10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "צורת הפתח בפרצה יותר מעשר ובפרוץ מרובה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הוכחה ממעשה בית חורתן שצורת הפתח מועיל גם בפרוץ מרובה
| שורה 42: | שורה 42: | ||
<BR/>דעת ה'''ריצב"א''' לעומת זאת, המובאת גם היא בתוספות, שבאמת אין הוכחה ממעשה בית חורתן להתיר צורת הפתח גם בפרוץ מרובה, שכן לא מדובר בארבע דפנות אלא בשתי דפנות, וכוונת הגמרא לומר שכשם שהתירו בארבע דפנות לענין כלאים, כך התירו בשתי דפנות לענין שבת, וממילא אין כאן פרוץ מרובה כלל, וכל השקלא וטריא בגמרא הוא רק לענין יותר מעשר או פחות מעשר. | <BR/>דעת ה'''ריצב"א''' לעומת זאת, המובאת גם היא בתוספות, שבאמת אין הוכחה ממעשה בית חורתן להתיר צורת הפתח גם בפרוץ מרובה, שכן לא מדובר בארבע דפנות אלא בשתי דפנות, וכוונת הגמרא לומר שכשם שהתירו בארבע דפנות לענין כלאים, כך התירו בשתי דפנות לענין שבת, וממילא אין כאן פרוץ מרובה כלל, וכל השקלא וטריא בגמרא הוא רק לענין יותר מעשר או פחות מעשר. | ||
פירוש שלישי שמביאים התוספות בשם '''השר מקוצי''' | פירוש שלישי שמביאים התוספות בשם '''השר מקוצי''' שבשלב השאלה 'אילימא בעשר בהא לימא ר' יוחנן בשבת לא', הגמרא מניחה שר' יוחנן לא סובר כרב אלא שצוה"פ מועילה גם ביותר מעשר, וממילא גם בפרוץ מרובה על העומד, ולכן ודאי שר' יוחנן יתיר גם לענין שבת. לכן הגמרא דוחה ואומרת שמכך שר' יוחנן אסר לגבי שבת, על כורחך זה משום שס"ל כרב שביותר מעשר לא מועיל צורת הפתח, וה"ה שאסור גם בפרוץ מרובה אף כשיש צורת הפתח, וכרב יוסף. | ||
<BR/>יוצא לפי שיטה זו, שמי שסובר כרב שצורת הפתח לא מועילה ביותר מעשר, סובר גם שצורת הפתח לא מועילה בפרוץ מרובה. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||