הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
מ
שורה 25: שורה 25:


ובספר '''מגיני שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14009&st=&pgnum=129&hilite= (קכו א ד"ה שיטת)] כתב ליישב שיטת רש"י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב"ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב"ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל {{ראה עוד|פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|טעם מחלוקת התנאים}}.  
ובספר '''מגיני שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14009&st=&pgnum=129&hilite= (קכו א ד"ה שיטת)] כתב ליישב שיטת רש"י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב"ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב"ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל {{ראה עוד|פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|טעם מחלוקת התנאים}}.  
<BR/>והוסיף שם המגיני שלמה (ד"ה והתימא) שאדרבה על שיטת התוס' קשה מה שפסקה הגמרא הלכה כרבנן מכח ההוא עובדא דפקקו את המאור בטפיח, דאם כתוס' שרבנן ור' אליעזר פליגי גם בדין מוקצה, איך משם יש ראיה שהלכה כרבנן, והרי שם הטפיח אינו מוקצה אלא כלי גמור הוא. ודוחק לומר שרק לענין בנין פסקו הלכה כרבנן ולא לענין מוקצה. אלא ודאי שלא נחלקו התנאים אלא משום דמחזי כבונה בלבד.
<BR/>והוסיף שם המגיני שלמה (ד"ה והתימא) שאדרבה על שיטת התוס' קשה מה שפסקה הגמרא הלכה כרבנן מכח ההוא עובדא דפקקו את המאור בטפיח, דאם כתוס' שרבנן ור' אליעזר פליגי גם בדין מוקצה, איך משם יש ראיה שהלכה כרבנן, והרי טפיח אינו מוקצה אלא כלי גמור הוא. ודוחק לומר שרק לענין בנין פסקו הלכה כרבנן ולא לענין מוקצה. אלא ודאי שלא נחלקו התנאים אלא משום דמחזי כבונה בלבד.


====מסקנת הגמרא להלכה====
====מסקנת הגמרא להלכה====
בסוף הסוגיה מביאה הגמרא (קכו ב) את דרשת רבי יצחק נפחא שהלכה כר' אליעזר, ומקשה על זה רב עמרם מהמשנה בסוף מסכת שבת ממעשה דאביו של ר' צדוק ואבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח, שמדבריהם למדו שפוקקין בשבת. ואף שאביי מתרץ שסתמא דמתניתין בעירובין אתיא כר' אליעזר, מכל מקום מסיימת הגמרא שאפילו הכי מעשה רב, כלומר שהסתמא דמתני' דסוף מסכת שבת הוא הלכה למעשה שכן נהגו באותו מקרה שקרה, ושמע מינה שהלכה כרבנן.
בסוף הסוגיה מביאה הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=126b&format=pdf (קכו ב)] את דרשת רבי יצחק נפחא שהלכה כר' אליעזר, ומקשה על זה רב עמרם מהמשנה בסוף מסכת שבת ממעשה דאביו של ר' צדוק ואבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח, שמדבריהם למדו שפוקקין בשבת. ואף שאביי מתרץ שסתמא דמתניתין בעירובין אתיא כר' אליעזר, מכל מקום מסיימת הגמרא שאפילו הכי מעשה רב, כלומר שהסתמא דמתני' דסוף מסכת שבת הוא הלכה למעשה שכן נהגו באותו מקרה שקרה, ושמע מינה שהלכה כרבנן.


===סוגיה דעירובין===
===סוגיה דעירובין===
{{סוגיה מורחבת|נעילת דלת בנגר בשבת במקדש ובמדינה}}
{{סוגיה מורחבת|נעילת דלת בנגר בשבת במקדש ובמדינה}}
ה'''משנה''' (עירובין י יא) אומרת לגבי נעילת דלת בנגר, כלומר במוט שמכניסים אותו לתוך נקב ברצפה ובכך ננעלת הדלת, שיש לחלק בין נגר הנגרר לנגר המונח. שלדעת תנא קמא נגר הנגרר מותר לנעול בו במקדש, כיון שאין שבות במקדש, אבל אסור לנעול בו במדינה, ואילו נגר המונח כאן וכאן אסור. דעת ר' יהודה שהנגרר מותר בין במקדש ובין במדינה ואין בו איסור כלל, והמונח הוא שמותר במקדש ואסור במדינה.  
ה'''משנה''' (עירובין י יא) אומרת לגבי נעילת דלת בנגר, כלומר מוט שמכניסים אותו לתוך נקב ברצפה ובכך ננעלת הדלת, שיש לחלק בין נגר הנגרר לנגר המונח. שלדעת תנא קמא נגר הנגרר מותר לנעול בו במקדש, כיון שאין שבות במקדש, אבל אסור לנעול בו במדינה, ונגר המונח כאן וכאן אסור. ואילו דעת ר' יהודה שהנגרר מותר בין במקדש ובין במדינה ואין בו איסור כלל, והמונח הוא שמותר במקדש ואסור במדינה.  
<BR/>וב'''ברייתא''' בגמרא (עירובין קב א) מבואר יותר שנגר הנגרר שחלקו בו תנא קמא ור' יהודה אם מותר לנעול בו במדינה, היינו שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ. ואילו נגר המונח הוא שאינו לא קשור ולא תלוי אלא שומטו ומניחו בקרן זוית, ובו לכולי עלמא אסור לנעול במדינה, ונחלקו אם נועלים בו במקדש.
<BR/>וב'''ברייתא''' בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=102&format=pdf (עירובין קב א)] מבואר יותר שנגר הנגרר שחלקו בו תנא קמא ור' יהודה אם מותר לנעול בו במדינה, היינו שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ. ואילו נגר המונח הוא שאינו לא קשור ולא תלוי אלא שומטו ומניחו בקרן זוית, ובו לכולי עלמא אסור לנעול במדינה, ונחלקו אם נועלים בו במקדש.


====טעם האיסור====
====טעם האיסור====
שורה 68: שורה 68:


===הסבר הרא"ש בדעת הרי"ף===
===הסבר הרא"ש בדעת הרי"ף===
ה'''רא"ש''' (יז ח) כתב ליישב דעת הרי"ף, שהרי"ף אינו סובר להלכה את דברי ר' יוחנן שאמר כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר. כלומר סובר הוא שאין הסוגיות דומות, אלא בנגר שתוחבין אותו בקרקע הוא חמור יותר ולכן בעינן קשור כדי להוציא מחשש איסור בנין, ואילו בפקק החלון שלא שייך בו איסור בנין, די במחשבה כדי להוציאו מאיסור טלטול. ולפי זה יש שלושה חילוקים, בפקק החלון סגי במחשבה, בקנה שהתקינו להיות נועל בו צריך שיהיה לו תורת כלי, ואילו בנגר הנגרר שהוא טפי דומה לבנין בעינן שיהיה קשור.
ה'''רא"ש''' (יז ח) כתב ליישב דעת הרי"ף, שהרי"ף אינו סובר להלכה את דברי ר' יוחנן שאמר כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר. כלומר סובר הוא שאין הסוגיות דומות, אלא בנגר שתוחבין אותו בקרקע הוא חמור יותר ולכן בעינן קשור כדי להוציא מחשש איסור בנין, ואילו בפקק החלון שלא שייך בו איסור בנין, די במחשבה כדי להוציאו מאיסור טלטול. ולפי זה יש שלושה חילוקים, בפקק החלון סגי במחשבה, בקנה שהתקינו להיות נועל בו צריך שיהיה לו תורת כלי, ואילו בנגר הנגרר שהוא טפי דומה לבנין בעינן שיהיה קשור {{ראה עוד|פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|הסבר הרא"ש בדעת הרי""ף}}
<BR/>והוסיף הרא"ש שלפי ר' יוחנן שכן דימה בין הסוגיות, יוצא שבין בפקק החלון ובין בנגר הנגרר בעינן קשור, להוציא מחשש בנין, ואילו בקנה שהתקינו להיות נועל בו סגי בתיקון כלי. אמנם אפשר שסובר הוא שתיקון כלי וקשירה שווים הם, ואף בנגר הנגרר ובפקק החלון מועיל תיקון כלי בלבד. הסבר זה של הרא"ש בדעת ר' יוחנן דומה להסבר הרמב"ן בדעת הרי, שבנגר מדובר שאין עליו תורת כלי ולכן בעינן קשירה ואילו בפקק החלון אם יש עליו תורת כלי לא בעינן קשירה.
 
===שיטת המאירי===
ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר) כתב לתרץ שבנגר האיסור הוא חמור יותר ויש בו חשש בונה, ולכן צריך קשירה, מה שאין כן בפקק החלון שהוא משום טלטול. ואף שהגמרא אמרה שהמחמיר בנגר אתיא כר' אליעזר, מ"מ אינו דומה לגמרי, שכאן הוא משום טלטול וכאן משום חשש בונה.
 
==מהו תיקון ומהו שיש תורת כלי עליו==
מבואר בסוגיה שצריך שיהיה הפקק מתוקן מאתמול לפקיקת החלון, שבלא זה אסור לפקוק, וזהו כרשב"ג שאמר גם לגבי קנה שתקינו להיות נועל בו, שדי בכך להתירו.
<BR/>ומבואר מתוך הסוגיה, שאין צורך בתיקון של מעשה, אלא די בתיקון במחשבה בלבד, שדווקא ר' יוחנן הוא החולק על רשב"ג וסובר שבעינן שיהיה תורת כלי עליו כדי להתיר להשתמש בו בשבת, אבל לפי ר' אבא בר כהנא שסובר כרשב"ג, די בכך שחשב מבעוד יום להשתמש בזה לצורך נעילה. כן כתבו ה'''תוספות''' (שבת קכו א ד"ה בין), וכן משמע ב'''רש"י''' (ד"ה שהתקינו), וכן מוכח מתוך הסוגיה.
 
אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש"י''' (קכו ב ד"ה שיש וד"ה וכ"ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד"ה וכי) כתבו בשם '''רבנו תם''', וכן הביא הרא"ש (יז י) בשמו ועוד ראשונים, שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. והקשה על רש"י שאם הוא כלי ממש פשיטא שמותר לטלטלו ואין בזה שום חשש ואף ר' אליעזר לא היה חולק בזה, שהרי כלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך גופו.
אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש"י''' (קכו ב ד"ה שיש וד"ה וכ"ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד"ה וכי) כתבו בשם '''רבנו תם''', וכן הביא הרא"ש (יז י) בשמו ועוד ראשונים, שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. והקשה על רש"י שאם הוא כלי ממש פשיטא שמותר לטלטלו ואין בזה שום חשש ואף ר' אליעזר לא היה חולק בזה, שהרי כלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך גופו.
<BR/>ה'''רא"ש''' (יז י) כתב ליישב דברי רש"י שלשיטתו אזיל שמפרש כל הסוגיה לענין בנין, ולכן חידוש הוא שאף שמלאכתו להיתר אשמעינן שמותר אף לצורך בנין, שמיחזי כבנין חמור ממוקצה. אבל בספר '''מגיני שלמה''' (קכו ב ד"ה וכ"ת) תמה על דברי הרא"ש היאך אפשר לומר כן והרי הגמרא משווה זאת לדין חריות של דקל שאין בזה חשש בנין כלל, וכמו שהקשו בתוס' על רש"י, וגם רש"י עצמו (ד"ה שיש) השווה זאת לדלתות שידה תיבה ומגדל, שגם בהם ליכא חשש בונה.
<BR/>ה'''רא"ש''' (יז י) כתב ליישב דברי רש"י שלשיטתו אזיל שמפרש כל הסוגיה לענין בנין, ולכן חידוש הוא שאף שמלאכתו להיתר אשמעינן שמותר אף לצורך בנין, שמיחזי כבנין חמור ממוקצה. אבל בספר '''מגיני שלמה''' (קכו ב ד"ה וכ"ת) תמה על דברי הרא"ש היאך אפשר לומר כן והרי הגמרא משווה זאת לדין חריות של דקל שאין בזה חשש בנין כלל, וכמו שהקשו בתוס' על רש"י, וגם רש"י עצמו (ד"ה שיש) השווה זאת לדלתות שידה תיבה ומגדל, שגם בהם ליכא חשש בונה.