הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"

<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב ב ד"ה המוצא) העמיד גם הוא כדברי רש"י שמדובר באדם שביטל, ולכן אף שאינו יכול לטלטלו משום מוקצה, אינו עובר על בל ימצא. והוסיף הר"ן שאף לשורפו אסור (כוונתו כנראה לשורפו במקומו מבלי לטלטלו), והגם שקיימא לן ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]], מכל מקום בעינן קצת צורך יום טוב, וכאן אין שום צורך לפי שכבר יצא ידי חובתו בביטול. מדוייק בדברי הר"ן שאדם שלא ביטל את חמצו מבעוד יום ורובץ עליו איסור תורה, מותר לו לשורפו ביום טוב, ואולי אף לטלטלו.

<BR/>כשיטה זו כתב במפורש הטור (אורח חיים תמו) בשם אחיו '''רבנו יחיאל''' שאם לא ביטל את החמץ מבעוד יום, יוציאנו וישרפנו ביום טוב שלא יעבור עליו במזיד, ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]]. וכן כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=55&hilite= (א עא)] בשם רבו '''רבנו יצחק''' (קרקושא) שמותר לשורפו מטעם 'מתוך שהותרה'. והרשב"א הסכים לדבריו והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (שבת ב א) שמתיר להצית את האור במדורת חמץ, ואף אם נאמר ששם מדובר שהדליק מערב יום טוב, מכל מקום קיימא לן שכל ששריפתו אסורה ביום טוב, אסור להדליק אף מערב יום טוב, ואם כן מוכח דבחמץ שרי.

כאמור, בהסבר דעת רש"י נחלקו המפרשים, האם מי שלא ביטל את החמץ מותר לשורפו, או רק לטלטלו ולהוציאו החוצה.

===שיטת הסוברים שמדובר באדם שלא ביטל את החמץ===