הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בהמשך מביאה הגמרא ברייתא אחרת שאומרת שעל אורז שטחנו ואפאו או בישלו אינו מברך אחריו ולא כלום, וזה סותר לברייתא דלעיל שמברך מעין שלוש. | בהמשך מביאה הגמרא ברייתא אחרת שאומרת שעל אורז שטחנו ואפאו או בישלו אינו מברך אחריו ולא כלום, וזה סותר לברייתא דלעיל שמברך מעין שלוש. | ||
<BR/>בתחילה מתרצת הגמרא שמחלוקת תנאים היא. לדעת רבן גמליאל מברך אחריו מעין שלוש, ואילו לדעת חכמים ולא כלום. אמנם לבסוף מסיקה הגמרא, ששתי הברייתות הן אליבא דרבנן, וצריך לומר גם בברייתא הראשונה שאחר האורז ולא כלום. | <BR/>בתחילה מתרצת הגמרא שמחלוקת תנאים היא. לדעת רבן גמליאל מברך אחריו מעין שלוש, ואילו לדעת חכמים ולא כלום. אמנם לבסוף מסיקה הגמרא, ששתי הברייתות הן אליבא דרבנן, וצריך לומר גם בברייתא הראשונה שאחר האורז ולא כלום. | ||
== סוגית הירושלמי == | |||
ב'''ירושלמי''' (ברכות ו א) מובא שהכוסס את האורז מברך 'בורא מיני זרעונין'. אפאו ובישלו, אף על פי שהפרוסות קיימות מברך 'בורא מיני מזונות', וברכה אחרונה אינו צריך לברך. לדעת רבי ירמיה 'בורא פרי האדמה', ויש מי שברך 'שהכל נהיה בדברו'. ר"ש חסידא אומר 'בורא מיני מעדנים'. | |||
<BR/>רבי יוסי ב"ר אבון שם עושה סדר, ואומר שאין מחלוקת בין השיטות, אלא מאן דמר בורא מיני מזונות בההוא דעביד בול, מאן דמר בורא פרי האדמה בההוא דבריר, מאן דמר שהכל נהיה בדברו בההיא דשלוק, ומאן דמר בורא מיני מעדנים בההוא דטרוף. | |||
== ברכת האורז == | == ברכת האורז == | ||
| שורה 52: | שורה 56: | ||
דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | ||
<BR/>אבל ב'''ברכי יוסף''' (רח ו) תמה על דבריו, וכתב שפשוט שדעת מרן שחזר בו ממה שדקדק בלשון הרא"ש שדווקא כעין דייסא, אלא כמו סתם בשו"ע ולא חילק בזה, וכדעת המג"א. וכן הכריע החיד"א להלכה שאפילו לא נתמעך ברכתו מזונות, וכפי שהטור עצמו לא העתיק בספרו דיוק זה של הרא"ש וגם לא בקיצור הפסקים. ושכן דעת הכלבו והארחות חיים. | <BR/>אבל ב'''ברכי יוסף''' (רח ו) תמה על דבריו, וכתב שפשוט שדעת מרן שחזר בו ממה שדקדק בלשון הרא"ש שדווקא כעין דייסא, אלא כמו סתם בשו"ע ולא חילק בזה, וכדעת המג"א. וכן הכריע החיד"א להלכה שאפילו לא נתמעך ברכתו מזונות, וכפי שהטור עצמו לא העתיק בספרו דיוק זה של הרא"ש וגם לא בקיצור הפסקים. ושכן דעת הכלבו והארחות חיים, והוסיף שאף שבירושלמי משמע כדברי הרמ"א, מ"מ לא חזינן לרבותינו שהזכירו הירושלמי בזה, אלא הלכה כהבבלי. | ||
== ברכת פריכיות אורז == | == ברכת פריכיות אורז == | ||
| שורה 92: | שורה 96: | ||
ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) פתח בלשון הרמב"ם שבעינן שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו, אך מיד העתיק לשון הטור שאם עירב מן האורז בתבשיל אחר, והתבשיל האחר הוא הרוב, מברך עליו כברכת אותו תבשיל. | ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) פתח בלשון הרמב"ם שבעינן שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו, אך מיד העתיק לשון הטור שאם עירב מן האורז בתבשיל אחר, והתבשיל האחר הוא הרוב, מברך עליו כברכת אותו תבשיל. | ||
<BR/>ה'''בית חדש''' (ז) תמה על מרן, איך העתיק לשון הרמב"ם והטור יחד, בעוד שהוא עצמו סובר שסותרים הם. ולענין הלכה הכריע הב"ח כדעת הרמב"ם שכל שהאורז או הדוחן מעורבים בתבשיל אחר, מברכים עליו כברכת אותו תבשיל, בין שהוא רב ובין שהוא מעט. | <BR/>ה'''בית חדש''' (ז) תמה על מרן, איך העתיק לשון הרמב"ם והטור יחד, בעוד שהוא עצמו סובר שסותרים הם. ולענין הלכה הכריע הב"ח כדעת הרמב"ם שכל שהאורז או הדוחן מעורבים בתבשיל אחר, מברכים עליו כברכת אותו תבשיל, בין שהוא רב ובין שהוא מעט. | ||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ט) כתב שהשלחן ערוך חזר בו ופסק כדעת הרא"ש. ולענין הלכה דעת הט"ז, ולכן אם התבשיל האחר הוא הרוב יש לברך כברכתו, ואם האורז הוא רוב יש לברך שהכל, כיון שבלאו הכי יש לברך על אורז שהכל מחמת הספק. | <BR/>ה'''טורי זהב''' (ט) כתב שהשלחן ערוך חזר בו ופסק כדעת הרא"ש וכן הבין כנראה ה'''לבוש''' (ז). ולענין הלכה דעת הט"ז, ולכן אם התבשיל האחר הוא הרוב יש לברך כברכתו, ואם האורז הוא רוב יש לברך שהכל, כיון שבלאו הכי יש לברך על אורז שהכל מחמת הספק. | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שמרן חזר בו וסבור שגם דעת הרמב"ם דתליא ברוב, ודלא כמו שהסתפק בזה בב"י, והוסיף שלומר שמשום מעט ממין אחר יתבטל ברכת האורז, זהו דבר שלא יעלה על הדעת. | <BR/>ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שמרן חזר בו וסבור שגם דעת הרמב"ם דתליא ברוב, ודלא כמו שהסתפק בזה בב"י, והוסיף שלומר שמשום מעט ממין אחר יתבטל ברכת האורז, זהו דבר שלא יעלה על הדעת. | ||
<BR/>וכן משמע ב'''גר"א''' (ד"ה והתבשיל), שהשלחן ערוך פסק כהרא"ש, ושכן יש לפסוק. | <BR/>וכן משמע ב'''גר"א''' (ד"ה והתבשיל), שהשלחן ערוך פסק כהרא"ש, ושכן יש לפסוק. | ||