הבדלים בין גרסאות בדף "להמתין לחבירו שיסיים תפילתו"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הראשונים דנים מה הסיבה שצריך להמתין ובאילו תנאים, וכן מה משמעות 'טורפים לו תפילתו בפניו'. | הראשונים דנים מה הסיבה שצריך להמתין ובאילו תנאים, וכן מה משמעות 'טורפים לו תפילתו בפניו'. | ||
== טעם הדין ותנאיו == | == טעם הדין ותנאיו == | ||
=== בתי כנסיות שבשדה ומשום סכנה === | |||
ה'''רי"ף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46944&st=&pgnum=11 (ג א)] כתב שמדובר בתפילת ערבית, שאם מניחו יחידי ויוצא, חוששין מפני הסכנה. | ה'''רי"ף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46944&st=&pgnum=11 (ג א)] כתב שמדובר בתפילת ערבית, שאם מניחו יחידי ויוצא, חוששין מפני הסכנה. | ||
<BR/>כן נראה גם מדברי ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה המתפלל)] בשם '''רבנו תם''' שכתבו שזהו דווקא בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה, ודווקא בלילה. וכן הביא רבנו יונה בשם '''רבנו חננאל''' | <BR/>כן נראה גם מדברי ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה המתפלל)] בשם '''רבנו תם''' שכתבו שזהו דווקא בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה, ודווקא בלילה. וכן הביא רבנו יונה (ג א ד"ה הא פרשוה רבנן) בשם '''רבנו חננאל'''. | ||
=== גם בבתי כנסיות שבעיר === | |||
הביאו התוספות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה המתפלל)] ש'''ר"י''' היה מקפיד להאריך בתפילה כדי שלא ישאר מישהו לבד בבית הכנסת, ואם היה מסיים תפילתו ועדיין היה אדם שמתפלל (כגון שהגיע מאוחר), היה מעיין בספר עד שיסיימו כולם. וכתבו התוס' שנאה להחמיר גם לנו. | |||
<BR/>וב'''רבנו יונה''' (ג א ד"ה הא פרשוה) כתב שגם בבתי כנסיות שבעיר קיים הדין הזה, לפי שדרך העולם כשאדם עומד יחידי בתפילה, תפילתו מתבלבלת. | |||
=== נכנס יחידי או שנכנס שלא להתפלל === | |||
כתב '''רבנו יונה''' (ג א ד"ה שנים שנכנסו) שלאו דווקא שנים שנכנסו יחד, אלא כל שנכנסו ציבור והתפללו יחד, אותם שנים שנשארו אחרונים, יש לאחד להמתין לחבירו. | |||
אמנם אם אותו שמאריך נכנס יחידי בשעה שלא היה יכול להתחיל ולסיים עם כולם, אין צריך להמתין לו, כיון שאדעתא דהכי נכנס ואינו חושש אם ישאר יחידי. | |||
עוד כתב '''רבנו יונה''' שם, שאם המאריך אינו מאריך בתפילתו אלא בבקשות ובדברים אחרים, אין חובה להמתין לו. | |||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||
גרסה מ־11:00, 5 ביוני 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| בבלי: | ברכות ה ב; ו א |
| שולחן ערוך: | אורח חיים צ טו |
חובת ההמתנה לחבר שמאריך בתפילה.
סוגית הגמרא
הגמרא (ברכות ה ב) מביאה דברי אבא בנימין, ששנים שנכנסו להתפלל ואחד מהם סיים לפני חבירו, צריך הוא להמתין לו עד שיסיים, שאם לא ממתין לו, טורפין לו תפילתו בפניו, שנאמר (איוב יח ד): "טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ" וגם גורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר (סוף הפסוק הנ"ל): "ויעתק צור ממקומו".
אמנם אם ממתין הוא לו, זוכה לברכות.
הראשונים דנים מה הסיבה שצריך להמתין ובאילו תנאים, וכן מה משמעות 'טורפים לו תפילתו בפניו'.
טעם הדין ותנאיו
בתי כנסיות שבשדה ומשום סכנה
הרי"ף (ג א) כתב שמדובר בתפילת ערבית, שאם מניחו יחידי ויוצא, חוששין מפני הסכנה.
כן נראה גם מדברי התוספות (ו א ד"ה המתפלל) בשם רבנו תם שכתבו שזהו דווקא בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה, ודווקא בלילה. וכן הביא רבנו יונה (ג א ד"ה הא פרשוה רבנן) בשם רבנו חננאל.
גם בבתי כנסיות שבעיר
הביאו התוספות (ו א ד"ה המתפלל) שר"י היה מקפיד להאריך בתפילה כדי שלא ישאר מישהו לבד בבית הכנסת, ואם היה מסיים תפילתו ועדיין היה אדם שמתפלל (כגון שהגיע מאוחר), היה מעיין בספר עד שיסיימו כולם. וכתבו התוס' שנאה להחמיר גם לנו.
וברבנו יונה (ג א ד"ה הא פרשוה) כתב שגם בבתי כנסיות שבעיר קיים הדין הזה, לפי שדרך העולם כשאדם עומד יחידי בתפילה, תפילתו מתבלבלת.
נכנס יחידי או שנכנס שלא להתפלל
כתב רבנו יונה (ג א ד"ה שנים שנכנסו) שלאו דווקא שנים שנכנסו יחד, אלא כל שנכנסו ציבור והתפללו יחד, אותם שנים שנשארו אחרונים, יש לאחד להמתין לחבירו. אמנם אם אותו שמאריך נכנס יחידי בשעה שלא היה יכול להתחיל ולסיים עם כולם, אין צריך להמתין לו, כיון שאדעתא דהכי נכנס ואינו חושש אם ישאר יחידי.
עוד כתב רבנו יונה שם, שאם המאריך אינו מאריך בתפילתו אלא בבקשות ובדברים אחרים, אין חובה להמתין לו.