הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ה'''משנה''' (ערלה א ג) אומרת שאילן שנעקר ויחד איתו נעקר הסלע שממנו הוא יונק, אם יכול לחיות, כלומר שהסלע שנעקר עמו נותן לו עדיין חיות באופן שיכול לחיות גם בלי שינטע שנית פטור מלמנות מחדש שנות ערלה. אך אם אינו יכול לחיות אף למרות הסלע שנעקר עמו, צריך למנות לו מחדש שנות ערלה משעה שיטעו אותו שנית. | ה'''משנה''' (ערלה א ג) אומרת שאילן שנעקר ויחד איתו נעקר הסלע שממנו הוא יונק, אם יכול לחיות, כלומר שהסלע שנעקר עמו נותן לו עדיין חיות באופן שיכול לחיות גם בלי שינטע שנית פטור מלמנות מחדש שנות ערלה. אך אם אינו יכול לחיות אף למרות הסלע שנעקר עמו, צריך למנות לו מחדש שנות ערלה משעה שיטעו אותו שנית. | ||
ב'''תוספתא''' (ערלה א ג) כתוב דין דומה לזה בענין אחר, שאם נטע בעציץ שאינו נקוב, ונשבר העציץ וחזר ונטעו בארץ, אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור. כלומר אם אחר שנשבר עדיין יכול הוא לחיות מכח האדמה שבעציץ, הרי שעדיין יניקתו ממנו, ואינו צריך למנות שנות ערלה משניטע בארץ. אך אם אין די באדמה שבעציץ כדי להחיות את האילן, חייב למנות שנות ערלה משעה שנוטעו בארץ. | ב'''תוספתא''' (ערלה א ג) כתוב דין דומה לזה בענין אחר, שאם נטע בעציץ שאינו נקוב, ונשבר העציץ וחזר ונטעו בארץ, אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור. | ||
<BR/>לפום ריהטא לא מובן למה אם יכול לחיות חייב, והרי צריך להיות להיפך, שאם יכול לחיות פטור, כיון שהנטיעה בארץ אינה התחלת האילן, שהרי חי הוא עדיין מן הגוש. ולהלן יתבאר שבאמת יש שגורסים להיפך - אם יכול לחיות פטור, ואם לאו חייב. כלומר אם אחר שנשבר עדיין יכול הוא לחיות מכח האדמה שבעציץ, הרי שעדיין יניקתו ממנו, ואינו צריך למנות שנות ערלה משניטע בארץ. אך אם אין די באדמה שבעציץ כדי להחיות את האילן, חייב למנות שנות ערלה משעה שנוטעו בארץ. | |||
== גדר יכול לחיות == | == גדר יכול לחיות == | ||
המשנה לא פירשה להדיא מהו הגדר של 'יכול לחיות' כיצד ניתן לדעת דבר זה, וכמה זמן צריך הוא לחיות מכח הסלע בלבד. | המשנה לא פירשה להדיא מהו הגדר של 'יכול לחיות' כיצד ניתן לדעת דבר זה, וכמה זמן צריך הוא לחיות מכח הסלע בלבד. | ||
<BR/>אמנם | <BR/>אמנם בתוספתא הנ"ל כתוב שיש דרך לבדוק כיצד יודע אם יכול לחיות או לא, חופר לו גומא בארץ ונוטעו בה, אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור. אך גם בדברי התוספתא לא מבואר להדיא מהו הזמן שצריך האילן לחיות מכח הסלע על מנת להיפטר מלמנות שנות ערלה מחדש. ב''מנחת ביכורים''' כאן מבאר שדין בדיקה זו קאי על דברי המשנה לענין אילן שנעקר והסלע עמו, שאז צריך לעשות בדיקה זו לענין חיות האילן מהגוש. אך להלן יתבאר שיש מי שמפרש את התוספתא כפשוטה, שדין הבדיקה קאי על הרישא של התוספתא לגבי הנוטע בעציץ שאינו נקוב וחזר ונטע בארץ, כנ"ל. | ||
=== דברי הרשב"א בתשובה ומשא ומתן בדבריו === | === דברי הרשב"א בתשובה ומשא ומתן בדבריו === | ||