הבדלים בין גרסאות בדף "פירוק והרכבת כלים בשבת (מטה של טרסיים)"

נוספו 13,236 בתים , 16:07, 19 ביוני 2017

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

10,100

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מקורות||שבת מז א-ב||שבת כב כו|אורח חיים שיג ו}}
+{{מקורות|שבת כג ה|שבת מז א-ב, קלח ב, קנא ב||שבת כב כו|אורח חיים שיג ו-ח}}
 כלים המורכבים מכמה חלקים, אם מותר לפרקן בשבת ולהחזירן, ובאיזה אופן.
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 === משום איזה אב מתחייב ===
 '''רש"י''' (מז א ד"ה חייב חטאת) כתב שהמחזיר מטה בשבת הרי הוא עושה כלי, וחייב משום מכה בפטיש, שזהו אב לכל גומרי מלאכה. ואינו חייב משום בנין לפי שאין בנין וסתירה בכלים. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כא א ד"ה ואם).
-<BR/>לעומת זאת ה'''רמב"ם''' כתב (שבת כב כו) שאסור להחזיר שולחן מפוצל וכיסא מפוצל מפני שנראה כבונה.
+<BR/>לעומת זאת ה'''רמב"ם''' כתב (שבת כב כו) שאסור להחזיר שולחן מפוצל וכיסא מפוצל מפני שנראה כבונה. כן הוא גם ב'''סמ"ג''' (לאוין סה לד), שבמטה של טרסיים שאינה רפויה, חייב משום בנין, לפי שיש בנין וסתירה בכלים במקום שצריך גבורה ואומנות, ורק במקום שאין צורך בגבורה ואומנות, אמרינן אין בנין וסתירה בכלים.
+<BR/>וכן ה'''כלבו''' (לא ד"ה הבונה) כתב שהתוקע עץ בעץ, בין במסמר בין בעץ, חייב משום בונה.
+גם באחרונים מצאנו מחלוקת בזה, שה'''טורי זהב''' (שיג ו) כתב שהמחזיר מטה של טרסיים חייב משום בונה, וכן הוא ב'''גר"ז''' (שיג יט). ואילו ב'''מגן אברהם''' (י) כתוב משום שעושה כלי. והעיר ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) שכוונתו משום בונה, והגם שאין בנין וסתירה בכלים, כשעושה כלי שלם, חייב משום בונה.
 == הכרעת הראשונים ==
@@ שורה 36: / שורה 39: @@
 === מהו גדר רפוי ===
-כתב ב''מ'יוחס לר"ן''' (מז ב ד"ה רשב"ג) שמה שלא גזרינן ברפוי הכוונה שיהיה ניכר שאינו רוצה לתקוע ביתדות ומסמרים.
+כתב ב'''מיוחס לר"ן''' (מז ב ד"ה רשב"ג) שמה שלא גזרינן ברפוי הכוונה שיהיה ניכר שאינו רוצה לתקוע ביתדות ומסמרים.
+כתב ה'''כלבו''' (לא ד"ה הבונה) בשם ה'''ראב"ד''' שדברים שאין אדם מקפיד עליהם אם יתנועעו בתוך החור מותר להכניסן בחורן, שאין לגזור שמא יתקע אלא בדברים שדרכן להכניס בדוחק. מבואר שדווקא דברים שהיו רפויים מלכתחילה אסור, אבל אם היה דרכו להכניסו בדוחק, אף שעכשיו בשבת רוצה להחזירו ברפיון אסור. גם ב'''הגהות אשרי''' (ג כג) מפורש שדווקא בדבר שאין דרכו לתקוע מותר אם היה רפוי.
+<BR/>וב'''בית יוסף''' (שיג ד"ה מטה של פרקים) כתב שכן נראה מדברי הרמב"ם שכתב 'ואם היה רפוי מותר' משמע שדווקא שהיה כן מלכתחילה, וכתב שכן נראה גם מדברי הטור לגבי כוס של פרקים.
+אמנם ה'''ספר מצוות גדול''' (לאוין סב לד) כתב שאין התוקע חייב משום בנין וסתירה בכלים אלא במקום שצריך גבורה ואומנות, אבל במקום שאין צריך גבורה ואומנות ליכא. ולמד ה'''מגן אברהם''' (שיג יא) בדבריו שאם אין צריך גבורה ואומנות שרי לגמרי, ופליג על הראב"ד שסובר שכל שצריך דוחק אסור.
+ב'''בית יוסף''' שם הביא דברי ה'''מגיד משנה''' (שבת כו יא) בשם הרשב"א שרפוי ואינו רפוי אסור, וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (יב) בשמו, וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (מג).
+== שלחן ערוך ואחרונים ==
+ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ו) פסק ככל הראשונים, שמטה של פרקים אסור להחזירה, ואם תקע גם חייב חטאת, ואם היתה רפויה מותר לכתחילה, וה'''רמ"א''' הוסיף שזאת בתנאי שלא יהדק. עוד הביא הרמ"א הביא מה שכתב הבית יוסף, שאם דרכו להיות מהודק אף שעכשיו מהדקו ברפיון אסור.
-ב'''בית יוסף''' (שיג ד"ה מטה של פרקים) כתב שמדברי הרמב"ם שכתב 'ואם היה רפוי מותר' נראה שדווקא שהיה כן מלכתחילה, אבל אם הוא עשוי להיות הדוק, ורק עכשיו בשבת רוצה להחזירו רפוי אסור. וכתב שכן נראה מדברי הטור וההגהות אשרי, ושכן כתוב במפורש ב'''כלבו''' (לא) בשם ה'''ראב"ד''' שדברים שאין אדם מקפיד עליהם אם יתנועעו בתוך החור מותר להכניסן בחורן, שאין לגזור שמא יתקע אלא בדברים שדרכן להכניס בדוחק.
+ה'''גר"ז''' (שיג יט) נתן דוגמא לבנין גרוע המותר בשבת, כגון דלת של כלי שאינה תקועה בחוזק ובקלות ניטלת ממנו, וכן כלי של פרקים שאינם תקועים בחוזק, סתירתן והחזרתן מותרת. והוסיף (י) שגם בכלי של פרקים אם תקעם בחוזק שצריך לזה גבורה ואומנות, הרי זה בנין גמור אם עשוי להתקיים הרבה.
 === כוס של פרקים ===
 כתב ה'''כלבו''' (לא) שכוסות העשויין פרקים, ונוטלים אותם מן הרגל ומחזירים אותם, אם הם רפויים מותר לפרקם ולהכניסן בשבת, ואם מכניסן בחוזק, אסור בין לפרקן ובין להחזירן. וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שראה כתוב בשם '''מהר"ם מרוטנבורג'''. אבל הטור עצמו חלק וכתב שכוס אין דרך להדקו ומותר להחזירו ולפרקו בכל ענין. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ד) כתב בשם '''רבנו פרץ''' בפשיטות, כוס שנפרק בחוליות עם רגל, מותר לפרקו ולהכניסו בשבת.
-== שלחן ערוך ואחרונים ==
+מרן ב'''שלחן ערוך''' (שיג ו) הביא בסתם כדעת הטור שמותר לפרקו ולהחזירו בשבת, והוסיף בשם 'יש מי שאומר' שדין הכוס כדין המיטה.
+<BR/>ה'''טורי זהב''' (ז) הכריע שודאי צריך להיזהר כדעת המהר"ם כיון דאין בזה צורך שבת, אך אם הוא לצורך גדול יש להקל. וכן דעת ה'''גר"ז''' (כא). וכעין זה כתב ה'''משנה ברורה''' (מו) שלכתחילה יש להחמיר, אך אם הוא לצורך שבת, יש לסמוך אדעה קמייתא.
+=== דבר שדרכו לפרק תדיר ===
+עוד חילק שם ה'''טורי זהב''' (ז) בין כוס שאין עיקר תשמישו על ידי פירוק, ולכן בזה יש להחמיר, לבין דבר שעיקר תשמישו על ידי פירוק (כמו נודות המחוברות בבורג), שכיון שעיקר תשמישו על ידי פירוק תמיד, לא מקרי גמר מלאכה, אפילו אם הוא תוקע בחוזק את הבורג.
+<BR/>גם ה'''מגן אברהם''' (יב) כתב שכוס העשויה בחריצים שמהדקים אותו בחוזק אסור, אבל כיסויי כלים שעשויים לפתחם ולסגרם תדיר, מותר אפילו שמהודק. וכן פסק ה'''גר"ז''' (כא) ונתן בזה גדר שכל שעשוי לפרקו באותה שבת עצמה אין בו בנין וסתירה.
+<BR/>גם ה'''משנה ברורה''' (מה) העתיק להלכה דברי האחרונים בזה, וכן צידד ה'''ערוך השלחן''' (לא) שכלי שדרך תשמישו הוא בפירוק והחזרה, אין בזה שום גדר בנין אלא כמפתח בעלמא.
+ובספר '''חזון איש''' (ה שבת נ ט) כתב לסייג את הדברים, שזהו בכלים כאלו שסתימתם אינם בנין, שעיקר תשמישם הוא כשהם פתוחים, שאז אמרינן שיש כאן שני גופים נפרדים שחיברם. אבל בכלים שעיקר תשמישם הוא כשהם סגורים, וההרכבה דרושה לצורך השימוש בהם, כגון קנה של סיידין, אז אף שהפירוק וההרכבה הם תדירים, אסור דחשיב בונה.
+=== שעון קפיץ ===
+בשו"ת '''פנים מאירות''' (ב קכג) דן אודות שעון שנתחדש בימיהם, שעל ידי משיכת חוט מסתובב הגלגל המסובב את המחוגים, ואחר כך חוזר לאט לאט ובזה מראה את השעה, וכתב שלא ראה שום מקום לאיסור בזה, שזהו כמטה וכוס של פרקים רפויים שמותר להחזירם, כיון שאין דרך להדקן, וכל שכן למשיכת החוט שמתחילה עשויה הוא לרדת בהדרגה ולא לעמוד על מקומו. והביא ששמע שגם מחותנו ה'''חכם צבי''' התיר וכן הר"ר נפתלי כץ והגאון ר' שמואל חיים ישעיה אב"ד פ"פ, והעלה שהמקל לא הפסיד, אם לא במקום שנהגו בו איסור.
+<BR/>ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ז) ציין לדבריו, וכתב ששמע בשם רב אחד, שכל זמן שהשעון עובד, מותר למשוך הקפיץ שלו, אך אם הפסיק לעבוד ואינו מתנועע כלל, אסור. וסיים הפמ"ג שיש מקום לחילוק זה, ועל כל פנים אין להקל על ידי ישראל, אלא על ידי גוי. גם ב'''חיי אדם''' (ב מד יט) כתב שנראה לו לחלק, שאם השעון עדיין מהלך מותר להתיר על ידי אינו יהודי לצורך מצוה, אך אם פסק מלילך אסור להאריך על ידי משיכת הקפיץ, דהוי מתקן מנא.
+<BR/>ובשו"ת '''אורח משפט''' (אורח חיים קלד) כותב סעד להוראת הפרי מגדים, שמשיכת חוט השעון קל יותר, מפני שאינו מרכיב שני חלקים לגוף אחד כמו במטה של טרסיים וכד', אלא החוט נמצא ומחובר, ורק צריך למושכו, ולא הוי תיקון כלי כלל ודמי למטה רפויה ועדיפא מינה, שהרי שם מחדש את הכלי ומחברו. אך בהמשך דבריו מבואר דהמנהג להחמיר כדברי החולקים על הפנים מאירות.
+=== סיבוב בורג של סטנדר ===
+=== משחקי הרכבה וקיפולי נייר ===
+כתוב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (טז יח-כ) שאין למנוע מילדים מלשחק באבני פלא (לגו), אלא אם כן יש צורך לחבר את החלקים בברגים או לתוקעם היטב, שאז יש לאסור. אמנם הוסיף שצעצועים העשויים מחלקים המוכנים להרכבה, כגון מטוס או אניה מפלסטיק, מתכת או עץ, כיון שהחלקים מתחברים בדייקנות ומקיימם לימים רבים אסור.
+בכתב בעת '''ישורון''' (טו תשסה) כתב '''הרב שלמה זלמן אויערבך''' שעיקר הספק שלו באבני פלא הוא מצד שכשמפרקם אינם חוזרים לאותו כלי שהיו קודם לכן. דבשלמא בשאר כלים, גם שמפרקם לא בטל מהם שם כלי, לפי שבקל יכול להחזירם לכפי שהיו. אך באבני פלא, אין הם חוזרים למה שהיו בתחילה, אלא כל פעם מרכיבים ממנו דבר אחר, ולכן יותר נחשב בונה כיון שיוצר משהו חדש. משום כך יש להסתפק שמא אסור, על כל פנים מדרבנן, אך הדגיש שם שכל דבריו הם בגדר אפשר, כיון שאין לו יסוד להוכיחם. ובאמת בסוף דבריו הוסיף צד להקל, שכיון שניכר וידוע שאין הבנין עשוי לקיום כלל אלא צעצוע של ילדים, לא חשיב אפילו בגדר בנין עראי. כעין זה הובא בשמו במילואים לספר '''שמירת שבת כהלכתה'''.
+בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יג ל) מצדד להתיר כיון שהם עומדים להיסתר ביומם, ובכלים כל שעומד להיסתר בו ביום מותר לכתחילה. ועוד הוסיף שם שאבני פלא יותר יש להקל, שהרי בכל שעה הם עומדים לפירוד, שזהו משחק הילדים לבנותם ולסתרם בכל רגע. ומסתית דבריו מבואר שמתיר גם למבוגרים.
+גם בשו"ת '''באר משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14711&st=&pgnum=304 (ו כה)] התיר משחקי הרכבה וקיפולי נייר, אפילו אם צריך לחבר את החלקים עם עצים או פלסטיק, לפי שידוע וניכר שעומדים הם לפירוק כל רגע. ולכן אף אם התינוקות מניחים אותם כך למשך יום אחד ואינם מפרקים אותם, אין בכך כלום. כן הכריע גם הרב עובדיה יוסף ב'''יחוה דעת''' (ב נה) שאין בזה שום חשש אף לגדולים, לפי שאין זה בנין בר קיימא כלל, ודימה זאת לכוס של פרקים שמותר לפרקו ולהחזירו בשבת.
+== סמיכת מיטה או ספסל שנשברו ==
+איתא ב'''משנה''' (שבת כג ה) שקורה שנשברה מותר לסמוך בה את הספסל, ובלבד שסומך באופן כזה שלא יוסיף הספסל לישבר, אך לא יסמוך באופן שמתקן אותו, ומבאר '''רש"י''' (שבת קנא ב) שהוא משום בונה. <BR/>ב'''טור''' (אורח חיים שיג) הוסיף שצריך לוודא שיהיו רפויין שיוכל ליטלם משם כשירצה. והסביר ה'''בית יוסף''' (ד"ה קורה) כדי שלא יהיה [[מבטל כלי מהיכנו]].
+דבר דומה מובא ב'''גמרא''' (שבת קלח ב) שהברייתא אומרת שכירה שנשמטה אחת מירכותיה המעמידים אותה, מותר לטלטלה אבל אם נשמטו שתים אסור משום שאינה ראויה לשימוש והוי [[מוקצה]]. רב לעומת זאת חולק על זה וסובר שגם אם נשמטה רגל אחת אסור לטלטלה, גזרה שמא יתקע, שאם יחבר לה את הרגל מחייב משום בונה.
+בספר '''תרומת הדשן''' (עא) למד מזה למקרה דומה ברגל של ספסל שנשמטה, שיש מקום לאסור מאותו טעם - שמא יתקע. אך מצדד שם שבזה יש מקום יותר להקל, לפי שאפשר להושיב את קצה הספסל על ספסל אחר, ובזה ליכא למיחש לתקיעה, וסיים דהמחמיר תבוא עליו ברכה וכן ראוי להחמיר.
+=== שלחן ערוך ואחרונים ===
+ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג) פסק להלכה כדברי המשנה, שקורה שנשברה יש להזהר מלסמכה באופן שיתקן את המיטה, משום בונה, ויכול לסמכה רק באופן שלא תרד המטה יותר ותוסיף להישמט. וכן הוסיף דברי הטור שלא יהדקם, אלא ירפם באופן שיוכל ליטלם כשירצה. <BR/>ב'''מגן אברהם''' (יד) החמיר שדווקא קורה מותר לסמוך בה בלא חשש בונה, אבל עץ בעלמא אף אם מותר בטלטול כגון שהקצהו, אסור משום בונה. אבל ה'''אליה רבה''' (יד) כתב שאין תורת בנין כלל בסמיכת קורה, כל שאינו מוסיף בזה בנין. וכן משמע דעת ה'''משנה ברורה''' (מט). וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יד) העיר שבדבר שאינו כלי ליכא חשש לביטול כלי מהיכנו, ולפי האליה רבה מותר יהיה גם להדקו.
-=== משחקי הרכבה לילדים ===
+עוד פסק ה'''שלחן ערוך''' (ח) את דברי התרומת הדשן, שספסל שמשמט רגלו אסור להחזירו, ושיש מי שמחמיר אף להניח צידו השמוט על ספסל אחר.
 [[קטגוריה:בונה וסותר]]

הבדלים בין גרסאות בדף "פירוק והרכבת כלים בשבת (מטה של טרסיים)"

פירוק והרכבת כלים בשבת (מטה של טרסיים) (עריכה)

גרסה מ־16:07, 19 ביוני 2017