הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - טעימת המאכל"

'''הגמרא''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=97&format=pdf חולין צ"ז א'] - [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=97b&format=pdf ב']) מביאה את דברי '''רבא''', שאם נתערב איסור במאכל ניתן לבדוק האם נתן טעם במאכל על ידי טעימה של גוי. אם האיסור הוא ממין ההיתר, כך שאי אפשר לעמוד על טעמו, וכן במקרה שאין גוי, ניתן לסמוך על ביטול בשישים. אם התערובת היא של היתר, כגון תרומה שהתערבה, ניתן לסמוך על טעימת ישראל (כהן במקרה של תרומה).

'''רש"י''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=98&format=pdf שם צ"ח א'] ד"ה בס') מסביר שהולכים לחומרא – אם אין שישים במאכל כנגד האיסור, המאכל אסור אף אם האיסור לא נתן בו טעם, ולכן לא תועיל טעימת גוי. אם יש שישים במאכל כנגד האיסור ויש גוי צריך שהגוי יטעם ואם יש טעם איסור במאכל המאכל אסור. רק אם אין כאן גוי ויש שישים סומכים על הרוב, שאין נתינת טעם בשישים ומותר.