10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "החזרת, הוספת והחלפת הכיסוי בשבת"
אין תקציר עריכה
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת ד ב|שבת נא א||שבת ד ד|אורח חיים רנז ד}} | |||
אדם שהטמין תבשיל בערב שבת באופן המותר, ורוצה בשבת להחזיר כיסוי שנפל או שהסירו הוא בעצמו, וכן להחליף את הכיסוי או להוסיף על הכיסוי הקיים, האם מותר או לא. | אדם שהטמין תבשיל בערב שבת באופן המותר, ורוצה בשבת להחזיר כיסוי שנפל או שהסירו הוא בעצמו, וכן להחליף את הכיסוי או להוסיף על הכיסוי הקיים, האם מותר או לא. | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
'''השלחן ערוך''' (רנז ד) כתב כפי הכרעתו בב"י, שמותר להחזיר את הכיסוי אם נתגלה משחשיכה, ולא הזכיר ההיתר בנתגלה מבעוד יום. <br/> | '''השלחן ערוך''' (רנז ד) כתב כפי הכרעתו בב"י, שמותר להחזיר את הכיסוי אם נתגלה משחשיכה, ולא הזכיר ההיתר בנתגלה מבעוד יום. <br/> | ||
אמנם ה'''מגן אברהם''' (יב) הזכיר שהב"ח מיקל בזה, וכן הסכים '''אליה רבה''' (יג), וב'''ערוך השלחן''' (כ) נראה שלא הכריע בזה, אבל ה'''משנה ברורה''' (כה) הכריע כסתימת השלחן ערוך, וכתב הטעם דהוי ליה כמטמין לכתחילה בשבת [וע' לעיל מש"כ בשם המאירי]. והסביר את הכרעתו ב'''שער הציון''' (כד) לפי שכן מפורש בירושלמי [זה דווקא לסמ"ג והב"י, אבל לגירסה שלפנינו ליכא ראיה כנ"ל], וכן משמע דעת הגר"א, וכ"פ השלחן עצי שטים והגר"ז, וכן הוא גם דעת ה'''לבוש'''. וע"ע '''בשער הציון''' (כה) שכתב שבגילהו בידיים אפילו על דעת לכסותו משחשיכה ושכח, גם הב"ח מודה דאסור. וצ"ע דבב"ח משמע להיתרא בכה"ג, וכן הבין דברי הב"ח גם '''במחצית השקל''' (יב). | אמנם ה'''מגן אברהם''' (יב) הזכיר שהב"ח מיקל בזה, וכן הסכים '''אליה רבה''' (יג), וב'''ערוך השלחן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9101&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=58 (כ)] נראה שלא הכריע בזה, אבל ה'''משנה ברורה''' (כה) הכריע כסתימת השלחן ערוך, וכתב הטעם דהוי ליה כמטמין לכתחילה בשבת [וע' לעיל מש"כ בשם המאירי]. והסביר את הכרעתו ב'''שער הציון''' (כד) לפי שכן מפורש בירושלמי [זה דווקא לסמ"ג והב"י, אבל לגירסה שלפנינו ליכא ראיה כנ"ל], וכן משמע דעת הגר"א, וכ"פ השלחן עצי שטים והגר"ז, וכן הוא גם דעת ה'''לבוש'''. וע"ע '''בשער הציון''' (כה) שכתב שבגילהו בידיים אפילו על דעת לכסותו משחשיכה ושכח, גם הב"ח מודה דאסור. וצ"ע דבב"ח משמע להיתרא בכה"ג, וכן הבין דברי הב"ח גם '''במחצית השקל''' (יב). | ||
<h3> נתגלה מעצמו או גילהו בידיים </h3> | <h3> נתגלה מעצמו או גילהו בידיים </h3> | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
הרמב"ם (שבת ד ד) כתב כעין לשון המשנה "ונתגלו" וקשה להכריע מדבריו אם הוא בדווקא, אבל נראה דגם הוא מודה לכה"פ לדברי המאירי דאם גילהו בידיים ע"מ ליטול מן התבשיל ולהחזיר הכיסוי, מותר. | הרמב"ם (שבת ד ד) כתב כעין לשון המשנה "ונתגלו" וקשה להכריע מדבריו אם הוא בדווקא, אבל נראה דגם הוא מודה לכה"פ לדברי המאירי דאם גילהו בידיים ע"מ ליטול מן התבשיל ולהחזיר הכיסוי, מותר. | ||
'''בשלחן ערוך''' גם כן העתיק לשון המשנה "ונתגלה" שמותר להחזיר. אבל כתבו הט"ז (ד) והגר"א דה"ה גילה בידיים מותר, והא דכתב נתגלה לאפוקי מבעוד יום דאסור אפילו בנתגלה מאליו. ומשמע בדבריהם שמשחשיכה אפילו גילה שלא ע"מ להחזיר מותר. וכן כתבו להדיא הגר"ז (ח) וערוה"ש (כ) והמשנ"ב (כה). אבל עיין '''בב"ח''' (ד ד"ה ואח"כ כתב אבל) שכתב כדבר פשוט שאם גילהו שלא על דעת להחזירו כלל, אפילו משחשיכה, אסור להחזיר דהוי '''תחילת הטמנה''' [ומשמע דאסור מדינא]. ולפלא שלא הזכירוהו הפוסקים. | '''בשלחן ערוך''' גם כן העתיק לשון המשנה "ונתגלה" שמותר להחזיר. אבל כתבו הט"ז (ד) והגר"א דה"ה גילה בידיים מותר, והא דכתב נתגלה לאפוקי מבעוד יום דאסור אפילו בנתגלה מאליו. ומשמע בדבריהם שמשחשיכה אפילו גילה שלא ע"מ להחזיר מותר. וכן כתבו להדיא הגר"ז (ח) וערוה"ש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9101&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=58 (כ)] והמשנ"ב (כה). אבל עיין '''בב"ח''' (ד ד"ה ואח"כ כתב אבל) שכתב כדבר פשוט שאם גילהו שלא על דעת להחזירו כלל, אפילו משחשיכה, אסור להחזיר דהוי '''תחילת הטמנה''' [ומשמע דאסור מדינא]. ולפלא שלא הזכירוהו הפוסקים. | ||
ועיין '''בגר"ז''' (ח) '''ובמשנ"ב''' (כה) שכתבו שאפילו לכתחילה יכול לגלותו ולחזור ולכסותו, והמ"ב הוכיח כן מהיתר [[#החלפת כיסוי|החלפה]]. ובאמת שדבר זה אינו מפורש בראשונים, שגם מי שהתיר בגילה שלא ע"מ להחזיר, לא כתב שמותר לכתחילה לגלותו, ואפשר היה לומר שכל ההיתר הוא רק בגילה כבר, או שמגלה ע"מ לחזור ולכסותו מיד, וגם היתר ההחלפה הוא בכה"ג שמסיר ע"מ לחזור ולכסות מיד, אבל אין היתר לכתחילה לגלות לזמן מרובה. ואפשר שגם הגר"ז והמ"ב לא התכוונו להתיר לכתחילה אלא לגלותו ע"מ לכסותו מיד. וצ"ת. | ועיין '''בגר"ז''' (ח) '''ובמשנ"ב''' (כה) שכתבו שאפילו לכתחילה יכול לגלותו ולחזור ולכסותו, והמ"ב הוכיח כן מהיתר [[#החלפת כיסוי|החלפה]]. ובאמת שדבר זה אינו מפורש בראשונים, שגם מי שהתיר בגילה שלא ע"מ להחזיר, לא כתב שמותר לכתחילה לגלותו, ואפשר היה לומר שכל ההיתר הוא רק בגילה כבר, או שמגלה ע"מ לחזור ולכסותו מיד, וגם היתר ההחלפה הוא בכה"ג שמסיר ע"מ לחזור ולכסות מיד, אבל אין היתר לכתחילה לגלות לזמן מרובה. ואפשר שגם הגר"ז והמ"ב לא התכוונו להתיר לכתחילה אלא לגלותו ע"מ לכסותו מיד. וצ"ת. | ||
| שורה 62: | שורה 64: | ||
כתב '''הסמ"ג''' (לא תעשה סה יג ד ד"ה ופירות) שתבשיל שלא נתבשל כל צרכו, אפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי אסור להוסיף עליו כיסוי בשבת, דבתוספת הכיסוי הוה ליה מבשל, והביאו ה'''בית יוסף''', וגם פסק כן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רנז ד). ולכאורה הוא הדין דאסורה גם החלפה בכיסוי טוב יותר. <br/> | כתב '''הסמ"ג''' (לא תעשה סה יג ד ד"ה ופירות) שתבשיל שלא נתבשל כל צרכו, אפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי אסור להוסיף עליו כיסוי בשבת, דבתוספת הכיסוי הוה ליה מבשל, והביאו ה'''בית יוסף''', וגם פסק כן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רנז ד). ולכאורה הוא הדין דאסורה גם החלפה בכיסוי טוב יותר. <br/> | ||
וב'''מגן אברהם''' (יג) נתקשה היאך מבשל, והרי הכיסוי אינו מוסיף הבל, אלא רק שומר על החום. ולכן כתב דפשוט דאיירי ב[[הטמנה על גבי גחלים]] קטומים וכדלקמן סעיף ח, באופן שגם לשלחן ערוך מותר, דהשתא הוספת הכיסוי גם מוסיפה חום וגורם להתבשל. ומבואר בדבריו דבטמנה רגילה שלא על גחלים, מותר להוסיף על הכיסוי אף בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו. <br/> | וב'''מגן אברהם''' (יג) נתקשה היאך מבשל, והרי הכיסוי אינו מוסיף הבל, אלא רק שומר על החום. ולכן כתב דפשוט דאיירי ב[[הטמנה על גבי גחלים]] קטומים וכדלקמן סעיף ח, באופן שגם לשלחן ערוך מותר, דהשתא הוספת הכיסוי גם מוסיפה חום וגורם להתבשל. ומבואר בדבריו דבטמנה רגילה שלא על גחלים, מותר להוסיף על הכיסוי אף בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו. <br/> | ||
אבל בספר '''בית מאיר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=18 (רנז)] כתב דפשטות לשון המחבר אינו כן, אלא מיירי בכל הטמנה, והטעם לפי שכל שמאריך זמן הרתיחה, התבשיל מתבשל יותר. והביא ראיה לדבריו מרש"י נא. גבי נוטל את הגלופקרין שירא שמא יקדיח תבשילו, אף שהתם אינו מוסיף הבל [ועיין שם עוד, שכתב שבאמת בסמ"ג דברי המג"א נכונים, אבל בדעת הטוש"ע הכרח לפרש כפשוטו]. וגם בספר '''נהר שלום''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7945&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=126 (ה)] חלק על דברי המגן אברהם, וביאר טעם האיסור באופן אחר, שכל מה שהתירו להוסיף על הבישול הוא בנתבשל כ"צ דלא דמי להטמנה חדשה, ואין לנו אלא מה שאמרו ותו לא. אמנם מלשון הסמ"ג משמע שהוא מבשל ממש. וב'''באור הלכה''' (ד"ה גורם), הוסיף שכן גם דעת '''הגר"א''' (ב) דלא כהמג"א. ועיין גם '''באור הגר"א''' כאן שהפנה לסי' רנג ס"ב מהא דמגיס, וביאר דבריו בספר '''ברכת אליהו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22238&st=&pgnum=80&hilite= (יז)] דכוונתו לגמרא בשבת יח ב, שהקשתה למה ב"ה מתירים לתת צמר ליורה, ניחוש שמא יגיס בה. ומבואר מזה שאף שהוא רותח כבר הוי מבשל, משום שעדיין לא נתבשל כל צרכו, וא"כ ה"ה להכא אף שכבר רותח, מ"מ כשגורם לו להישאר ברתיחתו לאורך זמן, הוי מבשל. וזהו כדברי הבית מאיר הנ"ל. ועיין גם ב'''ערוך השלחן''' (כא) שמסיק דלא כהמג"א וכתב בטעם הדבר, שתוספת הכיסוי אולי יגרום לאיזה בישול. | אבל בספר '''בית מאיר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=18 (רנז)] כתב דפשטות לשון המחבר אינו כן, אלא מיירי בכל הטמנה, והטעם לפי שכל שמאריך זמן הרתיחה, התבשיל מתבשל יותר. והביא ראיה לדבריו מרש"י נא. גבי נוטל את הגלופקרין שירא שמא יקדיח תבשילו, אף שהתם אינו מוסיף הבל [ועיין שם עוד, שכתב שבאמת בסמ"ג דברי המג"א נכונים, אבל בדעת הטוש"ע הכרח לפרש כפשוטו]. וגם בספר '''נהר שלום''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7945&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=126 (ה)] חלק על דברי המגן אברהם, וביאר טעם האיסור באופן אחר, שכל מה שהתירו להוסיף על הבישול הוא בנתבשל כ"צ דלא דמי להטמנה חדשה, ואין לנו אלא מה שאמרו ותו לא. אמנם מלשון הסמ"ג משמע שהוא מבשל ממש. וב'''באור הלכה''' (ד"ה גורם), הוסיף שכן גם דעת '''הגר"א''' (ב) דלא כהמג"א. ועיין גם '''באור הגר"א''' כאן שהפנה לסי' רנג ס"ב מהא דמגיס, וביאר דבריו בספר '''ברכת אליהו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22238&st=&pgnum=80&hilite= (יז)] דכוונתו לגמרא בשבת יח ב, שהקשתה למה ב"ה מתירים לתת צמר ליורה, ניחוש שמא יגיס בה. ומבואר מזה שאף שהוא רותח כבר הוי מבשל, משום שעדיין לא נתבשל כל צרכו, וא"כ ה"ה להכא אף שכבר רותח, מ"מ כשגורם לו להישאר ברתיחתו לאורך זמן, הוי מבשל. וזהו כדברי הבית מאיר הנ"ל. ועיין גם ב'''ערוך השלחן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9101&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=58 (כא)] שמסיק דלא כהמג"א וכתב בטעם הדבר, שתוספת הכיסוי אולי יגרום לאיזה בישול. | ||
==אסוקי שמעתתא== | ==אסוקי שמעתתא== | ||
| שורה 93: | שורה 95: | ||
'''נתגלה הכיסוי מאליו משחשיכה ורוצה להניח כיסוי אחר''' – אין גילוי מפורש, אם כי בזה מסתבר יותר להיתרא, שהרי כיון שהיה טמון בער"ש תו לא מחזי כתחילת הטמנה, וגם להחליף התירו, וא"כ ה"ה בנידון זה. | '''נתגלה הכיסוי מאליו משחשיכה ורוצה להניח כיסוי אחר''' – אין גילוי מפורש, אם כי בזה מסתבר יותר להיתרא, שהרי כיון שהיה טמון בער"ש תו לא מחזי כתחילת הטמנה, וגם להחליף התירו, וא"כ ה"ה בנידון זה. | ||
[[קטגוריה:הטמנה]] | |||