10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"
אין תקציר עריכה
מ (←גדר תערובת) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
==כלי הברירה== | ==כלי הברירה== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
בגמ' מחלק רב יוסף בין בורר ביד שמותר לבין קנון ובתמחוי (כלים שאינם מיועדים לברירה) שפטור אבל אסור, ובנפה ובכברה (כלים ייעודיים לברירה) שחייב חטאת, ודנו הפוסקים לגבי כלי אוכל שאינם מיועדים לברירה אך ניתן להעזר בהם כגון כף ומזלג<br /> | בגמ' מחלק רב יוסף בין בורר ביד שמותר לבין קנון ובתמחוי (כלים שאינם מיועדים לברירה) שפטור אבל אסור, ובנפה ובכברה (כלים ייעודיים לברירה) שחייב חטאת, ודנו הפוסקים לגבי כלי אוכל שאינם מיועדים לברירה אך ניתן להעזר בהם כגון כף ומזלג<br /> | ||
| שורה 145: | שורה 145: | ||
===מדוע ברירת תורמוסין נחשב לפסולת מתוך אוכל=== | ===מדוע ברירת תורמוסין נחשב לפסולת מתוך אוכל=== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
===פסולת מרובה מן האוכל=== | ===פסולת מרובה מן האוכל=== | ||
====סתירת הגמרות==== | ====סתירת הגמרות==== | ||
| שורה 182: | שורה 182: | ||
הגירסא שלפנינו בברייתא הראשונה המובאת בגמרא היא 'היו לפניו מיני אוכלין', וכן כתב '''רש"י''' (ד"ה היו) שיש לגרוס. וביאר ה'''ריטב"א''' (עד א ד"ה גירסת רש"י) שכתב כן מפני שהכא איירי באוכל מתוך פסולת כמובא להלן. אמנם בברייתא השניה הגירסה היא 'היו לפניו שני מיני אוכלין', ורש"י לא תיקן, מפני ששם אפשר להעמיד בשני מיני אוכלין. | הגירסא שלפנינו בברייתא הראשונה המובאת בגמרא היא 'היו לפניו מיני אוכלין', וכן כתב '''רש"י''' (ד"ה היו) שיש לגרוס. וביאר ה'''ריטב"א''' (עד א ד"ה גירסת רש"י) שכתב כן מפני שהכא איירי באוכל מתוך פסולת כמובא להלן. אמנם בברייתא השניה הגירסה היא 'היו לפניו שני מיני אוכלין', ורש"י לא תיקן, מפני ששם אפשר להעמיד בשני מיני אוכלין. | ||
ו'''ר' חננאל''' גורס גם בברייתא הראשונה 'שני מיני אוכלין'. ומסביר ה'''תוספות''' (ד"ה היו) שגם באוכל מתוך אוכל שייך ברירה, שבורר את מה שאינו רוצה לאכול | ו'''ר' חננאל''' גורס גם בברייתא הראשונה 'שני מיני אוכלין'. ומסביר ה'''תוספות''' (ד"ה היו) שגם באוכל מתוך אוכל שייך ברירה, שבורר את מה שאינו רוצה לאכול מתוך מה שרוצה לאכול, שמה שאינו רוצה לאכול נחשב פסולת. וכתב שכן משמע ב'''ירושלמי''' שגרס 'הבורר אוכלין מתוך אוכלין'. ונראה שלדינא גם רש"י מודה, שהרי הכי גרסינן בברייתא השניה. | ||
<BR />וכן העתיקו להלכה ה'''רא"ש''' (ז ד) וה'''טור''' (אורח חיים שיט) וה'''שלחן ערוך''' (שיט ג). | <BR />וכן העתיקו להלכה ה'''רא"ש''' (ז ד) וה'''טור''' (אורח חיים שיט) וה'''שלחן ערוך''' (שיט ג). | ||
| שורה 202: | שורה 202: | ||
ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) מסתפק אם תפוחים חמוצים ומתוקים מיקרי שני מינים או מין אחד. | ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) מסתפק אם תפוחים חמוצים ומתוקים מיקרי שני מינים או מין אחד. | ||
==גדר תערובת== | ==גדר תערובת== | ||
כדי לדון מתי יש ברירה צריך להקדים מאי תערובת ששיך בה מציאות של ברירה שהרי כל הזמן אנחנו בוררים כאשר אנו בוחרים להזיז חפץ המפריע לנו על השולחן אנו בוררים אותו משאר החפצים ולא יעלה על הדעת שכל המציאויות הם ברירה.<br /> | כדי לדון מתי יש ברירה צריך להקדים מאי תערובת ששיך בה מציאות של ברירה שהרי כל הזמן אנחנו בוררים כאשר אנו בוחרים להזיז חפץ המפריע לנו על השולחן אנו בוררים אותו משאר החפצים ולא יעלה על הדעת שכל המציאויות הם ברירה.<br /> | ||
| שורה 215: | שורה 214: | ||
===קילוף ופירוק פסולת בדרך אכילה (עוף, דגים ופירות בקליפתם)=== | ===קילוף ופירוק פסולת בדרך אכילה (עוף, דגים ופירות בקליפתם)=== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
שנינו '''בירושלמי''' (ז ב) "ההן דשחק תומא כד מפרך ברישייא משום דש כד מבחר בקלופייתה משום בורר" (מי ששוחק שום כאשר מפרק את השום מהראש שלו חייב משום דש וכאשר מוציא את השום מהקליפות חייב משום בורר)[מלשון הירושלמי נראה שפירוק השיניים של השום מהראש והפרדתו מהקליפה נעשית ביחד ולאחר מכן נשאר ערמה של קליפות עם שיני שום מופרדות שהפרדתם היא בורר]<br /> | |||
קילוף של פירות לכעורה מאוד דומה לדש שמפרק האוכל מתוך הפסולת אומנם לא כך משמע מלשון '''הרמ"א''' (שכא יט) "אסור לקלוף שומים ובצלים כשקולף להניח, אבל לאכול לאלתר, שרי".<br /> | |||
מכך שיש חילוק בין לאלתר לבין לאחר זמן משמע שזה בורר ולא דש ומסביר '''הביאור הלכה''' שם שאסור משום בורר ולא משום דש כיוון שקילוף של פרי הוא דרך אכילה ואין באכילה מלאכת מחשבת ורק קילוף של חיטים ושעורים שעושים בכמויות גדולות זה דש. וא"כ קשה איך מותר לאלתר הרי הוא בורר פסולת מאוכל כשבורר כשמפריד את הקליפה (הפסולת) מהפרי (האוכל)?<br /> | |||
ומתרץ הביה"ל "ונראה דכיון דא"א בענין אחר ודרך אכילתו בכך לא מקרי פסולת מתוך אוכל" | |||
'''הערוך השולחן''' (שיט כב) מסביר שזה לא דש כיוון שבדש משאיר את הקליפות מעורבבות יחד עם הפרי (הסבר דומה הסביר ר"ח בדף עד א בהבדל בין דש לבורר) ובקולף פרי ישר מפריד בין הקליפה והאוכל ולכן זה רק בורר. | |||
'''השש"כ''' (ג לג-לה) מחלק בין קליפה הראויה לאכילה שמותר לקלף בכל עניין לבין קליפה שאינה ראויה לאכילה שמותר לקלף ביד אבל לא בכלי ולכן בקולפן שהוא כלי המיוחד לכך אסור אבל בסכין מותר | |||
אומנם '''במנוחת אהבה''' מוכיח שאין דין בורר בקליפה כיוון שהם כלל לא מעורבבים אלא מונחים אחד בצד השני ובמיוחד בפירות שיורד חלק מהפרי עם הקליפה שלא שייך בורר, וגם קולפן אינו כלי המיועד לברירה ולכן אפשר לקלף בכל עניין אך לכתחילה גם הוא אומר שראוי להחמיר כשש"כ ובפירות שקליפתם לא ראויה לאכילה. | |||
===ברירה בלח=== | ===ברירה בלח=== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
===ברירה בכלים ובגדים=== | ===ברירה בכלים ובגדים=== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
==מדוע בורר אינו נחשב כמלאכה שאינה צריכה לגופה== | ==מדוע בורר אינו נחשב כמלאכה שאינה צריכה לגופה== | ||
| שורה 269: | שורה 277: | ||
*[http://www.halachabrura.org/dafyomi/shabat20.htm מלאכת בורר] - מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. | *[http://www.halachabrura.org/dafyomi/shabat20.htm מלאכת בורר] - מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. | ||
*[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=3604 יסודות מלאכת בורר] - מכון צומת. | *[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=3604 יסודות מלאכת בורר] - מכון צומת. | ||
*[http://asif.co.il/wpfb-file/tl-s-2-6-pdf/ מלאכת בורר] - הרב שמואל טל, 'טל חיים' שבת ב', תש"ע, באתר אסיף. | |||
[[קטגוריה:בורר]] | [[קטגוריה:בורר]] | ||