הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"

→ העריכה הקודמת

מנהגי ימי ספירת העומר (עריכה)

גרסה מ־05:29, 14 במאי 2025

נוספו 318 בתים , 05:29, 14 במאי 2025

מ

←‏זמן האיסור: הסרת נקודה יתירה

Sije

501

עריכות

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ה'''משנה ברורה''' (א) פסק שאין חילוק בין נישואין של מצוה לשאינן של מצוה, ושכן פשט המנהג שלא לישא אישה כלל, וכן פסק ב'''ערוך השלחן''' (ב).
-====מחזיר גרושתי====
+====מחזיר גרושתו====
 כתב מהריק"ש ב'''ערך לחם''' (אורח חיים תצג) שלהחזיר גרושתו מן הנישואין מותר, דאין כאן שמחה. והביאו ה'''פרי חדש''' (א), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (א).
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 כתב ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים תצג א) שהעושים אירוסין מותר להם לעשות סעודה, אך לא יעשו ריקודים ומחולות של רשות, וכן מי שעשה שידוכין אסור לעשות ריקודין ומחולות.
 ודייק בדבריו ה'''מחצית השקל''' (א) שריקודין ומחולות של מצווה, כגון באירוסין מותר לעשות.
+<BR/>אמנם ב'''גר"ז''' (א) משמע שריקודין ומחולות אסור גם בקידושין, וכן משמע קצת ב'''ערוך השלחן''' (ב). אבל מה'''משנה ברורה''' (ג) משמע שדווקא ריקודים ומחולות של רשות אסור.
 גם ב'''ערוך השלחן''' (ב) פסק שלא לעשות ריקודין ומחולות בסעודות רשות, וכל שכן לנגן בכלי זמר.
@@ שורה 37: / שורה 38: @@
 ===עבר והסתפר===
-כתב הרב '''שיירי כנסת הגדולה''' (בית יוסף ו) שאם הסתפר קונסים אותו, ולא דמי למה שכתבו הראשונים שאם נשא אישה אין קונסים אותו, דהתם מצוה קעביד. והביאוהו ה'''אליה רבה''' (ג) וה'''מחצית השקל''' (א). וכן כתב להלכה ה'''ערוך השלחן''' (ג).
+כתב הרב '''שיירי כנסת הגדולה''' (בית יוסף ו) שאם הסתפר קונסים אותו, ולא דמי למה שכתבו הראשונים שאם נשא אישה אין קונסים אותו, דהתם מצוה קעביד. והביאוהו ה'''אליה רבה''' (ג) וה'''מחצית השקל''' (א). וכן כתבו להלכה ה'''ערוך השלחן''' (ג) וה'''משנה ברורה''' (ב).
 ===תספורת לצורך בריאות או במקום מצוה===
@@ שורה 43: / שורה 44: @@
 ==זמן האיסור==
-{{עריכה|פסקה=כן|ישנם מקורות בנושא זה בדף ה[[טיוטה:{{שם הדף המלא}}|טיוטה]] של הסוגיה, אך צריך סידור והנגשה לקריאה.}}
+{{עריכה|פסקה=כן|ישנם מקורות בנושא זה בדף ה[[טיוטה:{{שם הדף המלא}}|טיוטה]] של הסוגיה, אך צריך סידור והנגשה לקריאה}}
 ==שלא לעשות מלאכה==
-כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) בשם '''רב האי גאון''' שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ועד שחרית, לפי שתלמידי ר' עקיבא מתו משקיעת החמה ואילך, ונקברו אחר שקיעת החמה, וכל העם בטלו ממלאכה
+כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) בשם '''רב האי גאון''' שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ועד שחרית, לפי שתלמידי ר' עקיבא מתו משקיעת החמה ואילך, ונקברו אחר שקיעת החמה, וכל העם בטלו ממלאכה.
 <BR/>וכתב עוד טעם, שספירת שבעה שבועות הן כנגד ספירת שבע שנות שמיטה, וכשם שהשמיטה אסורה במלאכת קרקע, כך בספירת העומר לאחר שקיעה שובתים ממלאכה. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' בשמו (אדם וחוה ה ד דף מה א).
 <BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא דברים אלו בשם 'מצאתי כתוב'.
 ה'''שלחן ערוך''' (תצג ד) כתב שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימים אלו משקיעת החמה ואילך.
 ==לקרוא פרקי אבות==
 כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) שנהגו בספרד לקרוא מסכת אבות ופרק קנין תורה, בין פסח לעצרת, בכל שבת פרק אחד. וכתב בשם '''הרב ישראל בן ישראל''' שהטעם לכך הוא מפני שאנו מונים למתן תורה בימים אלו, ואנו ממתינים כדרך שהאוהב ממתין לביאת אהובו, ורוב ענייני המסכת הם זירוז לתורה ולמצוות. וגם שזמן הקציר מוכן להתעוררות הנפש לתאוה וצריך להשקיטה, ועל ידי מסכת זו יבוא לפרישות והכנעת הנפש.