10,107
עריכות
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===שיטת התוספות וסייעתו=== | ===שיטת התוספות וסייעתו=== | ||
מתרצים התוס' בשם רשב"א, ששם רבא דיבר על קטן וקטן משרבט נפשיה כבהמה, ובזה פליגי רבנן על ר' נתן. כתירוץ זה כתבו גם '''בעל המאור''' (בדפי הרי"ף נט א ד"ה רבא), ה'''רמב"ן''' בחידושיו (קמא ב ד"ה ולחייב), ה'''רשב"א''' (קמא ב ד"ה רבא), וכן הביא ה'''ריטב"א''' (ד"ה ופרקינן) בשם יש מתרצים. | |||
קושיה נוספת מקשים הראשונים מסוגיה להלן (קכח ב), שהגמרא אומרת שמדדין בהמה חיה ועוף בחצר אבל לא ברה"ר, והאישה מדדה את בנה ברה"ר. וכתב שם '''רש"י''' (ד"ה דמקפיא) שטעם החילוק בין בעלי חיים לאדם, שבעלי חיים אסור לדדות שמא יגביהו רגליהם ונמצא נושאן ברשות הרבים, אבל האשה מדדה את בנה לפי שגם אם יגביה רגליו, קיימא לן באדם החי נושא את עצמו, שבזה מודים רבנן לר' נתן. | |||
<BR/>מבואר מדברי רש"י שגם קטן אינו נחשב כבהמה אלא דינו כאדם דאינו משרבט נפשיה, ומותר לשאתו אף לדעת רבנן. | <BR/>מבואר מדברי רש"י שגם קטן אינו נחשב כבהמה אלא דינו כאדם דאינו משרבט נפשיה, ומותר לשאתו אף לדעת רבנן. | ||
תירצו ה'''תוספות''' שם, שמה שאמרה הגמרא (קמא ב) שהמוציא תינוק פטור רק אליבא דר' נתן, זהו בתינוק בן יומו | תירצו ה'''תוספות''' שם, שמה שאמרה הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=141b&format=pdf (קמא ב)] שהמוציא תינוק פטור רק אליבא דר' נתן, זהו בתינוק בן יומו שדינו כבהמה, אבל גדול קצת דינו כאדם ולכולי עלמא פטור. | ||
<BR/>כעין זה כתבו גם ה'''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' שם. אמנם לדעתם אם הוא תינוק קטן מאוד שאינו יכול ללכת כלל, דינו ככפות שאף ר' נתן מודה שחייב על הוצאתו, ואילו רבא דיבר על תינוק גדול קצת ובזה דינו כבהמה | <BR/>כעין זה כתבו גם ה'''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' שם. אמנם לדעתם אם הוא תינוק קטן מאוד שאינו יכול ללכת כלל, דינו ככפות שאף ר' נתן מודה שחייב על הוצאתו, ואילו רבא דיבר על תינוק גדול קצת ובזה דינו כבהמה שנחלקו ר' נתן ורבנן, ואילו סוגיה דמדדה אשה את בנה בחצר זהו בילד גדול שלכולי עלמא חי נושא את עצמו. נמצא לשיטת הרמב"ן והרשב"א ששלושה סוגי קטן יש - קטן מאוד לכו"ע חייב ככפות, תינוק קטן מחלוקת ר' נתו ורבנן, גדול קצת דינו כאדם ופטור אף לרבנן. | ||
'''בעל המאור''' שם אינו מקבל תירוץ זה של התוספות, לפי שאם קטן הוא ואינו יכול ללכת, הרי דינו ככפות ואף לר' נתן אסור להוציאו. | '''בעל המאור''' שם אינו מקבל תירוץ זה של התוספות, לפי שאם קטן הוא ואינו יכול ללכת, הרי דינו ככפות ואף לר' נתן אסור להוציאו. | ||
<BR/>ולכן מכח קושיה זו על רש"י, מכריח הוא לפרש את הגמרא שם באופן אחר, שהטעם שהתירו לדדות את הבן ואסרו בבהמה חיה ועוף הוא לפי שהקלו חכמים משום צערא דתינוק שלא גזרו משום עקירת רגליו ברה"ר כמו שגזרו בבהמה. | <BR/>ולכן מכח קושיה זו על רש"י, מכריח הוא לפרש את הגמרא שם באופן אחר, שהטעם שהתירו לדדות את הבן ואסרו בבהמה חיה ועוף הוא לפי שהקלו חכמים משום צערא דתינוק, שלא גזרו משום עקירת רגליו ברה"ר כמו שגזרו בבהמה. | ||
===שיטת הרא"ה וסייעתו=== | ===שיטת הרא"ה וסייעתו=== | ||
לעומת זאת ב'''מיוחס לר"ן''' (קמא ב ד"ה אמר רבא) כתוב בשם ה'''רא"ה''' שמה שאמרו בגמרא שרבא כר' נתן סבירא ליה שהחי נושא את עצמו, לא לאפוקי מרבנן אמרו כן, אלא גם רבנן סבירא להו הכי גבי אדם, אלא כיון שר' נתן הוא אמר כן בפירוש, תלו הדבר בו. וכן הוא ב'''ריטב"א''' בשמו (ד"ה הנכון). | לעומת זאת ב'''מיוחס לר"ן''' (קמא ב ד"ה אמר רבא) כתוב בשם ה'''רא"ה''' שמה שאמרו בגמרא שרבא כר' נתן סבירא ליה שהחי נושא את עצמו, לא לאפוקי מרבנן אמרו כן, אלא גם רבנן סבירא להו הכי גבי אדם, אלא כיון שר' נתן הוא אמר כן בפירוש, תלו הדבר בו. וכן הוא ב'''ריטב"א''' בשמו (ד"ה הנכון). | ||
<BR/>לפי תירוץ זה אין לחלק בין קטן לגדול, אלא כל חי נושא את עצמו גם לרבנן וגם לר' נתן, ומיושבים גם דברי רש"י בסוגית מדדה אשה את בנה (קכח ב). | |||
==פסיקת ההלכה== | ==פסיקת ההלכה== | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
<BR/>בהמשך דבריו (יז) העתיק הרמב"ם דברי רבא שהמוציא תינוק חי וכיס תלוי לו על צווארו חייב רק משום כיס, כלומר פסק הרמב"ם כרבא. | <BR/>בהמשך דבריו (יז) העתיק הרמב"ם דברי רבא שהמוציא תינוק חי וכיס תלוי לו על צווארו חייב רק משום כיס, כלומר פסק הרמב"ם כרבא. | ||
<BR/>לאור דברי הגמרא שהעמידה דברי רבא כר' נתן לא היה לו להרמב"ם לפסוק כרבא, לפי שאין הלכה כר' נתן, או לכל הפחות לחלק בגיל התינוק כדברי התוספות וסייעתו, שדווקא תינוק גדול פטור עליו, אבל קטן משרבט נפשייהו. ומדלא חילק הרמב"ם בהכי מוכח שסובר הוא כהרא"ה שמה שהעמידה הגמרא את רבא כר' נתן אינו לאפוקי מרבנן ולדחותו מהלכה, אלא רק מפני שר' נתן הוא מרא שמעתתא, ולכן פסק גם כרבנן וגם כרבא. | <BR/>לאור דברי הגמרא שהעמידה דברי רבא כר' נתן לא היה לו להרמב"ם לפסוק כרבא, לפי שאין הלכה כר' נתן, או לכל הפחות לחלק בגיל התינוק כדברי התוספות וסייעתו, שדווקא תינוק גדול פטור עליו, אבל קטן משרבט נפשייהו. ומדלא חילק הרמב"ם בהכי מוכח שסובר הוא כהרא"ה שמה שהעמידה הגמרא את רבא כר' נתן אינו לאפוקי מרבנן ולדחותו מהלכה, אלא רק מפני שר' נתן הוא מרא שמעתתא, ולכן פסק גם כרבנן וגם כרבא. | ||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | |||
* [http://www.halachabrura.org/dafyomi/shabat25.htm חי נושא את עצמו] - באתר 'הלכה ברורה ובירור הלכה'. | |||
[[קטגוריה:הוצאה מרשות לרשות]] | [[קטגוריה:הוצאה מרשות לרשות]] | ||
| שורה 51: | שורה 55: | ||
[[קטגוריה:עירובין קג.]] | [[קטגוריה:עירובין קג.]] | ||
[[קטגוריה:יומא סו:]] | [[קטגוריה:יומא סו:]] | ||
[[קטגוריה:שבת פרק יח]] | [[קטגוריה:שבת פרק יח]] | ||