הבדלים בין גרסאות בדף "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 6: | שורה 6: | ||
=== מחלוקת התנאים וטעמה === | === מחלוקת התנאים וטעמה === | ||
בגמרא (סוכה ו ב) מובאת '''ברייתא''' ובה מחלוקת תנאים, בעניין הדופן השלישית בסוכה. לתנא קמא צריך בסוכה שיהיו שתיים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, ואילו לפי ר' שמעון שלוש כהלכתן ורביעית אפילו טפח. | בגמרא (סוכה ו ב) מובאת '''ברייתא''' ובה מחלוקת תנאים, בעניין הדופן השלישית בסוכה. לתנא קמא צריך בסוכה שיהיו שתיים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, ואילו לפי ר' שמעון שלוש כהלכתן ורביעית אפילו טפח. | ||
<BR/>בפשטות כוונת הברייתא ששתים מהדפנות צריכות להיות כשיעור דהיינו ז' טפחים כהלכתן, והשלישית די לה אם תהיה טפח. אמנם בהמשך הגמרא מתבאר שניתן לפרש ' | <BR/>בפשטות כוונת הברייתא ששתים מהדפנות צריכות להיות כשיעור דהיינו ז' טפחים כהלכתן, והשלישית די לה אם תהיה טפח. אמנם בהמשך הגמרא מתבאר שניתן לפרש 'שתים כהלכתן' דהיינו ששתיים מהדפנות צריכות להיות מונחות כהלכתן, שנוגעות אחת בשניה<ref>ה'''ר"יף''' (ב ב) קורא לדפנות כאלו 'דעריבן' וכך מפרש את 'כהלכתן', וממנו העתיקו הראשונים. וצ"ע אם היה גורס כן בגמרא או שרק מפרש כן. וראה להלן.</ref>, כגון אחת ברוח דרום ואחת ברוח מזרח. אך אם אין שתי הדפנות השלמות מונחות כהלכתן, כלומר שאינן נוגעות זו בזו אלא עומדות זו מול זו כמבוי מפולש, אין השלישית כשרה בטפח בלבד, אלא צריכה להיות ארוכה יותר<ref>כן פירש ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב א ד"ה ת"ר) שכן דעת ר' סימון ואיתימא ריב"ל, ששתי דפנות כהלכתן היינו כשיעור שלם ודעריבן, ולכן בסוכה העשויה כמבוי לא סגי בטפח, כיוון שאין הדפנות 'דעריבן').</ref>, וכפי שיתבאר להלן. | ||
==== ביאור המחלוקת ==== | ==== ביאור המחלוקת ==== | ||