הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 16: שורה 16:
<BR/>על דבריו מקשה ר' ירמיה שהרי בגמרא בעירובין לגבי נעילת דלת בנגר, דעת ר' יהודה שקשור על כל פנים בעינן, ואמר ר' יהושע בר אבא משמיה דעולא שהמחלוקת שם בנגר היא כהמחלוקת כאן גבי פקיקת החלון, שר' יהודה המיקל שם הוא כדעת חכמים כאן, ואם כן כשם שהנגר צריך להיות קשור לדעת ר' יהודה, כך הפקק צריך להיות קשור בחלון לדעת חכמים.
<BR/>על דבריו מקשה ר' ירמיה שהרי בגמרא בעירובין לגבי נעילת דלת בנגר, דעת ר' יהודה שקשור על כל פנים בעינן, ואמר ר' יהושע בר אבא משמיה דעולא שהמחלוקת שם בנגר היא כהמחלוקת כאן גבי פקיקת החלון, שר' יהודה המיקל שם הוא כדעת חכמים כאן, ואם כן כשם שהנגר צריך להיות קשור לדעת ר' יהודה, כך הפקק צריך להיות קשור בחלון לדעת חכמים.
<BR/>מתרץ רבי אבא שבאמת דעתו אינה כאחד מהתנאים הנ"ל, אלא הוא סובר כהתנא שמתיר אף בלא קשירה והוא דעת ר' שמעון בן גמליאל המובא ב'''תוספתא''' (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו, שלדעת תנא קמא מותר לנעול בו רק אם הוא קשור ותלוי בפתח, ולדעת רשב"ג מספיק שיהיה מתוקן לכך, אף שאינו קשור כלל.  
<BR/>מתרץ רבי אבא שבאמת דעתו אינה כאחד מהתנאים הנ"ל, אלא הוא סובר כהתנא שמתיר אף בלא קשירה והוא דעת ר' שמעון בן גמליאל המובא ב'''תוספתא''' (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו, שלדעת תנא קמא מותר לנעול בו רק אם הוא קשור ותלוי בפתח, ולדעת רשב"ג מספיק שיהיה מתוקן לכך, אף שאינו קשור כלל.  
<BR/>הראשונים מבארים שהתיקון המדובר כאן הוא במחשבה בלבד, כלומר שיחשוב על כך מבעוד יום, שכן מוכח בדעת רשב"ג, ור' אבא בר כהנא אתיא כוותיה.


בהמשך הגמרא מובא שר' יוחנן מכריע הלכה כרבן שמעון בן גמליאל לענין הקנה המתוקן לנעול ולפתוח בו, שאין צריך שיהיה קשור אלא רק מתוקן.
בהמשך הגמרא מובא שר' יוחנן מכריע הלכה כרבן שמעון בן גמליאל לענין הקנה המתוקן לנעול ולפתוח בו, שאין צריך שיהיה קשור אלא רק מתוקן.
<BR/>אך הגמרא מקשה על זה שהרי דעת ר' יוחנן לענין [[כיסויי הכלים]] שאין לטלטלם בשבת אלא אם כן יש להם בית אחיזה, כלומר שיש עליהם תורת כלי, ובודאי אין לומר שרשב"ג דיבר בכה"ג שיש תורת כלי על הקנה, שהרי לענין [[חריות של דקל]] שגדרן לשם עצים ונמלך עליהן לישיבה דעת רשב"ג שאין צריך לקשרם ולעשות בהם מעשה, אלא אף שאין תורת כלי עליהם מותר.  
<BR/>אך הגמרא מקשה על זה שהרי דעת ר' יוחנן לענין [[כיסויי הכלים]] שאין לטלטלם בשבת אלא אם כן יש להם בית אחיזה, כלומר שיש עליהם תורת כלי, ובודאי אין לומר שרשב"ג דיבר בכה"ג שיש תורת כלי על הקנה, שהרי לענין [[חריות של דקל]] שגדרן לשם עצים ונמלך עליהן לישיבה דעת רשב"ג שאין צריך לקשרם ולעשות בהם מעשה, אלא אף שאין תורת כלי עליהם מותר.  
<BR/>מתרצת הגמרא שבאמת אף שרשב"ג לא מצריך תורת כלי אלא רק שיהיה מתוקן לכך, ר' יוחנן פליג עליה בזה ומצריך תורת כלי. אמנם לענין קשירה ותליה ס"ל כרשב"ג ולא כתנא קמא, ולכן סובר שאין צריך קשור ותלוי.
<BR/>מתרצת הגמרא שבאמת רשב"ג לא מצריך תורת כלי אלא רק שיהיה מתוקן לכך במחשבתו, אך ר' יוחנן חלוק עליו בנקודה זו ומצריך תורת כלי. אמנם לענין קשירה ותליה ס"ל כרשב"ג ולא כתנא קמא, ולכן סובר שאין צריך קשור ותלוי.


====מסקנת הגמרא להלכה====
====מסקנת הגמרא להלכה====
שורה 36: שורה 37:


====מסקנת הגמרא להלכה====
====מסקנת הגמרא להלכה====
בהמשך הגמרא אומר רב יהודה בשם שמואל שהלכה כר' יהודה בנגר הנגרר, כלומר שמותר לנעול בו במדינה. ולזה מסכים גם רבא אבל מתנה זאת בכך שיהיה הנגר קשור בדלת עצמה. ומבואר עוד שם שאם הנגר ניטל באיגדו (ולהלן יתבאר פירושו), אין צורך שיהיה קשור בדלת, אלא אפילו קשור בעיברא דדשא מותר.
בהמשך הגמרא אומר רב יהודה בשם שמואל שהלכה כר' יהודה בנגר הנגרר, כלומר שמותר לנעול בו במדינה. ולזה מסכים גם רבא אבל מתנה זאת בכך שיהיה הנגר קשור בדלת עצמה. ומבואר עוד שם שאם הנגר ניטל באיגדו, כלומר שקשור בקשר חזק, אין צורך שיהיה קשור בדלת, אלא אפילו קשור בעיברא דדשא מותר.
<BR/>וב'''ריטב"א''' (שבת קכו א ד"ה רבי יהודה) כתב שלפי ה'''רי"ף''' (עירובי לד ב) מבואר שגם בניטל באיגדו צריך על כל פנים שיהיה קשור בעיברא דדשא, אבל לפי התוספות והראב"ד אם ניטל באיגדו אינו צריך שיהיה קשור כלל, אפילו לא בעיברא דדשא, ומה שאמרו כן בגמרא הוא לפי שכך היה המעשה, אך מעיקרא דדינא אין צורך בכך.


עוד מבואר בגמרא שאם נפסק החבל שבו הנגר קשור, אסור לנעול בו. ואם נקמז, לתנא קמא מותר ולר' יהודה אסור, והלכה כר' יהודה שנקמז אסור, משום דמיחזי כבונה.
עוד מבואר בגמרא שאם נפסק החבל שבו הנגר קשור, אסור לנעול בו. ואם נקמז, לתנא קמא מותר ולר' יהודה אסור, והלכה כר' יהודה שנקמז אסור, משום דמיחזי כבונה.