10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "צורת הפתח בפרצה יותר מעשר ובפרוץ מרובה"
←דעת רב ורב יוסף
| שורה 9: | שורה 9: | ||
=== דעת רב ורב יוסף === | === דעת רב ורב יוסף === | ||
ב'''גמרא''' (יא א) מובא | ב'''גמרא''' (יא א) מובא שכשרב יהודה שנה משנה זו לחייא בר רב בפני רב, תיקן אותו רב שיש לשנות במשנה שצריך למעט, כלומר שגם כאשר יש צורת הפתח, אם הפתח רחב מעשר צריך למעט. כלומר רב סובר שלא כפשט המשנה, שפירצה שהיא רחבה מעשר לא מועיל לה צורת הפתח, וצריך אף אותה למעט. | ||
רב יוסף לומד מדברי רב | רב יוסף לומד דין נוסף מדברי רב, שאם יש חצר שרובה פתחים וחלונות, אינה ניתרת בצורת הפתח, כלומר ואסור לטלטל בתוכה כיוון שהפרוץ בה מרובה על העומד. <BR/> | ||
ולומד זאת רב יוסף מדברי רב באופן הזה - הואיל ופתח יותר מעשר אוסר במבוי, ופרוץ מרובה על העומד אוסר בחצר, כשם שלא מועיל צורת הפתח ביותר מעשר, כך לא יועיל צורת הפתח בפרוץ מרובה. | |||
<BR/>כלומר דעת רב יוסף לומר שכשם שאין צורת הפתח מועילה למעט פתח יותר מעשר ולעשותו כסתום, כך לא תועיל צורת הפתח לבטל את הפרצות במחיצה שהפרוץ בה מרובה על העומד, אלא יש צורך למעט את הפרצות במחיצות ממש. | <BR/>כלומר דעת רב יוסף לומר שכשם שאין צורת הפתח מועילה למעט פתח יותר מעשר ולעשותו כסתום, כך לא תועיל צורת הפתח לבטל את הפרצות במחיצה שהפרוץ בה מרובה על העומד, אלא יש צורך למעט את הפרצות במחיצות ממש. | ||
הגמרא דוחה את דברי רב יוסף ואומרת, שאין ללמוד מדין יותר מעשר לדין פרוץ מרובה על העומד, שכן מצאנו שפרוץ מרובה על העומד קל יותר, ולכן אפשר שיועיל בו צורת הפתח | הגמרא דוחה את דברי רב יוסף ואומרת, שאין ללמוד מדין יותר מעשר לדין פרוץ מרובה על העומד, שכן מצאנו שפרוץ מרובה על העומד קל יותר, ולכן אפשר שיועיל בו צורת הפתח אף שבפירצה יותר מעשר אינו מועיל. | ||
<BR/>והיכן מצאנו שדין פרוץ מרובה על העומד קל מדין יותר מעשר - לגבי פסי ביראות, שאומרת המשנה (עירובין ב א) שבשביל עולי רגלים התירו לעשות דיומדין לביראות מארבע רוחות, ואף ששם הפרוץ מרובה על העומד, העמידו הדין על דין תורה והתירו לצורך עולי רגלים. והנה לר' מאיר שם במשנה לא התירו אלא בעשר, אבל ביותר מעשר צריך לעשות עוד דיומדין, ואף שפרוץ שם מרובה על העומד, מותר. נמצא שפרוץ מרובה על העומד קל יותר מפירצה יותר מעשר, ואם כן אין הוכחה לדברי רב יוסף בדעת רב. | <BR/>והיכן מצאנו שדין פרוץ מרובה על העומד קל מדין יותר מעשר - לגבי פסי ביראות, שאומרת המשנה (עירובין ב א) שבשביל עולי רגלים התירו לעשות דיומדין לביראות מארבע רוחות, ואף ששם הפרוץ מרובה על העומד, העמידו הדין על דין תורה והתירו לצורך עולי רגלים. והנה לר' מאיר שם במשנה לא התירו אלא בעשר, אבל ביותר מעשר צריך לעשות עוד דיומדין, ואף שפרוץ שם מרובה על העומד, מותר. נמצא שפרוץ מרובה על העומד קל יותר מפירצה יותר מעשר, ואם כן אין הוכחה לדברי רב יוסף בדעת רב. | ||
=== ראיה מהברייתא === | === ראיה מהברייתא === | ||