10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
אין תקציר עריכה
| שורה 34: | שורה 34: | ||
הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא), שלשיטת רש"י אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד. | הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא), שלשיטת רש"י אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד. | ||
===שיטת הרא"ש=== | |||
ה'''רא"ש''' (ב ג) אחר שהביא דברי רש"י וחלק עליהם, כתב לבאר בדברי רבא כפירוש הראב"ד בדעת הרי"ף, שדבריו מתייחסים לכל המשנה, וגם דין בן עיר וגם דין בן כרך נקבע לפי יום י"ד בבוקר, שבן הכרך שנמצא בעיר בזמן זה, מתחייב לקוראה כבני העיר, ואילו בן העיר שנמצא בכרך בזמן זה, פוקע ממנו החיוב של בני העיר בי"ד, וחל עליו חיוב מוקף בן יומו לקרוא למחרת בט"ו. | |||
<BR/>לבסוף כותב הרא"ש לגבי מוקף בן יומו, שאף אם יחזור לעירו יקרא שם ביום ט"ו. מתבאר מזה שחולק על דברי הראב"ד שכתב שצריך להתעכב בכרך לקרוא עמהם, אלא מותר לו לחזור ולקרוא בט"ו בעירו. | |||
<BR/>בסוף דבריו מביא הרא"ש דברי הרי"ף שתולה את הדבר בדעתו, ולא בשהותו בפועל, ולא כותב הסכמתו או התנגדותו לדברים. | |||
ה'''טור''' (אורח חיים תרפח) גם הוא החזיק בשיטת אביו הרא"ש, אלא שהעתיק דבריו בשילוב עם דברי הרי"ף ותלה את החיוב בליל י"ד לשני המקרים, אך לא בשהות בפועל אלא בדעתו. שאם דעתו לחזור למקומו אף שנתעכב ולא חזר, כיון שדעתו הייתה לשוב למקומו בליל י"ד קורא כמקומו. ואם דעתו היתה להישאר בי"ד במקום שאליו הלך, קורא עמהם. | |||
לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי [[#פירוש הראב"ד|הרי"ף]], ונראה שסובר כן להלכה. | |||
===שיטת הרי"ף=== | ===שיטת הרי"ף=== | ||
| שורה 53: | שורה 62: | ||
====פירוש הראב"ד==== | ====פירוש הראב"ד==== | ||
פירוש נוסף בדעת הרי"ף כתב ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור (ו א), שדברי רבא מוסבים גם על הרישא וגם על הסיפא, שלכולם בין לבני העיר ובין לבני הכרך, זמנם נקבע בי"ד באדר, לפי דעת האדם היכן רצונו להיות. לכן בן כרך שהלך לעיר ודעתו לצאת משהם קודם ליל י"ד, אף אם נתעכב באונס, דינו לקרוא בט"ו כאנשי מקומו, ואם היה בדעתו לצאת בי"ד בבוקר, נתחייב בקריאת י"ד כפרוז בן יומו, לפי שבזמן החיוב, שהוא י"ד, דעתו היתה להיות בעיר. וכן בבן עיר שהלך לכרך, אם דעתו לחזור לעיר בליל י"ד קודם שהאיר מזרח, אף שלבסוף נתעכב בכרך ולא חזר, הרי הוא קורא בכרך בי"ד כבני עירו, אך אם דעתו להישאר בליל י"ד בכרך, פקע ממנו חיוב בני עירו ונתחייב בקריאת ט"ו. והוסיף הראב"ד שאף צריך להתעכב ולקרות עמהם, לפי שנעשה מוקף. | פירוש נוסף בדעת הרי"ף כתב ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור (ו א), שדברי רבא מוסבים גם על הרישא וגם על הסיפא, שלכולם בין לבני העיר ובין לבני הכרך, זמנם נקבע בי"ד באדר, לפי דעת האדם היכן רצונו להיות. לכן בן כרך שהלך לעיר ודעתו לצאת משהם קודם ליל י"ד, אף אם נתעכב באונס, דינו לקרוא בט"ו כאנשי מקומו, ואם היה בדעתו לצאת בי"ד בבוקר, נתחייב בקריאת י"ד כפרוז בן יומו, לפי שבזמן החיוב, שהוא י"ד, דעתו היתה להיות בעיר. וכן בבן עיר שהלך לכרך, אם דעתו לחזור לעיר בליל י"ד קודם שהאיר מזרח, אף שלבסוף נתעכב בכרך ולא חזר, הרי הוא קורא בכרך בי"ד כבני עירו, אך אם דעתו להישאר בליל י"ד בכרך, פקע ממנו חיוב בני עירו ונתחייב בקריאת ט"ו. והוסיף הראב"ד שאף צריך להתעכב ולקרות עמהם, לפי שנעשה מוקף. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' שמפרש כדברי הראב"ד בגמרא וכפי | <BR/>גם ה'''רא"ש''' שמפרש כדברי הראב"ד בגמרא וכפי שנתבאר [[#שיטת הרא"ש|לעיל]], משמע שסובר כן גם בדעת הרי"ף, וכן כתב בדעתו ה'''אליה רבה''' (מרפח יא), | ||
וכתב עוד שם שכפירוש זה משמע גם ב'''רמב"ם''' בפירוש המשנה (מגילה ב ג). | וכתב עוד שם שכפירוש זה משמע גם ב'''רמב"ם''' בפירוש המשנה (מגילה ב ג). | ||
===שיטת הרמב"ם=== | ===שיטת הרמב"ם=== | ||
גם ה'''רמב"ם''' (מגילה א י) העתיק כדברי הרי"ף בשינוי מעט 'אם היתה דעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה ונתעכב ולא חזר קורא כמקומו. | גם ה'''רמב"ם''' (מגילה א י) העתיק כדברי הרי"ף בשינוי מעט 'אם היתה דעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה ונתעכב ולא חזר קורא כמקומו. | ||
==סוגית הירושלמי== | ==סוגית הירושלמי== | ||