הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה במקום גבוה"

טעם וגדר האיסור להתפלל כאשר עומד במקום גבוה, ולמי מותר.

== בבלי וירושלמי ==

<BR/>וב'''תוספתא''' (ברכות ג יז) הגירסה: על גבי מטה, ספסל וכיסא.  

== שיעור הגובה האסור ומחצלאות ==

=== מחצלאות ===

=== כסא וספסל ===

אמנם בפשט הברייתא והגמרא משמע שדין אחד להם, וכן כתב ה'''בית חדש''' (צח א) שהברייתא לא זו אף זו קתני, ושניהם אסורים רק ביותר מג', ורבותא יש במיטה וכסא וספסל שכיון שמיוחדים הם לתשמיש הו"א שמותר לעלות עליהם להתפלל, מפני שאין זה אלא כמתפלל בעלייה, קמ"ל שאסור. ומוסיף שמההיתר של [[#זקן או חולה|זקן וחולה]] מוכח שכל האיסור הוא מפני גבהות המקום, ולא מפני טרדה, שהרי אם כן לא היו מתירים להם על כסא וספסל.  

== מקום החולק רשות לעצמו ==

אמנם ה'''ראב"ד''' שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד<ref>וכן הוא גם בספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו).</ref>. אבל ה'''כסף משנה''' כתב שאין כוונתו לחלוק על הרמב"ם וגם הוא מודה שמקום החולק רשות לעצמו אינו צריך לירד.  

ב'''מעשה רקח''' כתב שישנם שני דינים, האחד שלא לעמוד במקום גבוה, שזהו האיסור, והשני לעמוד במקום נמוך. וכתב שהרי"ף והרמב"ם אינם גורסים בברייתא 'אלא במקום נמוך' ולכן לא כתב הרמב"ם שלכתחילה יש לו לירד, אבל הראב"ד גורס כן.

== שליח ציבור ==

כתב '''רבנו מנוח''' {{מקור}} ששליח ציבור שכוונתו להשמיע לציבור, מותר לעמוד אפילו על גבי כסא ו וספסל. וכן כתבו עוד ראשונים – ספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו) בשם '''רי"צ גיאות''', '''כל בו''' (יא ד"ה וצריך המתפלל) ו'''ארחות חיים''' (תפילה נב) בשם '''רבי מתתיה''', '''רבנו ירוחם''' (ג ד כה ב) בשם '''רב חנוך גאון''', וכן כתב '''אבודרהם''' (שמונה עשרה ד"ה וחוזר) ליישב המנהג שאם לא כן לא ישמעו את הש"ץ מרוב הציבור המתאספים.

כן הביא ה'''בית יוסף''' (אורח חיים צ ד"ה המתפלל) ופסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (א).<BR/>