9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
=== מדאורייתא או מדרבנן === | === מדאורייתא או מדרבנן === | ||
=== האם חובה ללמוד מיד לאחר הברכה === | |||
לפי האמור בירושלמי יש חובה ללמוד מיד לאחר הברכה. אמנם הירושלמי לא הזכיר זאת אלא על מי שנפטר באהבה רבה, ודנו הראשונים מה הדין לגבי מי שבירך את ברכות התורה עצמן קודם קריאת שמע, האם חייב ללמוד מיד או לא, וכן מה דעת הבבלי, שלא הזכיר חובה זו ללמוד לאלתר. | |||
ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר) הביאו ששאלו את ר"י האם מי שאינו לומד מיד אחר התפילה לפי שהוא טרוד ואינו לומד עד אמצע היום, למה אינו חייב לברך שוב לפני שמתחיל ללמוד? והשיב ר"י שתי תשובות: א. לא קיימא לן כהירושלמי בזה, אלא כהבבלי שלא הזכיר חובה זו ללמוד לאלתר. ב. גם לירושלמי אינו חובה אלא למי שנפטר באהבה רבה, שעיקרה נתקנה לקריאת שמע ולכן אם לא לומד מיד הרי הוא מסיח דעתו ממנה, אך ברכות התורה עצמן שעיקרן לפטור לימוד תורה פוטרות הן כל היום.<BR/> | |||
בסוף דבריהם הביאו התוספות שהצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא ד'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן', וזאת על פי הירושלמי שמצריך ללמוד על אתר. אך סיימו התוספות שאין צורך בכך, וכמבואר לעיל. | |||
===על מה מברכים === | ===על מה מברכים === | ||
בגמרא שם מובאת מחלוקת אמוראים אל איזה סוג של לימוד תורה צריך לברך. <BR/> | בגמרא שם מובאת מחלוקת אמוראים אל איזה סוג של לימוד תורה צריך לברך. <BR/> | ||
| שורה 13: | שורה 18: | ||
ב'''ירושלמי''' (ברכות א ה) מובא שדעת ר' חונה שעל מדרש צריך לברך, אך על הלכות א"צ לברך. ולדעת רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בין מדרש בין הלכות צריך לברך. | ב'''ירושלמי''' (ברכות א ה) מובא שדעת ר' חונה שעל מדרש צריך לברך, אך על הלכות א"צ לברך. ולדעת רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בין מדרש בין הלכות צריך לברך. | ||
ומעיד שם ר' חייא בר אשי שנוהגין היו כשישבו לפני רב לברך בין למדרש בין להלכות. | ומעיד שם ר' חייא בר אשי שנוהגין היו כשישבו לפני רב לברך בין למדרש בין להלכות. | ||
==== הרהור וכתיבה ==== | ==== הרהור וכתיבה ==== | ||
=== נשים === | === נשים === | ||
| שורה 27: | שורה 31: | ||
=== למדני חוקיך === | === למדני חוקיך === | ||
'''רש"י''' (ד"ה ברוך אתה) כותב שאין לגרוס בסוף הברכה של ר' יוחנן "ברוך אתה יי למדני חוקיך", שזהו לשון בקשה ולא הודאה על העבר. | '''רש"י''' (ד"ה ברוך אתה) כותב שאין לגרוס בסוף הברכה של ר' יוחנן "ברוך אתה יי למדני חוקיך", שזהו לשון בקשה ולא הודאה על העבר. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ה"ג ברוך). | ||
== מתי מברכים == | == מתי מברכים == | ||
שאלו ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר נפטר) מדוע אין חובה לברך בכל פעם שאדם יושב ללמוד, ומה זה שונה מסוכה ש[[צריך לברך על כל סעודה וסעודה אפילו כמה פעמים ביום]]? | |||
<BR/>ותירצו התוספות, שבלימוד תורה אין אדם מייאש דעתו, לפי שכל שעה מחוייב הוא ללמוד, ולכן גם כשאינו לומד נחשב הדבר כאילו הוא לומד בלי הפסקה, כדכתיב 'והגית בו יומם ולילה'. | |||
=== הפסק לילה ושינה === | |||
דעת '''רבנו תם''' המובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. | |||
[[קטגוריה: ברכות]] | [[קטגוריה: ברכות]] | ||