הבדלים בין גרסאות בדף "ערב פסח שחל בשבת"

<BR/>הראשונים יצאו לפרש את דבריו האם הוא מדבר דווקא על תרומה או גם על חולין, ומה היחס בינו לבין שאר התנאים שהובאו לעיל, וכיצד ההלכה.  

=== שיטת רש"י ===

'''רש"''' בגמרא (פסחים מט א) מסביר שמה שאמר ר' מאיר שצריך לבער את הכל, אין הכוונה הכל ממש, אלא רק מה שעתיד לבער בכל מקרה, אך מה שצריך לאכילתו בשבת אינו צריך לבער.  

<BR/>רש"י לא התייחס לשיטת חכמים, אבל לכאורה מדבריו יוצא שלדעת חכמים אינו צריך לבער כלום מלפני השבת, לא תרומה ולא חולין, אלא מבער הכל כמו בכל שנה בי"ד.

==== בעל המאור ====

==== הראב"ד וסיעתו ====

ה'''ראב"ד''' כתב ליישב שיטת הרי"ף מהשגת בעל המאור, שר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא לא דיבר כלל על חולין אלא רק על תרומה, ואותה צריך לבער לפני השבת ולשייר מזון שתי סעודות, שזו גם דעתו של ר' אלעזר בר' צדוק, שאף שאמר לבער תרומה מלפני השבת, כוונתו מלבד השיור שמשייר לשבת. נמצא ששווים הם לענין תרומה. וגם לענין חולין שראא"ב לא גילה דעתו להדיא, אבל סובר הוא שמבערין אותן בזמנן כדעת ראב"צ, שדין החולין כדין ב' הסעודות המצומצות של תרומה, שחולין כיון שאוכליו מרובין, אין מניעה להשאירו לשבת.

<BR/>גם ה'''ר"ן''' כתב כדברי הראב"ד, שאין מחלוקת בין ראא"ב לראב"צ שדברי ראב"צ מתייחסים רק לתרומה ולא לחולין, ואף שכתב 'מבערין את הכל' הכוונה לתרומה ולא לחולין, ואף ראב"צ סובר כן שיש לבער מלפני השבת, ומה שלא כתב שיש לשייר שתי סעודות, לפי שהוא לא עסק בעניין השיור, אבל ודאי סובר הוא כן. ולענין חולין קיימא לן כראב"צ שיש לבער בזמנו, שכן היא גם דעת רבנן, וגם ראא"ב לא חולק בזה.