הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 16: | שורה 16: | ||
על פניו נראה שיש סתירה בין הגמרות הללו, וכן הקשו הראשונים, וכתבו כמה תירוצים לדבר. | על פניו נראה שיש סתירה בין הגמרות הללו, וכן הקשו הראשונים, וכתבו כמה תירוצים לדבר. | ||
=== תירוצי הראשונים === | === תירוצי הראשונים === | ||
==== כשיש עשרה ==== | |||
תירוץ ראשון שכתבו הראשונים, שבעובדא דרב ששת היו עשרה מבלעדיו ולכן מותר היה לו ללמוד בשעת הקריאה, אך אם אין עשרה מבלעדיו אסור. תירוץ זה כתב ה'''רי"ף''' (מגילה יד ב) בשם '''בעל הלכות גדולות''' וכן הובא גם ב'''הגהות אשרי''' (ברכות א ז) בשם ה'''אור זרוע''' {{מקור}}. | תירוץ ראשון שכתבו הראשונים, שבעובדא דרב ששת היו עשרה מבלעדיו ולכן מותר היה לו ללמוד בשעת הקריאה, אך אם אין עשרה מבלעדיו אסור. תירוץ זה כתב ה'''רי"ף''' (מגילה יד ב) בשם '''בעל הלכות גדולות''' וכן הובא גם ב'''הגהות אשרי''' (ברכות א ז) בשם ה'''אור זרוע''' {{מקור}}. | ||
==== תורתו אומנותו ==== | |||
תירוץ אחר כתב ה'''רי"ף''' שם בשם רבוותא אחריני, שתירצו שדווקא לרב ששת היה מותר מפני שתורתו אומנותו, אבל לכולי עלמא לא. וכתב הרי"ף שמסתברא כוותייהו. וכעין זה כתב הרי"ף גם בסוגיין (ברכות ד א), שמי שתורתו אומנותו מותר ללמוד לעצמו בשעת קריאת התורה, אבל להורות לאדם ששואל או לפרש דבר הלכה אסור, ולזה התכוונה הגמרא בסוטה. לתירוץ זה הסכימו גם ה'''תוספות''' (סוטה לט א ד"ה כיון) וכתבוהו בשם '''רבנו חננאל''', וכן הביא ה'''רא"ש''' (ברכות ז א; מגילה ג יד) תירוץ זה. | תירוץ אחר כתב ה'''רי"ף''' שם בשם רבוותא אחריני, שתירצו שדווקא לרב ששת היה מותר מפני שתורתו אומנותו, אבל לכולי עלמא לא. וכתב הרי"ף שמסתברא כוותייהו. וכעין זה כתב הרי"ף גם בסוגיין (ברכות ד א), שמי שתורתו אומנותו מותר ללמוד לעצמו בשעת קריאת התורה, אבל להורות לאדם ששואל או לפרש דבר הלכה אסור, ולזה התכוונה הגמרא בסוטה. לתירוץ זה הסכימו גם ה'''תוספות''' (סוטה לט א ד"ה כיון) וכתבוהו בשם '''רבנו חננאל''', וכן הביא ה'''רא"ש''' (ברכות ז א; מגילה ג יד) תירוץ זה. | ||
==== רב ששת היה סגי נהור ==== | |||
אמנם קודם לכן כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=18&daf=39&format=pdf (סוטה לט א ד"ה כיון)] תירוצים נוספים. | אמנם קודם לכן כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=18&daf=39&format=pdf (סוטה לט א ד"ה כיון)] תירוצים נוספים. | ||
<BR/>בתחילה כתבו לחלק בין מהדר אפיה לשאינו מהדר אפיה. | <BR/>בתחילה כתבו לחלק בין מהדר אפיה לשאינו מהדר אפיה. | ||
| שורה 25: | שורה 28: | ||
<BR/>אך כאמור התירוץ שכתבו עליו התוספות שהוא המסתבר, הוא תירוצו של רבנו חננאל, שדווקא לרב ששת שתורתו אומנותו לשאר כל אדם, אבל האידנא אסור. | <BR/>אך כאמור התירוץ שכתבו עליו התוספות שהוא המסתבר, הוא תירוצו של רבנו חננאל, שדווקא לרב ששת שתורתו אומנותו לשאר כל אדם, אבל האידנא אסור. | ||
==== בלחש ==== | |||
במסכת ברכות כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה רב ששת)] לתרץ באופן אחר, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר<ref>וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים קמו) בשם רש"י, וצ"ע מקומו.</ref>. | במסכת ברכות כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה רב ששת)] לתרץ באופן אחר, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר<ref>וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים קמו) בשם רש"י, וצ"ע מקומו.</ref>. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (ברכות ז א) כתב גם הוא כתירוץ התוספות בברכות, והוסיף שהמדבר בלחש אין צריך שיחזיר פניו, שלא אמרו כן אצל רב ששת אלא לרבותא, שאפילו שהחזיר פניו ונראה כיוצא חוץ לבית הכנסת, אפ"ה שרי, שעושה כן כדי לכוון בגרסתו<ref>אמנם בהמשך דבריו הביא גם תירוץ הרי"ף שרב ששת תורתו אומנותו, כנזכר לעיל.</ref>. | <BR/>ה'''רא"ש''' (ברכות ז א) כתב גם הוא כתירוץ התוספות בברכות, והוסיף שהמדבר בלחש אין צריך שיחזיר פניו, שלא אמרו כן אצל רב ששת אלא לרבותא, שאפילו שהחזיר פניו ונראה כיוצא חוץ לבית הכנסת, אפ"ה שרי, שעושה כן כדי לכוון בגרסתו<ref>אמנם בהמשך דבריו הביא גם תירוץ הרי"ף שרב ששת תורתו אומנותו, כנזכר לעיל.</ref>. | ||
==== התחיל לפני שנפתח הספר ==== | |||
תירוץ נוסף מביא '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה רב ששת) שרב ששת היה מתחיל לקרוא לפני שנפתח ספר התורה, ולכן כיון שכבר התחיל במצות תורתו, מותר לו לגמור, וזה מותר אפילו כל אדם. אך אם לא התחיל עד שפתחו ספר תורה, אסור אפילו למי שתורתו אומנותו. ומסביר שזוהי כוונת הגמרא 'מהדר אפיה', שהכוונה שהחזיר פניו קודם שהתחילו את הקריאה. גם תירוץ זה הובא ב'''ר"ן''' שם בשמו. | תירוץ נוסף מביא '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה רב ששת) שרב ששת היה מתחיל לקרוא לפני שנפתח ספר התורה, ולכן כיון שכבר התחיל במצות תורתו, מותר לו לגמור, וזה מותר אפילו כל אדם. אך אם לא התחיל עד שפתחו ספר תורה, אסור אפילו למי שתורתו אומנותו. ומסביר שזוהי כוונת הגמרא 'מהדר אפיה', שהכוונה שהחזיר פניו קודם שהתחילו את הקריאה. גם תירוץ זה הובא ב'''ר"ן''' שם בשמו. | ||