554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"
←מקור הדין מהלכות חלה וגבולותיו
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||ברכות לו ב - לז א, לט א||ברכות ג ג-ו|אורח חיים רד יב; רח ב-ג, ט}} | {{מקורות||ברכות לו ב - לז א, לט א||ברכות ג ג-ו|אורח חיים רד יב; רח ב-ג, ט}} | ||
ברכה ראשונה ואחרונה על תבשיל מחמשת מיני דגן, או שיש בו מחמשת מיני דגן. | ברכה ראשונה ואחרונה על תבשיל מחמשת מיני דגן, או שיש בו מחמשת מיני דגן. | ||
| שורה 75: | שורה 74: | ||
=== מקור הדין מהלכות חלה וגבולותיו === | === מקור הדין מהלכות חלה וגבולותיו === | ||
ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב"ד והרשב"א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה | ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב"ד והרשב"א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה; "העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה" זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב"ן והמגיד משנה והרא"ש והרמב"ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים. גם ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ד"ה ואם עשה)] הביא דין זה של חלה כמקור להלכה זו בשלחן ערוך. | ||
<BR/>ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה. | <BR/>ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה. | ||
<BR/>ה'''דברי חמודות''' על הרא"ש (ו ט) גם הוא דייק כן מדברי האבודרהם, שאמר את דבריו לגבי עירוב קמח נוסף עם קמח מחמשת המינים, אבל כתב שהוא לאו דווקא, אלא שדיבר בהווה, והוא הדין לכל דבר שעירב עם הקמח. וב'''מחצית השקל''' הביא דבריו וחלק עליו שודאי כוונת האבודרהם דווקא לעירוב עם קמח, אבל כתב שאינו יודע טעם לחלק בין קמח לשאר דברים. | <BR/>ה'''דברי חמודות''' על הרא"ש (ו ט) גם הוא דייק כן מדברי האבודרהם, שאמר את דבריו לגבי עירוב קמח נוסף עם קמח מחמשת המינים, אבל כתב שהוא לאו דווקא, אלא שדיבר בהווה, והוא הדין לכל דבר שעירב עם הקמח. וב'''מחצית השקל''' הביא דבריו וחלק עליו שודאי כוונת האבודרהם דווקא לעירוב עם קמח, אבל כתב שאינו יודע טעם לחלק בין קמח לשאר דברים. | ||
| שורה 88: | שורה 87: | ||
<BR/>ה'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם. | <BR/>ה'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם. | ||
<BR/>ה'''משנה ברורה''' (מז) הביא קושיית המג"א ותירוץ הגר"א, וכתב שמחמת הספק ראוי לכל ירא שמים שלא לאכול פת כזו אלא בתוך הסעודה, אך מ"מ הנוהג כדעת השו"ע אין למחות בידו, שכן סתמו הרבה אחרונים לדינא. | <BR/>ה'''משנה ברורה''' (מז) הביא קושיית המג"א ותירוץ הגר"א, וכתב שמחמת הספק ראוי לכל ירא שמים שלא לאכול פת כזו אלא בתוך הסעודה, אך מ"מ הנוהג כדעת השו"ע אין למחות בידו, שכן סתמו הרבה אחרונים לדינא. | ||
=== אם אכל פחות מפרס === | |||
בפשט לשון השלחן ערוך, שכדי להתחייב בברכת המזון (ובמעין שלוש בתבשיל), אין צורך לאכול פרס, אלא רק שיהיה בתערובת כזית בכדי אכילת פרס, ואם אכל אפילו כזית מתערובת זו מברך המוציא וברכת המזון. | |||
<BR/>אמנם ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ד"ה כדי)] כתב שבעינן גם שיאכל כדי אכילת פרס. וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' (מז), שאם לא אכל שיעור פרס, נמצא שאין בכל מה שאכל כזית דגן, ולכן אינו מברך אלא בורא נפשות (ומעין שלוש על פת, לדעת השו"ע). | |||
אמנם ב'''מאמר מרדכי''' (טו) כתב שכל שיש בו כזית בכדי אכילת פרס, הרי הוא כפת גמור, ורואים כאילו אין שם אלא מין דגן בלבד, וכל שאוכל כזית ממנו מברך שלוש ברכות כדין פת גמורה. | |||
== טעם החשיבות של חמשת מיני דגן == | == טעם החשיבות של חמשת מיני דגן == | ||