הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת המגילה למוקפים"

אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
=== דעת רוב הראשונים ===
=== דעת רוב הראשונים ===
לעומת זאת, רוב הראשונים סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט"ו. והביאו לכך כמה ראיות:
לעומת זאת, רוב הראשונים סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט"ו. והביאו לכך כמה ראיות:
==== הראיה מהוצל ====
* ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי"ד ובט"ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו"ל היא. אך הרמב"ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין<ref>קשה, דעכ"פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?</ref>.  
* ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי"ד ובט"ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו"ל היא. אך הרמב"ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין<ref>קשה, דעכ"פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?</ref>.  


ברמבמסאר לשיטתו שדין פרזים אינו תלוי בקדושת הארץ, שאף משבאלה קדושתה היו קוראים במוקפים בט"ו, ולכן הוא הדין בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא עזרה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמהם בפנים, אך מ"מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.
==== מוקפות חומה בידי גויים ====
<BR/>ומביא ראיה לדבר, שהרי ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט"ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין החומות ביד ישראל, ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו"ל אין קוראים בט"ו.
ה'''רמב''' מבאר לשיטתו שדין פרזים אינו תלוי בקדושת הארץ, שאף משבאלה קדושתה היו קוראים במוקפים בט"ו, ולכן הוא הדין בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמהם בפנים, אך מ"מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.
<BR/>ראיה נוספת מביא הרמב"ן מקושיית הגמ' 'מדינה ומדינה למה לי?' ואם כן לימא לחלק בין מוקפים דארץ ישראל למוקפים דחו"ל, אלא ע"כ דליכא פלוגתא. ועוד שהמשנה סתמא קתני כרכין המוקפין חומה ולא חילקה.
<BR/>ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט"ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין החומות ביד ישראל, ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו"ל אין קוראים בט"ו.
<BR/>ראיה נוספת מביא ה'''רמב''' בסוף דבריו מקושיית הגמ' 'מדינה ומדינה למה לי?' ואם כן לימא לחלק בין מוקפים דארץ ישראל למוקפים דחו"ל, אלא ע"כ דליכא פלוגתא. ועוד שהמשנה סתמא קתני כרכין המוקפין חומה ולא חילקה.
 
==== הראיה מהירושלמי ====


=== שלחן ערוך ואחרונים ===
=== שלחן ערוך ואחרונים ===