סוף זמן קריאת שמע של שחרית

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. חלק מן התוכן מובא בצורה לא ערוכה בדף הטיוטה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מקורות
משנה:	ברכות א ב
בבלי:	ברכות י ב
ירושלמי:	קריאת שמע א יא
רמב"ם:	אורח חיים נא א

מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע

המשנה (ברכות א ב) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן קריאת שמע של שחרית. לדעת ר' אליעזר צריך לגמרה עד הנץ החמה, ואילו לר' יהושע עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד משנתם בשעה שלישית.
בגמרא (ברכות י ב) פוסק רב יהודה בשם שמואל הלכה כר' יהושע, וכן פסקו כל הפוסקים.

לכתחילה או בדיעבד

מלשון המשנה והגמרא משמע שזמן זה של ג' שעות הוא לכתחילה, וכן מדברי הרי"ף והרא"ש שציטטו את הגמרא.

אמנם ברבנו יונה (ד ב ד"ה עד וד"ה ר' יהושע) משמע שזמן זה של עד ג' שעות הוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לקרוא עד שתנץ החמה.
וכן מדוייק בלשון הרמב"ם (קריאת שמע א יא) שכותב שאם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש, יצא ידי חובתו, שזמנה עד שלוש שעות ביום למי שעבר ואיחר.

אמנם בשלחן ערוך (אורח חיים נא א) כתב בפשיטות שזמנה נמשך עד סוף ג' שעות ביום, אלא שמצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין.

לאחר שלוש שעות

המשנה מוסיפה שהקורא לאחר שלוש שעות, לא הפסיד, אלא הוא כאדם הקורא בתורה. כלומר, אין איסור לקרוא קריאת שמע לאחר הזמן, אלא שאין הוא אלא כקורא בתורה, אך אין לו שכר קריאת שמע בזמנה אלא שכר כעוסק בתורה.

בגמרא (ברכות י ב) מבואר שאף מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, וכדין כל קורא את שמע (ואמנם יש דעה שאינו מברך ברכת יוצר אור, אך דעה זו נדחית).

עד מתי יכול לברך

הראשונים מסתפקים האם את ברכות קריאת שמע ניתן לברך כל היום, או דלמא רק עד חצות כזמן תפילה לרבנן, או אולי רק עד שעה רביעית כזמן תפילה לר' יהודה.

הרא"ש (א י) הביא שלושת צדדי הספק, וכתב שמדברי רב האי גאון^{[דרוש מקור]} משמע שרק שעה רביעית יכול לברך, לפי שהוא זמן תפילה לר' יהודה, אבל לאחר מכן הפסיד הברכות, ואם מברך עובר על 'לא תשא'.
גם הרשב"א (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב רי"ץ גיאת^{[דרוש מקור]} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא.
אמנם התוספות^{[דרוש מקור]} הסתפקו בדבר, האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. והשיטה מקובצת (ד"ה אבל ר' יצחק) הביא בשם ר"י שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא.