הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 4: | שורה 4: | ||
על הפסוק (ישעיה א כח): "וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ", דורשת ה'''גמרא''' (ברכות ח א), שזה נאמר על מי שמניח ספר תורה ויוצא. | על הפסוק (ישעיה א כח): "וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ", דורשת ה'''גמרא''' (ברכות ח א), שזה נאמר על מי שמניח ספר תורה ויוצא. | ||
<BR/>ובהקשר לכך מובא שרבי אבהו היה יוצא בין גברא לגברא, כלומר בין העליות. אמנם בין פסוק לפסוק הגמרא מסתפקת ולא מכריעה. | <BR/>ובהקשר לכך מובא שרבי אבהו היה יוצא בין גברא לגברא, כלומר בין העליות. אמנם בין פסוק לפסוק הגמרא מסתפקת ולא מכריעה. | ||
'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה בין פסוק) כתב שמדובר על יציאה בזמן התרגום (שכן היה המנהג בזמנם לתרגם כל פסוק ופסוק), והכריע להלכה שכיון שהוא ספק דאורייתא, יש להחמיר. | |||
== לימוד ודיבור בשעת קריאת התורה == | == לימוד ודיבור בשעת קריאת התורה == | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
גם ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) הזדקקו ליחס בין שני הגמרות, ותירצו, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר. | גם ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) הזדקקו ליחס בין שני הגמרות, ותירצו, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר. | ||
'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה ) | |||
'''רבנו ניסים''' (מגילה יד ב ד"ה וקשיא) כתב בשם '''רבנו יונה''' שרב ששת היה מתחיל לקרוא לפני שנפתח ספר התורה, ולכן כיון שכבר התחיל במצות תורתו, מותר לו לגמור ואפילו כל אדם. אך אם לא התחיל עד שפתחו ספר תורה אסור. | '''רבנו ניסים''' (מגילה יד ב ד"ה וקשיא) כתב בשם '''רבנו יונה''' שרב ששת היה מתחיל לקרוא לפני שנפתח ספר התורה, ולכן כיון שכבר התחיל במצות תורתו, מותר לו לגמור ואפילו כל אדם. אך אם לא התחיל עד שפתחו ספר תורה אסור. | ||
<BR/>עוד הביא הר"ן לתרץ בשם אחרים, שרב ששת כיון שסגי נהור היה, לא היה חייב בקריאת התורה שבכתב, ד[[דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה]], ולכן אמר 'אנן בדידן ואינהו בדידהו'. | <BR/>עוד הביא הר"ן לתרץ בשם אחרים, שרב ששת כיון שסגי נהור היה, לא היה חייב בקריאת התורה שבכתב, ד[[דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה]], ולכן אמר 'אנן בדידן ואינהו בדידהו'. | ||