הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב הדלקת נר שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 125: שורה 125:


כתב ה'''מרדכי''' (רצד) בשם '''מהר"ם''', שבחורים שהולכים לשבות חוץ לביתם, חייבים בהדלקה במקום שישנים שם, וכן הוא ב'''תשב"ץ קטן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4087&st=&pgnum=4&hilite= (ו)]  
כתב ה'''מרדכי''' (רצד) בשם '''מהר"ם''', שבחורים שהולכים לשבות חוץ לביתם, חייבים בהדלקה במקום שישנים שם, וכן הוא ב'''תשב"ץ קטן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4087&st=&pgnum=4&hilite= (ו)]  
והובא להלכה ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ו). ופשט דבריו איירי באנשים נשואים ששובתים שלא עם נשותיהם, שיש עליהם חיוב בפני עצמו להדליק נר שבת במקום שישנים בו, ואף לברך עליו. כ"כ ב'''באור הלכה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=74&hilite= (ד"ה בחורים)] בשם  
והובא להלכה ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ו). וראה ב'''משנה ברורה''' (כט) שכתב שאפילו אם החדר מיוחד להם ללון בלבד ואוכלים בבית אחר שיש שם כבר אור, חייבים בהדלקה בברכה במקום שישנים שם.
<BR/>ופשט דברי המהר"ם איירי באנשים נשואים ששובתים שלא עם נשותיהם, שיש עליהם חיוב בפני עצמו להדליק נר שבת במקום שישנים בו, ואף לברך עליו. כ"כ ב'''באור הלכה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=74&hilite= (ד"ה בחורים)] בשם  
ה'''עולת שבת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=137&hilite= (ג)]  
ה'''עולת שבת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=137&hilite= (ג)]  
ו'''תוספת שבת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=49 (טז)]  
ו'''תוספת שבת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=49 (טז)]  
שורה 133: שורה 134:
ובאמת שכדברי האחרונים מפורש בתשב"ץ הנ"ל.  
ובאמת שכדברי האחרונים מפורש בתשב"ץ הנ"ל.  
<BR/>וביאר ב'''באור הלכה''' שם שמלבד החיוב שיש על כל איש ישראל להדליק נר, יש חיוב שתהיה אורה בבית ששובת שם, ולכן אינו יכול להיפטר בברכת אשתו אא"כ שובת עמה בבית, שברכתה בחדר האכילה פוטרת את שאר החדרים, וכמו ב[[בדיקת חמץ]], אבל אין הברכה של אשתו יכולה לפטור הדלקה בבית אחר.
<BR/>וביאר ב'''באור הלכה''' שם שמלבד החיוב שיש על כל איש ישראל להדליק נר, יש חיוב שתהיה אורה בבית ששובת שם, ולכן אינו יכול להיפטר בברכת אשתו אא"כ שובת עמה בבית, שברכתה בחדר האכילה פוטרת את שאר החדרים, וכמו ב[[בדיקת חמץ]], אבל אין הברכה של אשתו יכולה לפטור הדלקה בבית אחר.
<BR/>והוא הדין והוא הטעם בבחורים רווקים או בנות רווקות שהולכים לשבות מחוץ לביתם, ויש להם מקום מיוחד ללון שם, שצריכים להדליק בחדרם בברכה, לפי שאין הם נפטרים בהדלקת אמם בביתה. כן הוא ב'''משנה ברורה''' (כח).


כתב ה'''משנה ברורה''' (כט) שאפילו אם אוכלים החדר מיוחד להם ללון בלבד ואוכלים בבית אחר שיש שם כבר אור, חייבים בהדלקה בברכה במקום שישנים שם.
ובספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג ז) למד מזה לכל מי שאין אשתו מדליקה מפני שאינה בבית או מאיזו סיבה, שחייב להדליק נרות בעצמו ולברך עליהם.


{{לוקה בחסר}}
{{לוקה בחסר}}
===אורח===
אדם שמתארח בבית אחרים, ואין לו חדר מיוחד לאכול ולא חדר מיוחד ללינה, אם יש לו אשה שמדלקת עליו בביתו, הרי הוא יוצא בהדלקתה, וגם משום שלום בית אין לחייבו שידליק בחדרו, שהרי יש שם אורה ממה שמדליקים מארחיו. אבל אם אין אשתו מדלקת עליו בביתו, כתב ההגהות מרדכי שצריך להשתתף בפרוטות עם בעל הבית, כמו שמצאנו לגבי [[נר חנוכה]], כדי לצאת ידי חובה בהדלקתו, וכפי מה שנתבאר ב'''באור הלכה''' הנ"ל הוא מפני החיוב שיש על כל איש ישראל להדליק נר, ובזה אינו נפטר במה שמדליק בעל הבית עד שיהיה שותף בהדלקה.
===אדם שאין לו בית===
כתב בספר '''מגילת ספר''' איזנטל (לח ח) שהנמצא בליל שבת ברחוב או בשטח פתוח ואינו ישן כלל בבית, חייב בהדלקה במקום שנמצא בו, וכן העתיק להלכה בספר '''כי בו שבת''' (עמ' רלו) וכתב שכן הורה לו הרב '''נסים קרליץ''' שליט"א. וכן הביא גם בתחילת הספר תשובה מהרב '''אפרים גרינבלאט''' זצ"ל בעל שו"ת רבבות אפרים. <BR/>אבל ראה עוד שם בשם הרב '''אשר וייס''' שליט"א שכתב שבכה"ג פטור כמו בנר חנוכה.


===סומא===
===סומא===