומר כל קריאת שמע שיש בה רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברי האדם.
ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)] כתב שאם קרא קריאת שמע של ערבית קודם זמנה, צריך לחזור ולקרוא כל הפרשיות, והוסיף שטוב תמיד לומר כל קריאת שמע שיש בה רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברי האדם.
שורה 43: שורה 43:


אבל ה'''תוספות''' (ברכות ב א ד"ה מאימתי) כתבו שכיון שקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר, אין לברך על קריאת שמע שעל המיטה. ומבואר יותר בגליון התוספות (חולין קה א ד"ה מים) בשם '''רבנו יהודה''', שאין לברך על קריאת שמע מפני שהוא משום שמירה, וכשם ש[[אין לברך על מים אחרונים]], שהם משום מלח סדומית. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז א) וכן העתיק להלכה בה'''הגהות אשרי''' (ברכות א א). וב'''דרכי משה''' (רלט א) הוסיף שכן נראה גם מדברי הרמב"ם.
אבל ה'''תוספות''' (ברכות ב א ד"ה מאימתי) כתבו שכיון שקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר, אין לברך על קריאת שמע שעל המיטה. ומבואר יותר בגליון התוספות (חולין קה א ד"ה מים) בשם '''רבנו יהודה''', שאין לברך על קריאת שמע מפני שהוא משום שמירה, וכשם ש[[אין לברך על מים אחרונים]], שהם משום מלח סדומית. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז א) וכן העתיק להלכה בה'''הגהות אשרי''' (ברכות א א). וב'''דרכי משה''' (רלט א) הוסיף שכן נראה גם מדברי הרמב"ם.
<BR/>גם ב'''שו"ת הרמב"ם''' (קפב) כתב שעל קריאת שמע שעל מיטתו לא יברך עליה, לפי שהיא רשות ולא מצוה.
<BR />גם ב'''שו"ת הרמב"ם''' (קפב) כתב שעל קריאת שמע שעל מיטתו לא יברך עליה, לפי שהיא רשות ולא מצוה.


== ברכת המפיל ==
== ברכת המפיל ==
שורה 52: שורה 52:
=== אם צריך להקדים הברכה לקריאת שמע או לאחרה ===
=== אם צריך להקדים הברכה לקריאת שמע או לאחרה ===
מלשון ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) משמע שקודם קוראים פרשת שמע, ורק לאחר כן מברכים המפיל.
מלשון ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) משמע שקודם קוראים פרשת שמע, ורק לאחר כן מברכים המפיל.
<BR/>אך כתב ה'''תוספות רא"ש''' (ברכות ס ב ד"ה ואומר) שיש אומרים שצריך קודם לברך המפיל, ורק אחר כך לקרוא קריאת שמע, ומביאים לזה ראיה מן הירושלמי שר' שמואל בר נחמני היה קורא את שמע וחוזר וקורא עד שנרדם. ואף ריב"ל שם שחולק וסובר שיש לקרוא פסוקי שמירה אחר קריאת שמע, אפשר שגם הוא סובר שהברכה קודמת. וסיים התוספות רא"ש שם, שעל כל פנים הגמרא בבלי לא נקטה סדר זה.  
<BR />אך כתב ה'''תוספות רא"ש''' (ברכות ס ב ד"ה ואומר) שיש אומרים שצריך קודם לברך המפיל, ורק אחר כך לקרוא קריאת שמע, ומביאים לזה ראיה מן הירושלמי שר' שמואל בר נחמני היה קורא את שמע וחוזר וקורא עד שנרדם. ואף ריב"ל שם שחולק וסובר שיש לקרוא פסוקי שמירה אחר קריאת שמע, אפשר שגם הוא סובר שהברכה קודמת. וסיים התוספות רא"ש שם, שעל כל פנים הגמרא בבלי לא נקטה סדר זה.  
<BR/>גם ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז ג) הביא ראיה זו מן הירושלמי, שקריאת שמע צריכה להיות אחרונה סמוך לשינה, וכתב שכן הוכיח רבנו נסים גאון, והביא דבריו ה'''בית יוסף''' (רלט ד"ה כתבו הגהות מיימוניות). וכן ב'''ראב"ד''' (תשובות ופסקים קצד) כתוב שאסור לברך ברכה זו, ושר' יהודה בן ברזילי קורא עליה מוציא שם שמים לבטלה.
<BR />גם ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז ג) הביא ראיה זו מן הירושלמי, שקריאת שמע צריכה להיות אחרונה סמוך לשינה, וכתב שכן הוכיח רבנו נסים גאון, והביא דבריו ה'''בית יוסף''' (רלט ד"ה כתבו הגהות מיימוניות). וכן ב'''ראב"ד''' (תשובות ופסקים קצד) כתוב שאסור לברך ברכה זו, ושר' יהודה בן ברזילי קורא עליה מוציא שם שמים לבטלה.


== פסוקי שמירה ==
== פסוקי שמירה ==