הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת 'ויכולו' בערב שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==אמירתו ביחיד== | ==אמירתו ביחיד== | ||
ב''' | בגמרא (שבת קיט ב) משמע שגם יחיד אומר 'ויכולו', שכן הלשון שם 'אפילו יחיד המתפלל'. אמנם אפשר שזהו דווקא אמירת 'ויכולו' שבתוך התפילה, אבל האמירה שלאחר התפילה, כתוב במרדכי (שבת תז) וב'''ספר התרומה''' (רמו) שהמנהג לאומרו יחד, וכתב ה'''טור''' (רסח) שמטעם דהוי כעדות, צריך שיאמרו אותו יחד, וכן העתיקו ה'''לבוש''' (ז) וה'''מגן אברהם''' (י). וב'''טורי זהב''' (ה) כתב שבעינן עשרה, ועל פי זה כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) שהמתפלל בלחש ימהר לסיים תפילתו לומר 'ויכולו' עם הציבור, הובא ב'''באור הלכה''' (ד"ה מעומד). אבל ה'''משנה ברורה''' (יט) כתב שעל כל פנים יהיה בשנים. | ||
<BR/>וכתב ה'''טורי זהב''' (ה) שלפי"ז המתפלל ביחיד, אינו חוזר לומר ויכולו, לפי שהיא עדות להקב"ה, וצריך עדה שלמה. וסיים שאם ירצה לאומרה לא יתכוון לעדות אלא כקורא בתורה. וב'''משנה ברורה''' (יט) הביא דבריו, וכתב שה'''אליה רבה''' (יד) חולק, כי לפי הטעם העיקרי שתיקנו לומר, שלא ישכחוהו ביו"ט שחל בשבת, יש גם ליחיד לאומרו. והכריע המשנ"ב שם שגם היחיד יאמרו, אבל לא יתכוון אלא כקורא בתורה.<BR/> | |||
גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים לח י) דחה דברי הט"ז וכתב שדבריו תמוהים והכריע שאף שכבר אמר בתפילה, מ"מ כיון שנהגו משום יו"ט יש לאומרו. | |||
<BR/>ובשו"ת '''אור לציון''' (ב יט ד) כתב שיחיד שהאריך בתפילתו אינו צריך לומר 'ויכולו' לאחר התפילה עם אחר, אלא יאמרו ביחיד, וגם אין לו למהר בתפילתו כדי לאומרו בציבור. גם ב'''ילקוט יוסף''' (שבת א רסז טז) הכריע בהסכמת אביו שמותר לאומרו ביחידות, אבל טוב שיתכוון כקורא בתורה. | |||
בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יד כד) נשאל אודות אחד שנמצא בתפילת לחש והגיע לאמירת 'ויכולו' יחד עם הציבור שסיימ תפילתם, אם יאמר עמהם בקול, והשיב שיאמר עמהם בקול, וכתב כן אף לדעת החזון איש הנ"ל שדחה דברי הט"ז דבעינן עשרה. | |||
[[קטגוריה:תפילות שבת]] | [[קטגוריה:תפילות שבת]] | ||