112
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "העמדת מחיצה בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←איסור עשיית אהל: קישור
(←איסור עשיית אהל: קישור) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת יז ז|שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א, פו ב, צג ב-צד א, קב א, סוכה טז ב||שבת כב כט|אורח חיים שטו א}} | |||
באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ודין מחיצה המתרת. | באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ודין מחיצה המתרת. | ||
==מקורות חז"ל בענין מחיצה בשבת== | ==מקורות חז"ל בענין מחיצה בשבת== | ||
===איסור עשיית אהל=== | ===איסור עשיית אהל=== | ||
ב'''גמרא''' (שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א) אומר רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, ש[[אסור לעשות אוהל עראי בשבת]], אמנם [[להוסיף על אוהל עראי]] היא מחלוקת תנאים, שלדעת ר' אליעזר אסור ולדעת חכמים מותר, והלכה כחכמים. | ב'''גמרא''' (שבת [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=125b&format=pdf קכה ב], קלז ב, עירובין מד א) אומר רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, ש[[אסור לעשות אוהל עראי בשבת]], אמנם [[להוסיף על אוהל עראי]] היא מחלוקת תנאים, שלדעת ר' אליעזר אסור ולדעת חכמים מותר, והלכה כחכמים. | ||
===כותל חצר שנפל בשבת=== | ===כותל חצר שנפל בשבת=== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===שיטת רבנו תם ורוב הראשונים=== | ===שיטת רבנו תם ורוב הראשונים=== | ||
'''רבנו תם''' בכמה מקומות (ספר הישר רפ, שבת קכה ב ד"ה הכל, עירובין מד א ד"ה פקק) כתב לחלוק על רש"י, שהרי מקור דין תוספת אוהל הוא מדין [[פקק החלון]], ושם מדובר בדופן ולא בגג (וגם רש"י כתב כן בשבת קלז: ד"ה פקק), ומוכח מזה שגם דופן מן הצד נחשבת לאוהל, ואסור לעשותו לכתחילה ורק להוסיף על אוהל עראי מותר. אלא שהוסיף ר"ת לחלק על פי הגמרא ב[[#עשיית דופן לסוכה|עירובין מד.]], שזהו דווקא במחיצה שבאה להתיר, כמו דופן שלישית בסוכה שעל ידה נכשרת הסוכה שזהו כעושה אוהל בתחילה ואסור, אך אם זו מחיצה לצניעות בלבד, כגון דופן רביעית בסוכה, שאינה מתירה דבר - מותר, לפי שאינו חשוב אלא כתוספת אוהל בלבד. | '''רבנו תם''' בכמה מקומות (ספר הישר רפ, שבת קכה ב ד"ה הכל, עירובין מד א ד"ה פקק) כתב לחלוק על רש"י, שהרי מקור דין תוספת אוהל הוא מדין [[פקק החלון]], ושם מדובר בדופן ולא בגג (וגם רש"י כתב כן בשבת קלז: ד"ה פקק), ומוכח מזה שגם דופן מן הצד נחשבת לאוהל, ואסור לעשותו לכתחילה ורק להוסיף על אוהל עראי מותר. אלא שהוסיף ר"ת לחלק על פי הגמרא ב[[#עשיית דופן לסוכה|עירובין מד.]], שזהו דווקא במחיצה שבאה להתיר, כמו דופן שלישית בסוכה שעל ידה נכשרת הסוכה שזהו כעושה אוהל בתחילה ואסור, אך אם זו מחיצה לצניעות בלבד, כגון דופן רביעית בסוכה, שאינה מתירה דבר - מותר, לפי שאינו חשוב אלא כתוספת אוהל בלבד. | ||
<BR/> | <BR/>את מחלוקת רב ושמואל לגבי כותל שנפל, שם מבואר ששמואל עשה את המחיצה רק לצניעות, מבאר ר"ת שבאמת רב סבר שאסור להעמיד המחיצה משום אוהל כיון שבזה הוא מתיר לטלטל בחצר, ואף שמואל לא היה עושה כן אם היה סובר שמחיצה כזו מתירה לטלטל בחצר. | ||
<BR/>כדברי ר"ת לאסור מחיצה המתרת משום אוהל, כתבו גם ה'''רא"ש''' (שבת יז ח), ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין) ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מט א ד"ה ולפיכך), ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1324 (אורח חיים שטו)], ה'''ריטב"א''' (קכה ב ד"ה אמר רבה) ועוד. | <BR/>כדברי ר"ת לאסור מחיצה המתרת משום אוהל, כתבו גם ה'''רא"ש''' (שבת יז ח), ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין) ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מט א ד"ה ולפיכך), ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1324 (אורח חיים שטו)], ה'''ריטב"א''' (קכה ב ד"ה אמר רבה) ועוד. | ||
===הוספה על מחיצה המתרת=== | ====הוספה על מחיצה המתרת==== | ||
בשו"ת '''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=209&hilite= (אורח חיים רכא)] כתב לחלק בין דעות הראשונים השונות, שתוס' ורא"ש כתבו בטעם היתר מחיצה רביעית שהוא משום תוספת אוהל עראי, ולפי"ז מותר להוסיף רק היכא שהמחיצה שהיתה מבעוד יום הועילה להתיר בפנ"ע. ולעומ"ז כתב שדעת האור זרוע והיראים שמחיצה רביעית מותרת מפני שאינה עשויה להתיר, ולפי"ז מותר לעשות מחיצה המתרת, כל שאינו עושה את כולה, אפילו המחיצה שהיתה מבעוד יום לא הועילה להתיר. ולהלן יתבאר. | בשו"ת '''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=209&hilite= (אורח חיים רכא)] כתב לחלק בין דעות הראשונים השונות, שתוס' ורא"ש כתבו בטעם היתר מחיצה רביעית שהוא משום תוספת אוהל עראי, ולפי"ז מותר להוסיף רק היכא שהמחיצה שהיתה מבעוד יום הועילה להתיר בפנ"ע. ולעומ"ז כתב שדעת האור זרוע והיראים שמחיצה רביעית מותרת מפני שאינה עשויה להתיר, ולפי"ז מותר לעשות מחיצה המתרת, כל שאינו עושה את כולה, אפילו המחיצה שהיתה מבעוד יום לא הועילה להתיר. ולהלן יתבאר. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
<BR/>וקצת תימה יש בזה, היאך הקשו תוס' על רש"י כאשר הוא כתב להדיא את התירוץ בדבריו שם כנ"ל. אלא שנראה שקושיית התוס' על רש"י היא מקושיית הגמרא, איך מקשה הגמרא מפקק החלון על מחיצת הסוכה, והרי לרש"י לא איירי אלא בגג, ואם אין איסור אוהל במחיצה, לא קשה כלום מאוהל שבגג, ואף שבתירוץ הגמרא מבואר שבדופן שלישית יש אוהל, מ"מ את זה לא ידע המקשן ומאי קס"ד. | <BR/>וקצת תימה יש בזה, היאך הקשו תוס' על רש"י כאשר הוא כתב להדיא את התירוץ בדבריו שם כנ"ל. אלא שנראה שקושיית התוס' על רש"י היא מקושיית הגמרא, איך מקשה הגמרא מפקק החלון על מחיצת הסוכה, והרי לרש"י לא איירי אלא בגג, ואם אין איסור אוהל במחיצה, לא קשה כלום מאוהל שבגג, ואף שבתירוץ הגמרא מבואר שבדופן שלישית יש אוהל, מ"מ את זה לא ידע המקשן ומאי קס"ד. | ||
ה'''מאירי''' שם לעומת זאת תירץ באופן אחר וכתב שבאמת יש איסור גם במחיצה משום אוהל ולא התיר רש"י אלא במחיצה לצניעות או צל. | ה'''מאירי''' שם לעומת זאת תירץ באופן אחר וכתב שבאמת יש איסור גם במחיצה משום אוהל ולא התיר רש"י אלא במחיצה לצניעות או צל. אך דבריו מתאימים עם דברי רש"י בעירובין פו: שקיים הגירסה, ולא עם מש"כ בסוכה טז: שלא לגרוס קושיית הגמרא מאוהל עראי. | ||
===שיטת ההלכה=== | ===שיטת ההלכה=== | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
ה'''דרכי משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1327 (ד)] כתב לתמוה על דברי המרדכי הללו, שהרי איתא להדיא בביצה כב. שמותר לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו, ותירץ שגם מחיצה זו לא התירה הגמ' אלא כדרך שעשה מהר"ם, דהיינו בהוספה על האוהל, ולא לכתחילה. ושוב פסק כן ב'''הגהת שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1556 (שטו א)] לאסור לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו. | ה'''דרכי משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1327 (ד)] כתב לתמוה על דברי המרדכי הללו, שהרי איתא להדיא בביצה כב. שמותר לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו, ותירץ שגם מחיצה זו לא התירה הגמ' אלא כדרך שעשה מהר"ם, דהיינו בהוספה על האוהל, ולא לכתחילה. ושוב פסק כן ב'''הגהת שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1556 (שטו א)] לאסור לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו. | ||
אמנם בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כו)] מכח גמרא זו חלק על המהר"ם וכתב שמותר לפרוס סדין למחיצה על מנת לשמש מיטתו, לפי שעיקר עשייתה אינו אלא משום צניעות, וגם האיסור לשמש לאור הנר, הוא מטעמי צניעות. | אמנם בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כו)] מכח גמרא זו חלק על המהר"ם וכתב שמותר לפרוס סדין למחיצה על מנת לשמש מיטתו, לפי שעיקר עשייתה אינו אלא משום צניעות, וגם האיסור לשמש לאור הנר, הוא מטעמי צניעות. וכ"כ הרב אור החיים הקדוש ב'''ראשון לציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9343&st=&pgnum=156 (ביצה כב ד"ה וראיתי לרמ"א)] שהדין פשוט להתיר, ושכן סוברים הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א והר"ן. וכתב שם שלא חשיב מחיצה המתרת אלא בשגוף המחיצה מתיר, כגון בסוכה או לענין טלטול, אבל הכא לא גוף המחיצה מתיר, שהרי ללא הנר, או ע"י כיסוי ג"כ מותר. ולדבריו הסכים הרב '''ערך השלחן''' טייב [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7964&st=&pgnum=93&hilite= (א)] | ||
וב'''פסקי תשובות''' (ד 43) כתב לחלק שבסוכה וטלטול ההיתר נעשה מיד עם עשיית המחיצה, מה שאי"כ בתשמיש וצרכים, אינה מתרת אלא את המעשה שאחר כך. והן הן הדברים. | |||
וב'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1557 (ג)] כתב לחלק בין היכא שפורס את הסדין משום מחיצה לבין היכא שעושה משום כיסוי בעלמא, ודייק מדברי המרדכי שמהר"ם עשה מחיצה י' טפחים, משמע שמדין מחיצה עשה כן, וכאילו הוא ברשות אחרת אף שהספרים מגולים. אך אם פורס את הסדין על כל הספרים, אין שם מחיצה עליו אלא כיסוי בעלמא ומותר בשבת, בין בנר ובין בספרים. דברים אלו העתיקו ה'''גר"ז''' והרב '''ערוך השלחן''' לדינא. | וב'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1557 (ג)] כתב לחלק בין היכא שפורס את הסדין משום מחיצה לבין היכא שעושה משום כיסוי בעלמא, ודייק מדברי המרדכי שמהר"ם עשה מחיצה י' טפחים, משמע שמדין מחיצה עשה כן, וכאילו הוא ברשות אחרת אף שהספרים מגולים. אך אם פורס את הסדין על כל הספרים, אין שם מחיצה עליו אלא כיסוי בעלמא ומותר בשבת, בין בנר ובין בספרים. דברים אלו העתיקו ה'''גר"ז''' והרב '''ערוך השלחן''' לדינא. | ||
| שורה 61: | שורה 62: | ||
תירוץ אחר לקושיית הדרכ"מ כתב ה'''ערוך השלחן''' (ה) שדווקא ביו"ט מותר לפרוס מחיצה מפני הנר, לפי שהקלו בו דהוי כאוכל נפש, מה שאין כן בשבת שאסור. | תירוץ אחר לקושיית הדרכ"מ כתב ה'''ערוך השלחן''' (ה) שדווקא ביו"ט מותר לפרוס מחיצה מפני הנר, לפי שהקלו בו דהוי כאוכל נפש, מה שאין כן בשבת שאסור. | ||
=== | ===הוספה על מחיצה המתרת=== | ||
ה'''בית יוסף''' שם אחר שהביא דברי המרדכי אודות המהר"ם, כתב שהוא סובר כר"ת, שמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת. ומשמע בדבריו שאף ר"ת סובר כמותו, שאם היה טפח מבעוד יום מותר. אלא שיש בזה חידוש, שהרי טפח זה שנעשה מבעוד יום עדיין לא הועיל להתיר, דבעינן מחיצה עשרה, וא"כ כשפושטה בשבת נמצא עושה מחיצה המתרת בשבת. וצ"ל בדעתו שעכ"פ לא תהיה מחיצה חמורה מאוהל עראי, שכיון שמועיל בטפח פרוס מבעוד יום להוסיף עליו בשבת, ה"ה למחיצה, אף שלא הועילה להתיר, מ"מ חשובה היא כבר כאוהל ושרי להוסיף עליה. | ה'''בית יוסף''' שם אחר שהביא דברי המרדכי אודות המהר"ם, כתב שהוא סובר כר"ת, שמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת. ומשמע בדבריו שאף ר"ת סובר כמותו, שאם היה טפח מבעוד יום מותר. אלא שיש בזה חידוש, שהרי טפח זה שנעשה מבעוד יום עדיין לא הועיל להתיר, דבעינן מחיצה עשרה, וא"כ כשפושטה בשבת נמצא עושה מחיצה המתרת בשבת. וצ"ל בדעתו שעכ"פ לא תהיה מחיצה חמורה מאוהל עראי, שכיון שמועיל בטפח פרוס מבעוד יום להוסיף עליו בשבת, ה"ה למחיצה, אף שלא הועילה להתיר, מ"מ חשובה היא כבר כאוהל ושרי להוסיף עליה. | ||
<BR/>אבל בשו"ת '''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=209&hilite= (אורח חיים רכא)] כתב שר"ת והרא"ש אינם מודים לדינא דמהר"ם מפני שטפח זה לא הועיל להתיר, ואין ההיתר בדופן רביעית דסוכה אלא משום תוספת על מחיצה שכבר הועילה להתיר מבעוד יום. אמנם כתב שם שדבריו הם כה'''אור זרוע''' (שבת עח ו) והרא"ם המובא ב'''יראים''' (רעד), שהם מתירים דופן רביעית לא משום תוספת אלא משום שלא בה התחיל, וה"ה לכל מחיצה המתרת שמותר להמשיכה כל שלא הותחלה בה בשבת. | <BR/>אבל בשו"ת '''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=209&hilite= (אורח חיים רכא)] כתב שר"ת והרא"ש אינם מודים לדינא דמהר"ם מפני שטפח זה לא הועיל להתיר, ואין ההיתר בדופן רביעית דסוכה אלא משום תוספת על מחיצה שכבר הועילה להתיר מבעוד יום. אמנם כתב שם שדבריו הם כה'''אור זרוע''' (שבת עח ו) והרא"ם המובא ב'''יראים''' (רעד), שהם מתירים דופן רביעית לא משום תוספת אלא משום שלא בה התחיל, וה"ה לכל מחיצה המתרת שמותר להמשיכה כל שלא הותחלה בה בשבת. | ||
| שורה 71: | שורה 72: | ||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||
[[קטגוריה:שבת קכה:]] | |||
[[קטגוריה:שבת קלז:]] | |||
[[קטגוריה:עירובין מד.]] | |||
[[קטגוריה:עירובין פו:]] | |||
[[קטגוריה:עירובין צג:]] | |||
[[קטגוריה:עירובין צד.]] | |||
[[קטגוריה:עירובין קב.]] | |||
[[קטגוריה:סוכה טז:]] | |||
[[קטגוריה:שבת פרק כב]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שטו]] | |||