10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת המגילה למוקפים"
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
<BR/>ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט"ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין החומות ביד ישראל, ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו"ל אין קוראים בט"ו. | <BR/>ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט"ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין החומות ביד ישראל, ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו"ל אין קוראים בט"ו. | ||
<BR/>ראיה נוספת מביא ה'''רמב"ן''' בסוף דבריו מקושיית הגמ' 'מדינה ומדינה למה לי?' ואם כן לימא לחלק בין מוקפים דארץ ישראל למוקפים דחו"ל, אלא ע"כ דליכא פלוגתא. ועוד שהמשנה סתמא קתני כרכין המוקפין חומה ולא חילקה. | <BR/>ראיה נוספת מביא ה'''רמב"ן''' בסוף דבריו מקושיית הגמ' 'מדינה ומדינה למה לי?' ואם כן לימא לחלק בין מוקפים דארץ ישראל למוקפים דחו"ל, אלא ע"כ דליכא פלוגתא. ועוד שהמשנה סתמא קתני כרכין המוקפין חומה ולא חילקה. | ||
ה'''ריטב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&st=&pgnum=15 (ב א ד"ה כרכים)] דוחה ראיה זו מסתמא דמתני', שכיון שהגמרא תולה בימות יהושע בן נון, לכן כתבה סתם 'מוקפין חומה' בלי לפרט, דמה ענין חו"ל ליהושע בן נון. | |||
==== הראיה מהוצל ==== | ==== הראיה מהוצל ==== | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
==== הראיה מהירושלמי ==== | ==== הראיה מהירושלמי ==== | ||
ה'''רמב"ן''' בסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=321 (ד"ה ועוד מצאתי בירושלמי)] מביא ראיה מהירושלמי (א א) שכתוב שם: "כרך שחרב ונעשה של גויים, אית חמו, בו אין קורין ובחו"ל קורין". ומפרש הרמב"ן שהירושלמי שואל מה הדין בכרך של ארץ ישראל שחרב, ואין בו עשרה בטלנים, וכעת חזרו והתיישבו בו, אם קוראים בו בט"ו או לא. ופשט הירושלמי מחו"ל, שהרי בחו"ל קוראים בט"ו המוקפים שבה, אע"פ שהרבה כרכין שלא היו בהם ישראל ולא בטלנים בזמן אחשוורוש. שמע מינה מהירושלמי שבחו"ל קוראים בט"ו למוקפים. | ה'''רמב"ן''' בסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=321 (ד"ה ועוד מצאתי בירושלמי)] מביא ראיה מהירושלמי (א א) שכתוב שם: "כרך שחרב ונעשה של גויים, אית חמו, בו אין קורין ובחו"ל קורין". ומפרש הרמב"ן שהירושלמי שואל מה הדין בכרך של ארץ ישראל שחרב, ואין בו עשרה בטלנים, וכעת חזרו והתיישבו בו, אם קוראים בו בט"ו או לא. ופשט הירושלמי מחו"ל, שהרי בחו"ל קוראים בט"ו המוקפים שבה, אע"פ שהרבה כרכין שלא היו בהם ישראל ולא בטלנים בזמן אחשוורוש. שמע מינה מהירושלמי שבחו"ל קוראים בט"ו למוקפים. | ||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||