הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"

נוספו 1,603 בתים ,  11:56, 29 ביוני 2021
 
(12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|שבת כב א|שבת קמג ב-קמד ב||שבת ח י; כא יב|אורח חיים שכ א-ז}}
{{מקורות|שבת כב א|שבת קמג ב-קמד ב||שבת ח י; כא יב|אורח חיים שכ א-ז}}
האם מותר לסחוט פירות בשבת בתנאים מסויימים או לא, ואם יש הבדל בין סוגי הפירות.
'''סחיטת פירות בשבת''' היא סוגיה הלכתית העוסקת בשאלה האם מותר לסחוט פירות בשבת בתנאים מסויימים, והאם יש הבדל בין סוגי הפירות.
==מחלוקת התנאים==
==מחלוקת התנאים==
ה'''משנה''' (שבת כא ב) אוסרת לסחוט פירות בשבת על מנת להוציא מהן משקין. וכתב '''רש"י''' שסוחט הוא תולדה של אב המלאכה דש, כיון שמפרק את המיץ מן המאכל.  
ה'''משנה''' (שבת כא ב) אוסרת לסחוט פירות בשבת על מנת להוציא מהן משקין. וכתב '''רש"י''' שסוחט הוא תולדה של אב המלאכה [[דש]], כיון שמפרק את המיץ מן המאכל.  
<BR />ובמקרה שיצאו המשקין מעצמן - לדעת תנא קמא אסור לשתותן בשבת, ואילו לדעת ר' יהודה אם פירות אלו היו מיועדים לאכילה, היוצא מהם מאליו מותר, אך אם היו פירות אלו מיועדים למשקין, היוצא מהן אסור.  
<BR />ובמקרה שיצאו המשקין מעצמן - לדעת תנא קמא אסור לשתותן בשבת, ואילו לדעת ר' יהודה אם פירות אלו היו מיועדים לאכילה, היוצא מהם מאליו מותר, אך אם היו פירות אלו מיועדים למשקין, היוצא מהן אסור.  


שורה 10: שורה 10:
ב'''גמרא''' (שבת קמג ב) מובא שלדעת עולא ר' יהודה וחכמים נחלקו בכל הפירות, גם בזיתים וענבים. וכן היא דעת ר' יוחנן ומוסיף שהלכה כחכמים בזיתים וענבים וכר' יהודה בשאר פירות.
ב'''גמרא''' (שבת קמג ב) מובא שלדעת עולא ר' יהודה וחכמים נחלקו בכל הפירות, גם בזיתים וענבים. וכן היא דעת ר' יוחנן ומוסיף שהלכה כחכמים בזיתים וענבים וכר' יהודה בשאר פירות.
<BR />אמנם לדעת רב יהודה בשם שמואל אין מחלוקת בין ר' יהודה לחכמים לגבי זיתים וענבים, שמודה ר' יהודה באלו שהיוצא מהם אסור, שכיון שעומדים הם לסחיטה יהיב דעתיה על היוצא מהם. וכן אומר גם רבה ומוסיף שאף חכמים מודים לר' יהודה בשאר פירות שאם יצאו מעצמם מותרים. אמנם נחלקו הם בתותים ורימונים, שבזה לדעת ר"י היוצא מהם מותר אם יועדו לאכילה ולת"ק אסור. וכן הוא להדיא בברייתא, שר' יהודה אומר לגבי תותים ורימונים שאם הכניסן למשקין או לסתם, היוצא מהם אסור, ואם הכניסן לאכילה היוצא מהם מותר, וחכמים אומרים שבין לאוכלין ובין למשקין היוצא מהן אסור.  
<BR />אמנם לדעת רב יהודה בשם שמואל אין מחלוקת בין ר' יהודה לחכמים לגבי זיתים וענבים, שמודה ר' יהודה באלו שהיוצא מהם אסור, שכיון שעומדים הם לסחיטה יהיב דעתיה על היוצא מהם. וכן אומר גם רבה ומוסיף שאף חכמים מודים לר' יהודה בשאר פירות שאם יצאו מעצמם מותרים. אמנם נחלקו הם בתותים ורימונים, שבזה לדעת ר"י היוצא מהם מותר אם יועדו לאכילה ולת"ק אסור. וכן הוא להדיא בברייתא, שר' יהודה אומר לגבי תותים ורימונים שאם הכניסן למשקין או לסתם, היוצא מהם אסור, ואם הכניסן לאכילה היוצא מהם מותר, וחכמים אומרים שבין לאוכלין ובין למשקין היוצא מהן אסור.  
<BR />בהמשך מביאה הגמרא (קמד א) גם ראיה שחכמים מודים לר' יהודה בשאר פירות, שכתוב בברייתא שמותר לסחוט פגעין פרישין ועוזרדין, אבל לא רימונים, ושל בית מנשיא בר מנחם היו סוחטים גם ברימונים (כלומר וזו הסיבה שרימונים אסור לסחוט לכתחילה). ומזה שהתירה הברייתא לסחוט '''לכתחילה''' פגעין פרישין ועוזרדין מטעם שלאו בני סחיטה נינהו, מוכח שזהו אף לרבנן כי אין סיבה להעמיד זאת דווקא אליבא דר' יהודה, שהרי המשנה לא הזכירה היתר סחיטה לכתחילה.
<BR />בהמשך מביאה הגמרא (קמד א) גם ראיה שחכמים מודים לר' יהודה בשאר פירות, שכתוב בברייתא שמותר לסחוט פגעין פרישין ועוזרדין, אבל לא רימונים, ושל בית מנשיא בר מנחם היו סוחטים גם ברימונים (כלומר ביום חול, וזו הסיבה שרימונים אסור לסחוט לכתחילה). ומזה שהתירה הברייתא לסחוט '''לכתחילה''' פגעין פרישין ועוזרדין מטעם שלאו בני סחיטה נינהו, מוכח שזהו אף לרבנן, שהרי אין סיבה להעמיד דווקא אליבא דר' יהודה היתר לכתחילה, שהרי המשנה לא הזכירה לאף אחד מהדעות היתר סחיטה לכתחילה.


===הלכה כבית מנשיא בר מנחם===
===הלכה כבית מנשיא בר מנחם===
שורה 17: שורה 17:


====תירוץ רב חסדא====
====תירוץ רב חסדא====
מיישבת הגמרא על פי דברי רב חסדא שאמר שאדם שסחט תרדין לתוך מקוה, הרי זה פוסל בשינוי מראה, ואף שתרדין אינם משקין אלא אוכלין ואין אוכלין פוסלים את המקוה, מ"מ כיון שהוא החשיבן בכך שסחט אותם, הרי שכמשקה הם חשובים. וכן כאן, כיון שאותו אדם החליט לסוחטן הרי שלדידו חשובים הם כמשקה.
מיישבת הגמרא על פי דברי רב חסדא בנוגע להלכות מקוואות, שאמר שאדם שסחט תרדין לתוך מקוה, הרי זה פוסל בשינוי מראה, ואף שתרדין אינם משקין אלא אוכלין ואין אוכלין פוסלים את המקוה, מ"מ כיון שהוא החשיבן בכך שסחט אותם, הרי שכמשקה הם חשובים. אם כן הוא הדין לכאן, כיון שאותו אדם החליט לסוחטן הרי שלדידו חשובים הם כמשקה.


לפי הסבר זה של רב חסדא קשה שהרי אם כשסחט אותן הרי החשיבן למשקה, נאמר כן אף בפגעין פרישין ועוזרדין שהחשיבן למשקה, ומה טעם שרי לסחטן לכתחילה?
לפי הסבר זה של רב חסדא קשה שהרי אם כשסחט אותן הרי החשיבן למשקה, נאמר כן אף בפגעין פרישין ועוזרדין שהחשיבן למשקה, ומה טעם שרי לסחטן לכתחילה?
<BR />על זה תירצו '''רש"י''' (ד"ה כרב חסדא) ו'''תוספות''' (ד"ה הכא נמי) שהשתא מתבארת הברייתא שסחט אותם כדי למתק את הפרי ולא על מנת להוציא מהן משקה, ולכן בפגעין וכיו"ב מותר. אך ברימונים אסור אפילו על מנת למתק את הפרי, שכיון שבית מנשיא היו סוחטים בחול לצורך המשקה, חיישינן שאם נתיר לו לסחוט על מנת למתק, יבוא לסחוט גם לשם משקה. ופגעין ליכא החשש הזה, דאין מי שסוחטן בחול למשקה.
<BR />על זה תירצו '''רש"י''' (ד"ה כרב חסדא) ו'''תוספות''' (ד"ה הכא נמי) שהשתא מתבארת הברייתא שסחט אותם כדי למתק את הפרי ולא על מנת להוציא מהן משקה, ולכן בפגעין וכיו"ב מותר. אך ברימונים אסור אפילו על מנת למתק את הפרי, שכיון שבית מנשיא היו סוחטים בחול לצורך המשקה, חיישינן שאם נתיר לו לסחוט על מנת למתק, יבוא לסחוט גם לשם משקה. ובפגעין ליכא החשש הזה, לפי שאין מי שסוחטן בחול למשקה.


אבל ה'''רמב"ן''' (קמג ב ד"ה תרדין) כתב על פירוש זה שאינו מחוור. ופירש את הגמרא באופן אחר, שגם תרדין וגם רימונים יש מיעוטא שסוחטים אותם למשקין, ואמרה הגמרא שכשסחטן הרי שאחשיבנהו והו"ל משקה, ולכן פוסל את המקוה כיון שיש על כל פנים מעט בני אדם שסוחטים אותם. וזהו הטעם גם ברימונים שכיון שיש מיעוט שסוחטים אותם וזה גילה דעתו שכוונתו כמותם אסור, אבל פגעין וכיו"ב שאין דרך בני אדם כלל לסוחטן, בטלה דעתו אצל כל אדם ואפילו לכתחילה מותר לסחטן. וכתב הרמב"ן שכן נראה מדברי הרי"ף שהתיר לסחוט פירות ולא חילק כרש"י. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה הכא נמי) וה'''ריטב"א''' (ד"ה היינו טעמא) אחר שדחו פירוש רש"י. והוסיפו הריטב"א והרשב"א שמה שחלק רב פפא על רב חסדא אינו על עצם דינו של רב נחמן, שודאי בזה מודים לו שאסור לסחוט רימונים, אלא רק לענין מקווה חלק עליו.
אבל ה'''רמב"ן''' (קמג ב ד"ה תרדין) כתב על פירוש זה שאינו מחוור. ופירש את הגמרא באופן אחר, שגם תרדין וגם רימונים יש מיעוטא שסוחטים אותם למשקין, ואמרה הגמרא שכשסחטן הרי שאחשיבנהו והו"ל משקה, ולכן פוסל את המקוה כיון שיש על כל פנים מעט בני אדם שסוחטים אותם. וזהו הטעם גם ברימונים שכיון שיש מיעוט שסוחטים אותם וזה גילה דעתו שכוונתו כמותם אסור, אבל פגעין וכיו"ב שאין דרך בני אדם כלל לסוחטן, בטלה דעתו אצל כל אדם ואפילו לכתחילה מותר לסחטן. וכתב הרמב"ן שכן נראה מדברי הרי"ף שהתיר לסחוט פירות ולא חילק כרש"י. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה הכא נמי) וה'''ריטב"א''' (ד"ה היינו טעמא) אחר שדחו פירוש רש"י. והוסיפו הריטב"א והרשב"א שמה שחלק רב פפא על רב חסדא אינו על עצם דינו של רב נחמן, שודאי בזה מודים לו שאסור לסחוט רימונים, אלא רק לענין מקווה חלק עליו.
<BR />ב'''מגן אברהם''' (שכ א) כתב תירוץ זה מדנפשיה.
<BR />ב'''מגן אברהם''' (שכ א) כתב תירוץ זה מדנפשיה.


====תירוץ רב פפא====
====דחיית רב פפא====
רב פפא דוחה תירוץ זה ואומר, לפי שהטעם שבגללו מי תרדין פוסלים את המקוה הוא משום שכל דבר שאין עושים ממנו מקוה לכתחילה פוסל את המקוה בשינוי מראה, וכן הדין במי תרדין.
רב פפא דוחה תירוץ זה ואומר, שהטעם שבגללו מי תרדין פוסלים את המקוה הוא משום שכל דבר שאין עושים ממנו מקוה לכתחילה פוסל את המקוה בשינוי מראה, וכן הדין במי תרדין.
<BR />לפי הסבר זה של רב פפא, חזרה קושיית הגמרא לדוכתה, מדוע הלכה כבית מנשיא בן מנחם שמותר לסחוט רימונים, שהרי אין דעת כל אחד קובעת לעצמו לומר שכיון שאחשבינהו חשיב כמשקה, ואם כן בטלה דעתם של בית מנשיא אצל כל אדם. ואין לזה מענה בגמרא.
<BR />לפי הסבר זה של רב פפא, חזרה קושיית הגמרא לדוכתה, מדוע הלכה כבית מנשיא בן מנחם שמותר לסחוט רימונים, שהרי אין דעת כל אחד קובעת לעצמו לומר שכיון שאחשבינהו חשיב כמשקה, ואם כן בטלה דעתם של בית מנשיא אצל כל אדם. <BR/>ואין לזה מענה בגמרא.


===הכרעת הראשונים===
===הכרעת הראשונים===
ה'''רי"ף''' פסק הלכה כר' יהודה וכפי שביארו שמואל ורבה, שזיתים ורימונים אסור לסחוט ואם יצאו מעצמן לכולי עלמא אסור. פירות שלאו בני סחיטה נינהו לכולי עלמא מותר אף לסוחטן לכתחילה, וכל שכן להינות מן היוצא מהן מאליו. בתותים ורימונים לפי חכמים אסור לסוחטן לכתחילה ואם יצאו מעצמן אסורים, ולפי ר' יהודה תלוי הדבר בדעתו למה ייעדם, שאם ייעדן למשקין הדין כחכמים, אבל אם ייעדן לאוכלין, אף שאסור לסוחטן לכתחילה, מכל מקום היוצא מהם מותר. כדברי הרי"ף כתבו להלכה גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ב) וה'''רמב"ם''' (שבת כא יב).
ה'''רי"ף''' פסק הלכה כר' יהודה וכפי שביארו שמואל ורבה, שזיתים ורימונים אסור לסחוט ואם יצאו מעצמן לכולי עלמא אסור. פירות שלאו בני סחיטה נינהו לכולי עלמא מותר לסוחטן אף לכתחילה, וכל שכן להינות מן היוצא מהן מאליו. בתותים ורימונים לפי חכמים אסור לסוחטן לכתחילה ואם יצאו מעצמן אסורים, ולפי ר' יהודה תלוי הדבר בדעתו למה ייעדם, שאם ייעדן למשקין הדין כחכמים, אבל אם ייעדן לאוכלין, אף שאסור לסוחטן לכתחילה, מכל מקום היוצא מהם מותר. כדברי הרי"ף כתבו להלכה גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ב) וה'''רמב"ם''' (שבת כא יב).


אמנם ב'''הגהות הסמ"ק''' (רפב י) כתב שכל מה שהתירו בשאר פירות לסחוט לכתחילה, זהו דווקא בסוחט על מנת למתק את הפרי, אך אם סוחט לצורך המשקין, אפילו בשאר פירות אסור. וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (ח יב עז ד) בדעת רש"י, וזהו על פי דברי [[#תירוץ רב חסדא|רש"י לעיל בדעת רב חסדא]].
אמנם ב'''הגהות הסמ"ק''' (רפב י) כתב שכל מה שהתירו בשאר פירות לסחוט לכתחילה, זהו דווקא בסוחט על מנת למתק את הפרי, אך אם סוחט לצורך המשקין, אפילו בשאר פירות אסור. וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (ח יב עז ד) בדעת רש"י, וזהו על פי דברי [[#תירוץ רב חסדא|רש"י לעיל בדעת רב חסדא]].
שורה 36: שורה 36:
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שכ ד"ה וא"ת ולדברי) הקשה שלכאורה דברי רש"י מוכרחים על פי דברי רב חסדא, ואם כן איך יתרצו את הכרעתם הפוסקים שלא כתבו לחלק בין סחיטה על מנת למתק לסחיטה למשקין.
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שכ ד"ה וא"ת ולדברי) הקשה שלכאורה דברי רש"י מוכרחים על פי דברי רב חסדא, ואם כן איך יתרצו את הכרעתם הפוסקים שלא כתבו לחלק בין סחיטה על מנת למתק לסחיטה למשקין.
<BR />ותירץ הבית יוסף שם, שהם סוברים שתירוץ רב חסדא לא נתקבל למסקנה, שהרי רב פפא דוחה את דבריו שכל שאחשיבנהו חשיב משקה, ומסביר את הפסול במקוה מטעם אחר. אלא שבדברי רב פפא לא מבואר תירוץ אחר לברייתא מדוע לחלק בין פגעין לרימונים רק משום שבית מנשיא היו סוחטים אותם בחול, ועל זה כתב הבית יוסף לתרץ תירוץ מדנפשיה, שבית מנשיא אף שלא היו רובא דעלמא, מכל מקום היו הרבה אנשים שהיו עושים כן ולא אחד, ולכן לא אמרינן דבטלה דעתם.
<BR />ותירץ הבית יוסף שם, שהם סוברים שתירוץ רב חסדא לא נתקבל למסקנה, שהרי רב פפא דוחה את דבריו שכל שאחשיבנהו חשיב משקה, ומסביר את הפסול במקוה מטעם אחר. אלא שבדברי רב פפא לא מבואר תירוץ אחר לברייתא מדוע לחלק בין פגעין לרימונים רק משום שבית מנשיא היו סוחטים אותם בחול, ועל זה כתב הבית יוסף לתרץ תירוץ מדנפשיה, שבית מנשיא אף שלא היו רובא דעלמא, מכל מקום היו הרבה אנשים שהיו עושים כן ולא אחד, ולכן לא אמרינן דבטלה דעתם.
<BR />והוסיף הבית יוסף וכתב שיש לומר שגם רש"י ותוס' לא כתבו את דבריהם למסקנה, אלא רק לבאר דעת רב חסדא, אבל לפי מה מסקנת הגמרא שדחאו רב פפא, שוב אין לחלק לדינא בין סחיטה למתק לסחיטה למשקין, ודלא כהגהות סמ"ק ורבנו ירוחם.
<BR />והוסיף הבית יוסף וכתב שיש לומר שגם רש"י ותוס' לא כתבו את דבריהם למסקנה, אלא רק לבאר דעת רב חסדא, אבל לפי מה מסקנת הגמרא שדחאו רב פפא, שוב אין לחלק לדינא בין סחיטה למתק לסחיטה למשקין, ודלא כהגהות סמ"ק ורבנו ירוחם. וכן כתב ה'''גר"א''' (ד"ה ושאר).


ה'''בית חדש''' (שכ ב) כתב לדחות דברי הבית יוסף. שיש לומר שדברי רב חסדא הם למסקנה, שהלכה כרב נחמן שהוא רבו של רב פפא, ועל פי הסבר הגמרא אליבא דרב חסדא. ועוד הוסיף ראיה שכתבה ההגהות סמ"ק, שהרי אפילו [[#כבשים ושלקות|כבשים]] אסור לסחוט לכתחילה, והרי בזה אין המים חלק מהפרי ולא גדלו בתוכן, כל שכן בפירות שיש לאסור לכתחילה. וכן סובר הב"ח לדינא שאין לסחוט אף פרי למימיו אלא רק למתק.  
ה'''בית חדש''' (שכ ב) כתב לדחות דברי הבית יוסף. שיש לומר שדברי רב חסדא הם למסקנה, שהלכה כרב נחמן שהוא רבו של רב פפא, ועל פי הסבר הגמרא אליבא דרב חסדא. ועוד הוסיף ראיה שכתבה ההגהות סמ"ק, שהרי אפילו [[#כבשים ושלקות|כבשים]] אסור לסחוט לכתחילה, והרי בזה אין המים חלק מהפרי ולא גדלו בתוכן, כל שכן בפירות שיש לאסור לכתחילה. וכן סובר הב"ח לדינא שאין לסחוט אף פרי למימיו אלא רק למתק.  
<BR />ולתרץ את דברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שפסקו לכאורה כרב חסדא, כתב הב"ח שם (ד"ה כתב בית יוסף) שאמנם סוברים הם כרב חסדא ולא כרב פפא, אלא שסבורים הם שזהו דווקא במקוה שהוא דאורייתא אמרינן שכיון שסחטן חשיבי משקין ופוסלין את המקוה, אבל בסחיטת פירות שאינם דאורייתא לא אמרינן מתוך שסחטן החשיבן אלא במקום שיש מקצת שעושים כן כגון ברימונים שהיו בית מנשיא סוחטין בחול, דאז אמרינן שזה שסחט מוכח דאחשבינהו וגזרינן, אבל בשאר פירות לא אמרינן דאשבינהו אלא בטלה דעתו אצל כל אדם כיון שאינו דאורייתא.
<BR />ולתרץ את דברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שפסקו לכאורה כרב חסדא, כתב הב"ח שם (ד"ה כתב בית יוסף) שאמנם סוברים הם כרב חסדא ולא כרב פפא, אלא שסבורים הם שזהו דווקא במקוה שהוא דאורייתא אמרינן שכיון שסחטן חשיבי משקין ופוסלין את המקוה, אבל בסחיטת פירות שאינם דאורייתא לא אמרינן מתוך שסחטן החשיבן אלא במקום שיש מקצת שעושים כן כגון ברימונים שהיו בית מנשיא סוחטין בחול, דאז אמרינן שזה שסחט מוכח דאחשבינהו וגזרינן, אבל בשאר פירות לא אמרינן דאשבינהו אלא בטלה דעתו אצל כל אדם כיון שאינו דאורייתא.


וב'''דרישה''' (שכ א) כתב שקושיית הבית יוסף אינה קשה, לפי שבאמת לדינא גם רב פפא סובר כרב נחמן שברימונים אסור, אלא שתמהה הגמרא איך תולה זאת בבית מנשיא שם מיעוטא דעלמא, ומסביר הדרישה שעיקר התמיהה של הגמרא אינה על עצם הדין שברימונים אסור, אלא על מה שתלתה זאת במנהגם של בית מנשיא, אבל לעצם הדין יש לו טעם אחר, וכמו שמשמע פשט הברייתא שאין הדין תלוי במנהגם של בית מנשיא. לכן הגם שדחאו רב פפא מ"מ עיקר הדין קיים.
וב'''דרישה''' (שכ א) כתב שקושיית הבית יוסף אינה קשה, לפי שבאמת לדינא גם רב פפא סובר כרב נחמן שברימונים אסור, אלא שתמהה הגמרא איך תולה זאת בבית מנשיא שהם מיעוטא דעלמא, ומסביר הדרישה שעיקר התמיהה של הגמרא אינה על עצם הדין שברימונים אסור, אלא על מה שתלתה זאת במנהגם של בית מנשיא, אבל לעצם הדין יש לו טעם אחר, וכמו שמשמע פשט הברייתא שאין הדין תלוי במנהגם של בית מנשיא. לכן הגם שדחאו רב פפא מ"מ עיקר הדין קיים.
<BR />באופן קצת אחר כתב ב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=216 (אורח חיים שכ ד"ה ושאר)], שבאמת רב נחמן שפסק כבית מנשיא אין כוונתו שתנא קמא חולק ואומר שרימונים מותר, שהרי להדיא שנינו בברייתא 'אבל לא ברימונים', אלא שתנא קמא סבר שרימונים דרכם להיסחט בכל מקום ורב נחמן מצדד כאידך תנא שרק בבית מנשיא היו סוחטין, וכוונתו לומר שאף שרק שם היו סוחטים כולם אסורים בסחיטה וכן כל פרי שיש מקום אחד שנוהגים לסחוט אסור לכולם, אבל תנא קמא סובר שמקום שנוהגים לסחוט רק שם אסור. ורב פפא סובר כתנא קמא שברימונים אסור מפני שסוחטים בכל מקום.
<BR />באופן קצת אחר כתב ב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=216 (אורח חיים שכ ד"ה ושאר)], שבאמת רב נחמן שפסק כבית מנשיא אין כוונתו שתנא קמא חולק ואומר שרימונים מותר, שהרי להדיא שנינו בברייתא 'אבל לא ברימונים', אלא שתנא קמא סבר שרימונים דרכם להיסחט בכל מקום ורב נחמן מצדד כאידך תנא שרק בבית מנשיא היו סוחטין, וכוונתו לומר שאף שרק שם היו סוחטים בחול, לכולם אסורה הסחיטה בשבת, וכן כל פרי שיש מקום אחד שנוהגים לסחוט אסור לכולם, אבל תנא קמא סובר שמקום שנוהגים לסחוט רק שם אסור. ורב פפא סובר כתנא קמא שברימונים אסור מפני שסוחטים בכל מקום.


ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב שלחינם דחקו הב"י והב"ח למלט דברי הרי"ף והרמב"ם מקושיית רש"י, לפי שכבר פירשו הרמב"ן והרשב"א באופן אחר, כמבואר [[#תירוץ רב חסדא|לעיל]]
ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב שלחינם דחקו הב"י והב"ח למלט דברי הרי"ף והרמב"ם מקושיית רש"י, לפי שכבר פירשו הרמב"ן והרשב"א באופן אחר, כמבואר [[#תירוץ רב חסדא|לעיל]]
שורה 54: שורה 54:
אבל ה'''משנה ברורה''' (שכ ז) וכן ב'''באור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב להכריע כפשט דברי השלחן ערוך וכפי שהכריע בבית יוסף, ודלא כרש"י ותוס' שחילקו בין למתק לבין למשקין, ואף אפשר שגם הם לא כתבו כן לדינא וכמו שכתב הב"י.
אבל ה'''משנה ברורה''' (שכ ז) וכן ב'''באור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב להכריע כפשט דברי השלחן ערוך וכפי שהכריע בבית יוסף, ודלא כרש"י ותוס' שחילקו בין למתק לבין למשקין, ואף אפשר שגם הם לא כתבו כן לדינא וכמו שכתב הב"י.


====שאר פירות שדרך לסוחטן במקומות הרבה או במקום מסויים====
=== סחיטת שאר פירות, ופירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים ===
ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה (כב ב) שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה. והוסיף וכתב שאפילו אם ברוב העולם אין מנהג לסחוט פרי זה רק נודע לנו ששום מקום כן נוהגים לסוחטו למימיו אסור, דומיא דבית מנשיא בן מנחם שאם היה זה על כל פנים מנהג של מקום שלם משמע בגמרא שהיה אסור.
ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44347&st=&pgnum=83 (כב ב)] שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה.  
<BR />והוסיף הבית יוסף וכתב שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת.
<BR/>והוסיף הב"י וכתב שאפילו אם ברוב העולם אין מנהג לסחוט פרי זה רק נודע לנו ששום מקום כן נוהגים לסוחטו למימיו אסור, דומיא דבית מנשיא בן מנחם שאף שהגמרא מקשה אטו מנשה רובא דעלמא, זהו דווקא אם הוא יחידי אמרינן דבטלה דעתו אצל כל אדם, אבל אם היה זה על כל פנים מנהג של מקום שלם, משמע בגמרא שהיה אסור, וכמו דחיישינן למנהג ערביא לגבי מקיים קוצים בכרם.
<BR />עוד הוסיף הב"י, שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת.


שיטת '''רש"י''' שמודדים רגילות כל אדם בפני עצמו מזה שכתב (שבת קמד ב דכרב חסדא) "שכיוון שאחשיב איהו הוי לדידיה משקה" ולא מתחשבם לעניין זה בדעת רוב העולם
ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מה שכתב בבית יוסף על פי הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] כתב לדינא שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר.


שיטת '''הרשב"א''' (קמה א ד"ה דבר תורה) שזיתים וענבים אסרה תורה כיון שרובם הולכים למשקין אבל שאר פירות שרובם לאכילה אפילו אם דרך לסוחטם אינו חייב מהתורה. [וצ"ע בדבריו האם במציאות שלנו כיום שתפוזים רובם הולכים למשקה האם יהיה להם דין זיתים וענבים]
ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] דייק מדברי הרמשאין כוונתו לפסוק כהב"י, אלא שרק באותו מקום שנוהגים לסחוט בחול אסור בשבת, אבל בשאר מקומות שרי. ותמה על דברי הב"י, שהרי קיימא לן כחכמים ש[[רק באותם מקומות שמקיימים קוצים אסור לקיימן בכרם]], ודלא כר' אליעזר. וגם בגמרא מוכח להדיא שבית מנשיא אינו מקום אלא חד גברא. אלא כתב המגן אברהם, שתותים רימונים אינם אסזורים אלא מפני שמקצת בני אדם שסוחטים אותם, ולכן השתא שגם הוא סוחט אחשבינהו, אבל הוסיף שזהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא, אינו אסור אפילו באותו מקום, אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי.
 
שיטת '''הר"ן''' (סא א ברי"ף) שרק שמן ויין נחשבים משקה אבל שאר מי פירות אינם משקה. הרב טיקוצינסקי (ספר השמיטה עמ' ל) מביא מקור לסברה זו מהמשנה בתרומות (יא ג) שאסור לסחוט פירות של תרומה חוץ מזיתים וענבים ועוז נוקטת שם המשנה הבדלים רבים בין זיתים וענבים לשאר מי פירות כגון ערלה, ביכורים, קבלת טומאה, שהם דברים שלכו"ע דינם רק בשמן ויין ואף כאן הדין כן.  
 
ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מדבריו בבית יוסף כדעת הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' (א) העתיקם לדינא וכתב שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים למשקין דינו כתותים ורימונים, נהגו לסחטן לרפואה, מותר.
<BR />ה'''מגן אברהם''' (א) הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. <BR />
עוד הוסיף המג"א זהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי.
<BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל.
<BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל.


שורה 119: שורה 114:


====בוסר====
====בוסר====
{{לוקה בחסר}}
{{להשלים|פסקה=כן}}
 
==כבשים ושלקות==
==כבשים ושלקות==
===מחלוקת האמרואים===
===מחלוקת האמרואים===
שורה 162: שורה 158:
<BR />וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (ה י) וב'''ילקוט יוסף''' (שבת ג שכ י) העתיקו כהמשנ"ב שיש להחמיר בזיתים וענבים.
<BR />וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (ה י) וב'''ילקוט יוסף''' (שבת ג שכ י) העתיקו כהמשנ"ב שיש להחמיר בזיתים וענבים.


ב'''אגרות משה''' (אורח חיים ד טז) כתב שלהכניס חתיכות חתיכות מן הפרי ולמוצצם בפה, הרי זו מחלוקת ברמ"א וראוי להחמיר. ומשמע מדבריו שאף בשאר פירות, ולאו דווקא זיתים וענבים. ועוד משמע שאף להכניסם לתוך הפה ולמוצצם יש להחמיר, ודלא כהמשנה ברורה שדווקא להחזיק ביד ולמצוץ היא החומרא.
ב'''אגרות משה''' (אורח חיים ד טז) כתב שלהכניס חתיכות חתיכות מן הפרי ולמוצצם בפה, הרי זו מחלוקת ברמ"א וראוי להחמיר. ומשמע מדבריו שאף בשאר פירות, ולאו דווקא זיתים וענבים. ועוד משמע שאף להכניסם לתוך הפה ולמוצצם יש להחמיר,  
ודלא כהמשנה ברורה שדווקא להחזיק ביד ולמצוץ היא החומרא.
 
==קישורים חיצוניים==
=== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ===
* [http://asif.co.il/wpfb-file/8-2-pdf/ סחיטת פירות בשבת] - הרב חיים סבתו, מעליות ח, תשמ"ז, באתר 'אסיף'.
* [http://asif.co.il/wpfb-file/1-5-pdf-56/ מלאכת דש - סחיטת פירות בשבת] - רועי ארקש, קול ברמה כח, תשע"ו, באתר 'אסיף'.
* [http://asif.co.il/wpfb-file/07-pdf-60/ בירור בשיטת רבנו חננאל בסחיטה] - הרב חיים אמציה הכהן שחר, הכי אתמר ו, תשע"ב, באתר 'אסיף'.
* [http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=319 סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות] - באתר 'הלכה יומית', על פי פסקי הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/19587 מלאכת דש] - באתר 'ישיבה'.
* [http://beinenu.com/lessons/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A2 סחיטה בשבת] - הרב אופיר מלכה, ערוץ 'בינינו'.
* [http://beinenu.com/lessons/halachot-shabbat-%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3-%D7%93-%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%92-english סחיטה בשבת (באנגלית)] - הרב ישראל ארנטרוי, ערוץ 'בינינו'.
* [http://ph.yhb.org.il/01-12-08/ סחיטת פירות] - פניני הלכה, הרב אליעזר מלמד.
* [http://net-sah.org/faq/22896 דיני סחיטת פרי בשבת] - הרב רצון ערוסי, נצח ישראל.
 
[[קטגוריה:דש]]
[[קטגוריה:דש]]
[[קטגוריה:שבת קמג:]]
[[קטגוריה:שבת קמג:]]