שיחה:שכר שבת

הבלעה

בעניי לא זכיתי להבין דברי המג"א (ז) הללו. חדא דמש"כ דהב"י לא ראה דברי הר"ן, והרי דברים אלו כתובים כבר בתוס' סד: ד"ה מיחזי, ומילא לומר שלא ראה הב"י דברי הר"ן, אבל לומר שלא ראה דברי תוס'? אתמהה. ועוד דמה ענין זל"ז, והרי דברי הרמ"א הללו מקורם בשבולי הלקט [ולא כמ"ש בעל הציונים לדברי הרמ"א שידוע שאינם מהרמ"א כלל], ובשבה"ל לא נזכר כל ענין החזרה, אלא העיקר שם הוא אם מזכיר בדבריו השכר של כל יום ויום, וכמ"ש כל זה באליה רבה.
ועל עיקר דינו של המג"א, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ"ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע"כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ"ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד. ופשט דברי התוס' והר"ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת מראש לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ"ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר"א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל.
אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.
א.א 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)