הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 33: | שורה 33: | ||
<BR/>בהמשך כתב הרמב"ם (יב) שכרם שהוא ספק ערלה או ספק כלאי הכרם, בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר וכל שכן בחוץ לארץ. | <BR/>בהמשך כתב הרמב"ם (יב) שכרם שהוא ספק ערלה או ספק כלאי הכרם, בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר וכל שכן בחוץ לארץ. | ||
המפרשים דנו בפירוש דברי הרמב"ם, מדוע השווה בין ספק כלאים לספק ערלה, כאשר מהמשנה ומהגמרא נראה שיש להם דין שונה. | המפרשים דנו בפירוש דברי הרמב"ם, מדוע השווה בין ספק כלאים לספק ערלה, כאשר מהמשנה ומהגמרא נראה שיש להם דין שונה. | ||
==== הרדב"ז והר"ן ==== | |||
ה'''רדב"ז''' במקום מבאר שהרמב"ם פסק כאותו מאן דאמר בגמרא שלערלה וכלאי הכרם דין שווה, וצריך לשנות את גירסת המשנה, שבשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, שלא גזרו בחו"ל אלא את הידוע לאיסור ואת הלקוט בידיים | ה'''רדב"ז''' במקום מבאר שהרמב"ם פסק כאותו מאן דאמר בגמרא שלערלה וכלאי הכרם דין שווה, וצריך לשנות את גירסת המשנה, שבשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, שלא גזרו בחו"ל אלא את הידוע לאיסור ואת הלקוט בידיים.<BR/> | ||
ה'''רמ"ך''' התקשה בדברי הרמב"ם מדוע השווה את הדין של ספק ערלה לדין של ספק כלאי הכרם, בעוד שבתלמוד בבלי וכן במשנה, מפורש שיש הבדל ביניהם, וכי דין ספק ערלה שהוא מהלכה למשה מסיני חמור מדין ספק כלאי הכרם שהוא רק מדברי סופרים.<BR/> | ה'''רמ"ך''' התקשה בדברי הרמב"ם מדוע השווה את הדין של ספק ערלה לדין של ספק כלאי הכרם, בעוד שבתלמוד בבלי וכן במשנה, מפורש שיש הבדל ביניהם, וכי דין ספק ערלה שהוא מהלכה למשה מסיני חמור מדין ספק כלאי הכרם שהוא רק מדברי סופרים.<BR/> | ||
ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף טו ב) כתב לתרץ שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא שסובר שדין ערלה וכלאי הכרם שווים לקולא, ואף שהלכה כר' יוחנן שהערלה בחו"ל מהלכה למשה מסיני, מ"מ לענין ההיתר מותר גם בערלה כל שאינו רואה ולוקט<ref>ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הבין בכוונת הר"ן שמסביר את הרמב"ם שדין ערלה כדין כלאי הכרם לקולא, כלומר שמותר לראות את הגוי לוקט אבל שלא ילקוט הוא בעצמו בידיו. ותמה על זה, שלא כן משמע ברמב"ם. אבל כבר העירו ה'''מחנה אפרים''' ו'''חידושי אנשי שם''' שלא היתה כוונת הר"ן לומר שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא לקולא, אלא רק שהשווה בין הדינים כוותיה, אך סובר הוא לחומרא שדין הכלאים הוא כדין הערלה שאסור לראות את הנכרי לוקט, אלא רק ליקח ממנו אחרי שלקט.</ref>. | ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף טו ב) כתב לתרץ שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא שסובר שדין ערלה וכלאי הכרם שווים לקולא, ואף שהלכה כר' יוחנן שהערלה בחו"ל מהלכה למשה מסיני, מ"מ לענין ההיתר מותר גם בערלה כל שאינו רואה ולוקט<ref>ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הבין בכוונת הר"ן שמסביר את הרמב"ם שדין ערלה כדין כלאי הכרם לקולא, כלומר שמותר לראות את הגוי לוקט אבל שלא ילקוט הוא בעצמו בידיו. ותמה על זה, שלא כן משמע ברמב"ם. אבל כבר העירו ה'''מחנה אפרים''' ו'''חידושי אנשי שם''' שלא היתה כוונת הר"ן לומר שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא לקולא, אלא רק שהשווה בין הדינים כוותיה, אך סובר הוא לחומרא שדין הכלאים הוא כדין הערלה שאסור לראות את הנכרי לוקט, אלא רק ליקח ממנו אחרי שלקט.</ref>. | ||
ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד ד"ה והרמב"ם) אחר שהביא כשיטת הר"ן, כתב דרך נוספת שנראית לו יותר, שהרמב"ם כן מחלק בין ערלה לכלאים, וכדעת ר' יוחנן בבבלי, ולכן כתב 'שלא יראה אותו בוצר מן הערלה' זה מתייחס רק לערלה שאסור אף לראות, ואחר כך כתב 'או לוקט הירק בידו' זה מתייחס לכלאי הכרם, וזה דווקא בכלאים שמותר לראות אבל לא ללקוט בעצמו. אך סיים הבית יוסף שמדברי הרמב"ם בהלכות כלאים (ח יד) נראה שאינו סובר כן, אלא גם בכלאים צריך שלא יראנו לוקט. | ==== בית יוסף ==== | ||
ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד ד"ה והרמב"ם) אחר שהביא כשיטת הר"ן, כתב דרך נוספת שנראית לו יותר, שהרמב"ם כן מחלק בין ערלה לכלאים, וכדעת ר' יוחנן בבבלי, ולכן כתב 'שלא יראה אותו בוצר מן הערלה' זה מתייחס רק לערלה שאסור אף לראות, ואחר כך כתב 'או לוקט הירק בידו' זה מתייחס לכלאי הכרם, וזה דווקא בכלאים שמותר לראות אבל לא ללקוט בעצמו. אך סיים הבית יוסף שמדברי הרמב"ם בהלכות כלאים (ח יד) נראה שאינו סובר כן, אלא גם בכלאים צריך שלא יראנו לוקט.<BR/> | |||
==== ודאי ערלה או ספק ערלה ==== | |||
עוד דנו המפרשים בדברי הרמב"ם, בהבנת המציאות מהו ספק ערלה וספק כלאי הכרם, ומה היחס בין הלכה י"א להלכה י"ב בדבריו.<BR/> | |||
ה'''רדב"ז''' שם כתב שבהלכה י"ב מדובר על כרם שיש ספק אם הוא ערלה, וזה קל יותר מהמקרה בהלכה י"א, ששם מדובר על ודאי ערלה אלא שנתערבה עם פירות היתר ואתחזק איסורא, אך בהלכה י"ב לא אתחזק איסורא ולכן מותר אפילו ללקוט ביד. וסיים הרדב"ז שאינו יודע מקור לדין זה. | |||
<BR/>ה'''ר"ן''' שם כתב שהרמב"ם הסכים לפירוש רש"י שאפילו בודאי ערלה ובודאי כלאי הכרם מותרים בחוץ לארץ, כל שאינו לוקט או אינו רואה את הגוי לוקט (ולא הסביר מה ההבדל בין סוריא לבין חוץ לארץ). | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||