טיוטה:ברכת פת הבאה בכסנין

מקורות
משנה:	משנה
בבלי:	בבלי ברכות מב א
ירושלמי:	ירושלמי
רמב"ם:	רמב"ם ברכות ט-יא
שולחן ערוך:	שלחן ערוך או"ח קסח ו,ז

הברכה הראשונה והאחרונה של הפת הבאה בכסנין כאשר קובעים עליה סעודה וכאשר לא קובעים, וברכתה בתוך הסעודה.

מקור הדין בגמרא

הטעם שמברכים על לחם המוציא, נתבאר בגמרא (ברכות לה ב) שרבנן תיקנו ברכה מיוחדת על הלחם משום שהוא סעיד, ואנשים קובעים על זה סעודתם. ולכן לפי זה, פת הבאה בכסנין, אף שהיא פת גמורה, מכל מקום כיון שנאכלת לקינוח ואוכלים ממנה מעט, אם כן לא קבעי אינשי עליה סעודתם, ולכן היא איננה חשובה מספיק שרבנן יתקנו עליה ברכת המוציא ושלש ברכות. וכן כתוב בגמרא (מב א) שלדעת רב נחמן ורב יהודה בפת הבאה בכסנין כאשר לא קובעים עליה סעודה מברך ברכה ראשונה 'בורא מיני מזונות', וכאשר קובעים עליה סעודה מברך המוציא וברכת המזון.

מהי פת הבאה בכסנין

שיטות הראשונים בהגדרת הפת

נחלקו הראשונים בהגדרת פת הבאה בכסנין, שיטת רש"י (מא ב ד"ה פת), 'שזו פת הבאה לקינוח לאחר הסעודה יחד עם קליות ומיני מתיקה, והיו לשים אותה עם תבלין, וצורתה שונה מפת רגילה, ומאכלה מועט. אך הרבינו יונה כתב (כט א ד"ה שאין) בשם הרבינו חננאל, שזו פת שעשוי כמין כיסים מלאים סוכר שקדים ואגוזים. והרמב"ם כתב (ברכות פ"ג ה"ט) שהיא עיסה שנילושה בדבש או בשמן או בחלב, או שעירב בה מיני תבלין ואפאה. וההגהות מיימוניות (שם ו) כתב בשם הערוך שפירש בשם רב האיי גאון, שהיא פת שעושים אותה כעכין יבשים וכוססים אותה. והטור (או"ח קסח) נקט את שיטת הרבינו יונה.

מחלוקת הבית יוסף והרמ"א בדעת הרמב"ם

הבית יוסף (שם ד"ה והרמב"ם) ביאר שיטת הרמב"ם, שאין צריך שיהיה התבלין רוב, אלא אף אם התבלין מועט די בזה שיהיה ניכר טעמו, ומחמת אותה המתיקות אין דרך בני אדם לקבוע עליה סעודה, ובכזה אופן הרי היא פת הבאה בכסנין ואינו מברך עליה ברכת המוציא. וכן פסק בשו"ע (שם ז). אלא שהרמ"א בדרכי משה (שם ב) חלק עליו, ולמד שכדי להוציאה מתורת לחם, צריך שהטעם העיקרי יהיה של הדבש או התבלין, אך כאשר הטעם רק ניכר ואינו עיקרי, אין זה נחשב לפת הבאה בכסנין, וכן פסק להלכה בהגהותיו לשו"ע (שם).

מחלוקת הט"ז והמ"א בדעת הר"ח

ובשיטת הר"ח המובא ברבינו יונה שפת הבאה בכסנין היא פת מומלאת, נחלקו הט"ז והמ"א אם המילוי חייב להיות דוקא ממיני מתיקה, או אף בדברים מלוחים הבאים לשובע, דעת ה'ט"ז (שם סק"כ) שכל מילוי מחשיב אותה לפת הבאה בכסנין, ואילו דעת המ"א'טקסט מודגש (שם) שרק מילוי של מיני מתיקה מחשיבה לפת הבאה בכסנין. והמשנה ברורה (שם צד) פסק כהמ"א, אלא שכתב שאם הפת הממולאת היא קטנה וניכר שעשויה לקינוח, בזה אף הממולאת בדברים מלוחים, אף לדעת המ"א יחשב לפת הבאה בכסנין.

אם מחלוקת הראשונים היא מחלוקת הגדרתית או מציאותית, ומה נפסק להלכה

.

כותרת שלישית

וכן הלאה...

ראו גם

• [סוגיה משיקה לסוגיה זו]
• [עוד סוגיה שקרובה לה בתוכן]

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

• התוכן בקישור, באתר (שם האתר)