12
עריכות
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== מקור הדין בגמרא == | == מקור הדין בגמרא == | ||
הטעם שמברכים על לחם המוציא, נתבאר ב'''גמרא''' (ברכות לה ב | הטעם שמברכים על לחם המוציא, נתבאר ב'''גמרא''' (ברכות לה ב[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=35b&format=pdf]) שחז"ל תיקנו ברכה מיוחדת על הלחם משום שהוא סעיד, ואנשים קובעים על זה סעודתם. ולכן לפי זה, פת הבאה בכסנין, אף שהיא פת גמורה, מכל מקום כיון שנאכלת לקינוח ואוכלים ממנה מעט, אם כן לא קבעי אינשי עליה סעודתם, ולכן היא איננה חשובה מספיק שרבנן יתקנו עליה ברכת המוציא ושלש ברכות. | ||
וכן כתוב ב'''גמרא''' (מב א | וכן כתוב ב'''גמרא''' (מב א[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=42&format=pdf]) שלדעת רב נחמן ורב יהודה בפת הבאה בכסנין כאשר לא קובעים עליה סעודה מברך ברכה ראשונה 'בורא מיני מזונות', וכאשר קובעים עליה סעודה מברך המוציא וברכת המזון. | ||
== מהי פת הבאה בכסנין == | == מהי פת הבאה בכסנין == | ||
=== שיטות הראשונים בהגדרת הפת === | === שיטות הראשונים בהגדרת הפת === | ||
נחלקו הראשונים בהגדרת פת הבאה בכסנין, שיטת '''רש"י''' (מא ב ד"ה פת | נחלקו הראשונים בהגדרת פת הבאה בכסנין, שיטת '''רש"י''' (מא ב ד"ה פת[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=41b&format=pdf]), 'שזו פת הבאה לקינוח לאחר הסעודה יחד עם קליות ומיני מתיקה, והיו לשים אותה עם תבלין, וצורתה שונה מפת רגילה, ומאכלה מועט. אך '''הרבינו יונה''' כתב (כט א ד"ה שאין) בשם הרבינו חננאל, שזו פת שעשוי כמין כיסים מלאים סוכר שקדים ואגוזים. ו'''הרמב"ם''' כתב (ברכות ג ט[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=3&halocha=9&hilite=]) שהיא עיסה שנילושה בדבש או בשמן או בחלב, או שעירב בה מיני תבלין ואפאה. ו'''ההגהות מיימוניות''' (ברכות ג ט ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39979&st=&pgnum=247&hilite=]) כתב בשם הערוך שפירש בשם רב האיי גאון, שהיא פת שעושים אותה כעכין יבשים וכוססים אותה. ו'''הטור''' (אורח חיים קסח[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42555&st=%D7%A7%D7%A1%D7%97&pgnum=157]) נקט את שיטת הרבינו יונה. | ||
=== מחלוקת הבית יוסף והרמ"א בדעת הרמב"ם === | === מחלוקת הבית יוסף והרמ"א בדעת הרמב"ם === | ||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים קסח ד"ה והרמב"ם) ביאר שיטת הרמב"ם, שאין צריך שיהיה התבלין רוב, אלא אף אם התבלין מועט די בזה שיהיה ניכר טעמו, ומחמת אותה המתיקות אין דרך בני אדם לקבוע עליה סעודה, ובכזה אופן הרי היא פת הבאה בכסנין ואינו מברך עליה ברכת המוציא. וכן פסק ב'''שו"ע''' (ז). אלא שהרמ"א ב'''דרכי משה''' (ב) חלק עליו, ולמד שכדי להוציאה מתורת לחם, צריך שהטעם העיקרי יהיה של הדבש או התבלין, אך כאשר הטעם רק ניכר ואינו עיקרי, אין זה נחשב לפת הבאה בכסנין, וכן פסק להלכה בהגהותיו לשו"ע (ז). | ה'''בית יוסף''' (אורח חיים קסח ד"ה והרמב"ם[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42555&st=%D7%A7%D7%A1%D7%97&pgnum=158]) ביאר שיטת הרמב"ם, שאין צריך שיהיה התבלין רוב, אלא אף אם התבלין מועט די בזה שיהיה ניכר טעמו, ומחמת אותה המתיקות אין דרך בני אדם לקבוע עליה סעודה, ובכזה אופן הרי היא פת הבאה בכסנין ואינו מברך עליה ברכת המוציא. וכן פסק ב'''שו"ע''' (ז). אלא שהרמ"א ב'''דרכי משה''' (ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42555&st=%D7%A7%D7%A1%D7%97&pgnum=157]) חלק עליו, ולמד שכדי להוציאה מתורת לחם, צריך שהטעם העיקרי יהיה של הדבש או התבלין, אך כאשר הטעם רק ניכר ואינו עיקרי, אין זה נחשב לפת הבאה בכסנין, וכן פסק להלכה בהגהותיו לשו"ע (ז). | ||
=== מחלוקת הט"ז והמ"א בדעת הר"ח === | === מחלוקת הט"ז והמ"א בדעת הר"ח === | ||
ובשיטת הר"ח המובא ברבינו יונה שפת הבאה בכסנין היא פת מומלאת, נחלקו הט"ז והמ"א אם המילוי חייב להיות דוקא ממיני מתיקה, או אף בדברים מלוחים הבאים לשובע, דעת ה'''ט"ז''' (כ) שכל מילוי מחשיב אותה לפת הבאה בכסנין, ואילו דעת ה' | ובשיטת הר"ח המובא ברבינו יונה שפת הבאה בכסנין היא פת מומלאת, נחלקו הט"ז והמ"א אם המילוי חייב להיות דוקא ממיני מתיקה, או אף בדברים מלוחים הבאים לשובע, דעת ה'''ט"ז''' (כ) שכל מילוי מחשיב אותה לפת הבאה בכסנין, ואילו דעת ה'''מ"א''' (כ) שרק מילוי של מיני מתיקה מחשיבה לפת הבאה בכסנין. וה'''משנה ברורה''' (צד) פסק כהמ"א, אלא שכתב שאם הפת הממולאת היא קטנה וניכר שעשויה לקינוח, בזה אף הממולאת בדברים מלוחים, אף לדעת המ"א יחשב לפת הבאה בכסנין. | ||
=== אם מחלוקת הראשונים היא מחלוקת הגדרתית או מציאותית === | === אם מחלוקת הראשונים היא מחלוקת הגדרתית או מציאותית === | ||
עריכות