הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 27: | שורה 27: | ||
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא ש[[במוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור. | ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא ש[[במוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור. | ||
<BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול הלכה כר' מאיר שנר שכבה מותר לטלטלו אלא אם כן דלק בשבת, שהוקצה מחמת איסור {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|פסיקת ההלכה}}. | <BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול הלכה כר' מאיר שנר שכבה מותר לטלטלו אלא אם כן דלק בשבת, שהוקצה מחמת איסור {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|פסיקת ההלכה}}. | ||
<BR/>גם '''רבנו חננאל''' (מד א ד"ה ת"ר) כתב שאין הלכה כר' שמעון בזה, אלא שנתן טעם אחר בדבר, שכיון שר' יהודה ור' מאיר שניהם מסכימים לאסור במוקצה מחמת איסור, הלכה כמותם בזה ולא כר' שמעון שהוא דעת יחיד. | <BR/>גם '''רבנו חננאל''' (מד א ד"ה ת"ר) כתב שאין הלכה כר' שמעון בזה, אלא שנתן טעם אחר בדבר, שכיון שר' יהודה ור' מאיר שניהם מסכימים לאסור במוקצה מחמת איסור, הלכה כמותם בזה ולא כר' שמעון שהוא דעת יחיד. וב'''ראבי"ה''' (שבת רד) הביא שני הטעמים. | ||
כן הכריעו כל הראשונים לאסור נר שדלק בשבת אף לאחר שכבה שגם במוקצה מחמת איסור אמרינן מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא. וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (שבת כה י) וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט א). | כן הכריעו כל הראשונים לאסור נר שדלק בשבת אף לאחר שכבה שגם במוקצה מחמת איסור אמרינן מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא. וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (שבת כה י) וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט א). | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
<BR/>ה'''משנה ברורה''' (ה) למד מדברי הב"ח שדווקא נר של חרס שהוא מאוס הוי כגרף של רעי אבל של מתכת אסור. | <BR/>ה'''משנה ברורה''' (ה) למד מדברי הב"ח שדווקא נר של חרס שהוא מאוס הוי כגרף של רעי אבל של מתכת אסור. | ||
===טלטול נר של נפט=== | |||
ב'''גמרא''' (מו א) מבואר שמותר לטלטל נר של נפט, | |||
<BR/>וה'''ראביה''' (שבת רד בסופו) כתב שאין לטלטל נר של נפש שדלק בשבת, דלא קיימא לן כר' שמעון בזה. ודבריו תמוהין, שהרי עכ"פ במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ומה אכפת לן שדלק באותה שבת. ובאמת ב'''טור''' (רעט) כתב שנר של נפט מותר לטלטלו אף בהדליקו בו באותה שבת מפני שמאוס הוא. ולדברי הראבי"ה יש לומר שאף נר של חרס אין לטלטלו אם דלק בשבת, שכל שהוא מוקצה מחמת איסור, אף שגם מאוס הוא אין לטלטלו. | |||
===טלטול נר חדש בזמן הזה=== | ===טלטול נר חדש בזמן הזה=== | ||
| שורה 71: | שורה 74: | ||
====לצורך גופו ומקומו==== | ====לצורך גופו ומקומו==== | ||
כתב ה'''ראבי"ה''' (שבת רד) שנר שכבה והוא צריך לגופו או למקומו מותר לטלטלו, שמוקצה מחמת איסור מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אך הוסיף שם שכל זמן שהנר דולק אסור לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו לפי שנעשו בסיס לדבר האסור. ודבריו אינם מובנים, שהרי אף לאחר שכבה אסור לטלטל משום בסיס לדבר האסור, ואם בבין השמשות היה אסור לצורך גופו ומקומו, הרי שנאסר לכולי יומא, ומה נשתנה כשכבה. | |||
<BR/>גם ב'''פסקי הרי"ד''' (שבת מד א) כתב כהראבי"ה אך מטעם אחר, שמוקצה מחמת איסור דמי לכלים שמלאכתן לאיסור שמותרים לצורך גופן ומקומן, דאין לחלק בין מוקצה למוקצה, אלא אם כן אין עליו תורת כלי כלל. דבריו הובאו לדינא גם ב'''אגור''' (תנד) {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|לצורך גופו ומקומו}}. | |||
<BR/>ב'''שו"ת מהרי"ל''' (חדשות לח ד) כתב שלא נהגו כן, אלא נוהגין איסור אף בלצורך גופו ומקומו, ומשמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור. | |||
אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד"ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב"ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר"י''' (ג כ ד"ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא"ש''' בתשובה (כב ח). וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום. | |||
====טלטול על ידי ככר או תינוק==== | |||
ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה ואפילו על ידי ככר או תינוק, שלא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד. | |||
==טיוטא== | ==טיוטא== | ||