הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 12: | שורה 12: | ||
נחלקו הראשונים מהם שטרי הדיוטות האמורים בגמרא. | נחלקו הראשונים מהם שטרי הדיוטות האמורים בגמרא. | ||
====שיטת | ====שיטת רוב הראשונים והשלחן ערוך==== | ||
כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. אמנם במקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר. | כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. אמנם במקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר. | ||
<BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) הביאו שמה שפירש רש"י שטרי מקח וממכר הוא הגהה בכתב ידו, ומשמע שסוברים שחזר בו והתיר אגרות. | <BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) הביאו שמה שפירש רש"י שטרי מקח וממכר הוא הגהה בכתב ידו, ומשמע שסוברים שחזר בו והתיר אגרות. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
כדעה זו פסק ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) שאף אגרות של שאלת שלום אסור. | כדעה זו פסק ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) שאף אגרות של שאלת שלום אסור. | ||
====שיטת | ====שיטת תוספות והרמב"ן==== | ||
הדעה החולקת היא דעת ה'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) שכתבו ליישב מנהג ישראל שקוראים אגרות השלוחות, ויישב '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא שטרי חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר לקרוא אפילו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו'. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי) בשם רבו, ליישב מנהג ישראל שלא אסרו אלא אותם שהיו ברשותו מערב שבת, ואין לו בהם צורך כלל כחשבונות וכד', אבל אגרות שלום, מלבד שיש בזה צורך פיקוח נפש או פיקוח רבים, אם לא יקרא בהם יהיה דואג כל השבת כולה. וצריך לומר שמה שכתב הריטב"א (קמט א) להסכים שאגרות הם בכלל שטרי הדיוטות, זהו מעיקרא הדין, ליישב המנהג הסכים לדברי התוס'. | הדעה החולקת היא דעת ה'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) שכתבו ליישב מנהג ישראל שקוראים אגרות השלוחות, ויישב '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא שטרי חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר לקרוא אפילו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו'. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי) בשם רבו, ליישב מנהג ישראל שלא אסרו אלא אותם שהיו ברשותו מערב שבת, ואין לו בהם צורך כלל כחשבונות וכד', אבל אגרות שלום, מלבד שיש בזה צורך פיקוח נפש או פיקוח רבים, אם לא יקרא בהם יהיה דואג כל השבת כולה. וצריך לומר שמה שכתב הריטב"א (קמט א) להסכים שאגרות הם בכלל שטרי הדיוטות, זהו מעיקרא הדין, ליישב המנהג הסכים לדברי התוס'. | ||
גם ה'''רמב"ן''' (קנא א ד"ה ההא דקאמר) כתב שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות. וכן כתבו בשמו הרשב"א בתשובה (ז שמו) והר"ן (בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו). | גם ה'''רמב"ן''' (קנא א ד"ה ההא דקאמר) כתב שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות. וכן כתבו בשמו הרשב"א בתשובה (ז שמו) והר"ן (בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו). וממה שלא נימק את דבריו, משמע שאינו מחמת חשש לפיקוח נפש, ואם כן אף אגרת שכבר יודע מה כתוב בה מותר. | ||
ובתשובת ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' (פראג ד תרנז) כתב שגוי שהביא כתב לישראל בשבת מחוץ לתחום מותר לקבלו, ואין בזה משום מוקצה וגם לא איסור קריאה בו משום שטרי הדיוטות, לפי שלא נאסר אלא כגון במניית אורחים וכד', שבדעתו לכתוב ולמנותם. מבואר מדבריו שהטעם להתיר באגרות שלום הוא משום שלא הוא שכתב אותם, וזה דלא כתוס', שכתב ההיתר משום שאולי יש בו פיקוח נפש. | ובתשובת ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' (פראג ד תרנז) כתב שגוי שהביא כתב לישראל בשבת מחוץ לתחום מותר לקבלו, ואין בזה משום מוקצה וגם לא איסור קריאה בו משום שטרי הדיוטות, לפי שלא נאסר אלא כגון במניית אורחים וכד', שבדעתו לכתוב ולמנותם. מבואר מדבריו שהטעם להתיר באגרות שלום הוא משום שלא הוא שכתב אותם, וזה דלא כתוס', שכתב ההיתר משום שאולי יש בו פיקוח נפש. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
ומשמע בדבריו, וכן למד ה'''בית יוסף''' (שז ד"ה ורבנו ירוחם), שאומר כן אפילו לשיטת רבנו יונה וסייעתו, שלא אסור אלא אם כן יודע מה כתוב בה. אבל הב"י שלא משמע כן מדברי הטור. | ומשמע בדבריו, וכן למד ה'''בית יוסף''' (שז ד"ה ורבנו ירוחם), שאומר כן אפילו לשיטת רבנו יונה וסייעתו, שלא אסור אלא אם כן יודע מה כתוב בה. אבל הב"י שלא משמע כן מדברי הטור. | ||
==== | ====דעת הרמב"ם==== | ||
ב'''רמב"ם''' (שבת כג יט) לא נזכר מהו פירוש שטרי הדיוטות, אבל בפירוש המשנה (שבת כג ב) כתב שהאיסור למנות אורחיו הוא שמא יקרא אגרות, שכל זולת ספרי הנבואה ופירושיהם אסור לקרותו לא בשבת ולא ביום טוב, אפילו הם ספרי מדע.<BR/> | ב'''רמב"ם''' (שבת כג יט) לא נזכר מהו פירוש שטרי הדיוטות, אבל בפירוש המשנה (שבת כג ב) כתב שהאיסור למנות אורחיו הוא שמא יקרא אגרות, שכל זולת ספרי הנבואה ופירושיהם אסור לקרותו לא בשבת ולא ביום טוב, אפילו הם ספרי מדע.<BR/> | ||
ואף שב'''טורי זהב''' (שז יא) כתב בשם הב"י בדעת הרמב"ם שמתיר אגרות, כתב השיג עליו '''אליה רבה''' (לא) שכנראה טעות סופר היתה לפניו בבית יוסף ונדפס אצלו רמב"ם במקום רמב"ן. וראה גם ב'''בית חדש''' (ה ד"ה כתב הרמב"ם) שמשמע מתוך דבריו כדעת הט"ז שלרמב"ם מותר באגרות, לפי שבאגרות שלום ליכא חשש של שמא ימחוק. וגם על זה השיג האליה רבה שם וכתב שגם באגרות יש חשש מחיקה. | ואף שב'''טורי זהב''' (שז יא) כתב בשם הב"י בדעת הרמב"ם שמתיר אגרות, כתב השיג עליו '''אליה רבה''' (לא) שכנראה טעות סופר היתה לפניו בבית יוסף ונדפס אצלו רמב"ם במקום רמב"ן. וראה גם ב'''בית חדש''' (ה ד"ה כתב הרמב"ם) שמשמע מתוך דבריו כדעת הט"ז שלרמב"ם מותר באגרות, לפי שבאגרות שלום ליכא חשש של שמא ימחוק. וגם על זה השיג האליה רבה שם וכתב שגם באגרות יש חשש מחיקה. | ||
ולענין ספרי מדע ראה במהדורת '''הרב קפאח''' לפיה"מ שהעיר (3) שדבריו שם הם דלא כמ"ש במשנה תורה, שם משמע שספרי מדע מותרים לפי שליכא חששא דמחיקה. | ולענין ספרי מדע ראה במהדורת '''הרב קפאח''' לפיה"מ שהעיר (3) שדבריו שם הם דלא כמ"ש במשנה תורה, שם משמע שספרי מדע מותרים לפי שליכא חששא דמחיקה. | ||
===חשבונות של מצוה=== | |||
ה'''בית חדש''' (שז ה ד"ה ומה שנוהגין) תמה על המנהג שהשמש קורא את האורחים לסעודה מתוך הכתב. וב'''מגן אברהם''' (טז) לימד זכות על המנהג, שכיון שהוא דבר של מצוה מותר, כמו [[חשבונות של מצוה]]. | |||
===טעם האיסור=== | ===טעם האיסור=== | ||