הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"

מ
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 87: שורה 87:
==== רבנו תם וראבי"ה ====
==== רבנו תם וראבי"ה ====
'''רבנו תם''' (יומא לז ב ד"ה אמר) גם הוא מפרש שזמן קריאת קריאת שמע הוא לאחר הנץ כפשט הברייתא ביומא שזמן קריאת שמע הוא לאחר שהחמה זורחת והניצוצות יוצאים ממנה. וכתב שהותיקין שהיו ממהרים לקרוא קריאת שמע קודם הנץ, שלא כדין היו עושים, ועשו כן מפני התפילה, שרצו להתפלל מיד עם הזריחה ולסמוך גאולה לתפילה. ומה שאמר אביי 'לקריאת שמע כותיקין' אין כוונתו קודם לנץ אלא לסימן בעלמא, כשם שהותיקין היו מקדימים מעט לפני הנץ, כן אנו יש לנו לקרוא מיד אחר הנץ. וכתב לזה ראיה מהמשנה במגילה, שכל דבר שמצותו ביום, עושים אותו לכתחילה אחר בנץ, ורק בדיעבד יצא מעלות השחר.
'''רבנו תם''' (יומא לז ב ד"ה אמר) גם הוא מפרש שזמן קריאת קריאת שמע הוא לאחר הנץ כפשט הברייתא ביומא שזמן קריאת שמע הוא לאחר שהחמה זורחת והניצוצות יוצאים ממנה. וכתב שהותיקין שהיו ממהרים לקרוא קריאת שמע קודם הנץ, שלא כדין היו עושים, ועשו כן מפני התפילה, שרצו להתפלל מיד עם הזריחה ולסמוך גאולה לתפילה. ומה שאמר אביי 'לקריאת שמע כותיקין' אין כוונתו קודם לנץ אלא לסימן בעלמא, כשם שהותיקין היו מקדימים מעט לפני הנץ, כן אנו יש לנו לקרוא מיד אחר הנץ. וכתב לזה ראיה מהמשנה במגילה, שכל דבר שמצותו ביום, עושים אותו לכתחילה אחר בנץ, ורק בדיעבד יצא מעלות השחר.
<BR/>שיטתו זו נתבארה בהרחבה ב'''ספר הישר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1300&st=&pgnum=36&hilite= (שו"ת ח א)], שם ביאר שמעלת הותיקין לא היתה כלל מצד קריאת שמע אלא מצד תפילה, שהיו מזדרזים לתפילה, וכדי להסמיך גאולה לתפילה, היו מקדימין לקרוא קודם הנץ.


כן סובר גם ה'''ראבי"ה''' (א ברכות כה) שהלכה כרשב"י בלישנא בתרא, ולפני עלות השחר אינו יוצא ידי חובת קריאת שמע של שחרית. ולמד כן מהגמרא לקמן (כט ב) שלר' אליעזר האומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים, שלפירוש אחד בגמרא הכוונה שאינו מתפלל עם דמדומי חמה, ופירש הראבי"ה שהכוונה גם לתפילת השחר, וכיון שאין הלכה כר' אליעזר, ממילא יוצא שאין להתפלל עם דמדומי חמה.
כן סובר גם ה'''ראבי"ה''' (א ברכות כה) שהלכה כרשב"י בלישנא בתרא, ולפני עלות השחר אינו יוצא ידי חובת קריאת שמע של שחרית. ולמד כן מהגמרא לקמן (כט ב) שלר' אליעזר האומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים, שלפירוש אחד בגמרא הכוונה שאינו מתפלל עם דמדומי חמה, ופירש הראבי"ה שהכוונה גם לתפילת השחר, וכיון שאין הלכה כר' אליעזר, ממילא יוצא שאין להתפלל עם דמדומי חמה.
הרב '''פרי חדש''' (אורח חיים נח ד"ה זמן קריאת שמע) הרבה להקשות על שיטת רבנו תם, ואף דחה ראייתו ממסכת מגילה, שאינו ענין לכאן דכתיב 'בשכבך ובקומך' ואינו דומה לשאר מצוות שזמנן מהנץ החמה, והראיה שהרי לר' אליעזר אף בדיעבד אינו יוצא אחר הנץ, ובודאי לא פליג על המשנה במגילה.


==== רבנו חננאל ====
==== רבנו חננאל ====
שורה 96: שורה 99:


== שלחן ערוך ואחרונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==
{{להשלים}}
=== לכתחילה ===
=== לכתחילה ===
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נח א) פסק כדעת הטור והרא"ש ורוב הראשונים, שזמן קריאת שמע של שחרית לכתחילה הוא משיכיר את חבירו הרגיל עמו קצת בריחוק ד' אמות ויכירנו.  
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נח א) פסק כדעת הטור והרא"ש ורוב הראשונים, שזמן קריאת שמע של שחרית לכתחילה הוא משיכיר את חבירו הרגיל עמו קצת בריחוק ד' אמות ויכירנו.  
<BR/>וכמו כן מצוה מן המובחר לקרותה כותיקין שהוא זמן מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים קריאת שמע עם הנץ ויעמוד בתפילה מיד.
<BR/>וכמו כן מצוה מן המובחר לקרותה כותיקין שהוא זמן מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים קריאת שמע עם הנץ ויעמוד בתפילה מיד.
<BR/>עוד הוסיף השלחן ערוך (ב), שגם מי שלא קרא קודם הנץ החמה, יש לו להקדים ולקרותה ככל שיוכל. וזהו מדברי רבנו יונה המובא לעיל.
<BR/>עוד הוסיף השלחן ערוך (ב), שגם מי שלא קרא קודם הנץ החמה, יש לו להקדים ולקרותה ככל שיוכל. וזהו מדברי רבנו יונה המובא לעיל.
לעומת זאת דעת הרב '''פרי חדש''' (ד"ה זמן קריאת שמע) שיש לפסוק למעשה כהרמב"ם והרי"ף שתחילת זמן קריאת שמע הוא כותיקין ולא קודם לכן, ואינו רק מצוה מן המובחר אלא מעיקר הדין, שסוברים הם שאביי חלוק על רב הונא, וזמן קריאת שמע הוא כותיקין שזהו הזמן שרובא דאינשי קמים ממיטתם.
<BR/>ב'''ברכי יוסף''' (נח ב) יישב דעת השלחן ערוך, שהלך בתר רבנו יונה שפירש בדעת הרי"ף שסובר שזהו רק למצוה מן המובחר. אבל סיים הברכ"י שיש להחמיר כדברי הפרי חדש, שכן הוא יוצא ידי חובה לכולי עלמא.


=== אנוס ודיעבד ===
=== אנוס ודיעבד ===
לענין אנוס ודיעבד, הסכים ה'''שלחן ערוך''' (ג-ד) כדברי רוב ככל הראשונים שיוצא מעלות השחר.
{{להשלים}}
לענין אונס ודיעבד, הסכים ה'''שלחן ערוך''' (ג-ד) כדברי רוב ככל הראשונים שיוצא מעלות השחר.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==