10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"
אין תקציר עריכה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
<BR/>ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה א י) כתב שכרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו, אם אין ביניהם יתר על אלפים אמה (מיל), הרי זה כרך וקוראים בט"ו. מבואר בדבריו לכאורה, שהגדרת מיל נכונה בין לסמוך ובין לנראה. אמנם לא מבואר להדיא בדבריו אם פוסק כהברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, מפני שהרמב"ם ציטט את מימרא דריב"ל כלשונה. אך אם מסכים הוא לדינא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, יש לדון מה כוונתו בהגדרת מיל, האם כוונתו דווקא לסמוך או אף לנראה. | <BR/>ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה א י) כתב שכרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו, אם אין ביניהם יתר על אלפים אמה (מיל), הרי זה כרך וקוראים בט"ו. מבואר בדבריו לכאורה, שהגדרת מיל נכונה בין לסמוך ובין לנראה. אמנם לא מבואר להדיא בדבריו אם פוסק כהברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, מפני שהרמב"ם ציטט את מימרא דריב"ל כלשונה. אך אם מסכים הוא לדינא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, יש לדון מה כוונתו בהגדרת מיל, האם כוונתו דווקא לסמוך או אף לנראה. | ||
ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ) כתב שדעת הרמב"ם שתחום מיל קאי גם על 'נראה', וכתב שאין הסוגיה מוכחת כן. | ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ) כתב שדעת הרמב"ם שתחום מיל קאי גם על 'נראה', וכתב שאין הסוגיה מוכחת כן. | ||
<BR/>ה'''מגיד משנה''' כתב לפרש כדעת רש"י ושאר הראשונים, שהרי אם יש שיעור ל'נראה', הרי הוא כבר מקבל דין 'סמוך'. וכתב שיש לגרוס בלשון הרמב"ם 'כל הנראה עמו וכל הסמוך לו', דהיינו שדין 'סמוך' בסיפא, ועליו קאי גדר מיל. | <BR/>ה'''מגיד משנה''' כתב לפרש כדעת רש"י ושאר הראשונים, שהרי אם יש שיעור ל'נראה', הרי הוא כבר מקבל דין 'סמוך'. וכתב שיש לגרוס בלשון הרמב"ם 'כל הנראה עמו וכל הסמוך לו', דהיינו שדין 'סמוך' בסיפא, ועליו קאי גדר מיל. | ||
<BR/>ה'''כסף משנה''' מפרש דכי בעי הגמרא 'עד כמה' קאי א'נראה' בלבד, כי סמוך הוא סמוך ממש בעיבורה של עיר, וגם אין סברה שנראה יהיה נידון ככרך אפילו מרחק כמה פרסאות. וכן כתב ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תרפח ב). | <BR/>ה'''כסף משנה''' מפרש דכי בעי הגמרא 'עד כמה' קאי א'נראה' בלבד, כי סמוך הוא סמוך ממש בעיבורה של עיר, וגם אין סברה שנראה יהיה נידון ככרך אפילו מרחק כמה פרסאות. וכן כתב ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תרפח ב). | ||
בשו"ת '''מהר"ם אלשקר''' (קי) כתב שדעת הרי"ף והרמב"ם שלא לפסוק כהברייתא בדף ג:, האומרת שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך. והטעם לזה, שכשהגמרא אומרת 'נראה אף שאינו סמוך' משמע שאין הגבלת קירבה ל'נראה', ואם כן סותר הוא לגמרא דלעיל שמגבילה את המרחק למיל. גם לא מסתבר כלל שנראה אפילו רחוק הרבה יהיה נידון ככרך, וכמו שכתב הר"ן. | בשו"ת '''מהר"ם אלשקר''' (קי) כתב שדעת הרי"ף והרמב"ם שלא לפסוק כהברייתא בדף ג:, האומרת שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך. והטעם לזה, שכשהגמרא אומרת 'נראה אף שאינו סמוך' משמע שאין הגבלת קירבה ל'נראה', ואם כן סותר הוא לגמרא דלעיל שמגבילה את המרחק למיל. גם לא מסתבר כלל שנראה אפילו רחוק הרבה יהיה נידון ככרך, וכמו שכתב הר"ן. | ||
<BR/>ועוד הוסיף שמי שירצה לומר שהרמב"ם כן פוסק כהברייתא דנראה אף שאינו סמוך, מוכרח לפרש דמיל קאי אנראה בלבד וכדעת הכס"מ. וכתב שכן יש לנו לפרש דעת הטור, שכן פסק את הברייתא להלכה. וממילא יצא לנו שדין הסמוך הוא פחות ממיל, והיינו כעיבורה של עיר או כיוצא בזה. | <BR/>ועוד הוסיף שמי שירצה לומר שהרמב"ם כן פוסק כהברייתא דנראה אף שאינו סמוך, מוכרח לפרש דמיל קאי אנראה בלבד וכדעת הכס"מ. וכתב שכן יש לנו לפרש דעת הטור, שכן פסק את הברייתא להלכה. וממילא יצא לנו שדין הסמוך הוא פחות ממיל, והיינו כעיבורה של עיר או כיוצא בזה. | ||
<BR/>אמנם כותב המהר"ם עוד פירוש, שאפשר לומר שמיל קאי על שניהם, והיינו שב'נראה' מודדים את המיל במרחק אווירי. אבל כתב שהפירוש הראשון ש'סמוך' הוא בעיבורה של עיר הוא הנכון. | <BR/>אמנם כותב המהר"ם עוד פירוש, שאפשר לומר שמיל קאי על שניהם, והיינו שב'נראה' מודדים את המיל במרחק אווירי. אבל כתב שהפירוש הראשון ש'סמוך' הוא בעיבורה של עיר הוא הנכון. | ||
=== שיטת הרא"ש והטור === | |||
ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הביא אמנם דברי ריב"ל עם הברייתא, שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, ועל זה הביא דברי ר' ירמיה עד מיל. אך אינו מבואר בדבריו אם קאי אסמוך או על שניהם. | |||
<BR/>גם ב'''טור''' (אורח חיים תרפח) שהעתיק דין זה, כתב שכן הדין בכפרים הסמוכים להם אף שאינם נראים עמהם, או שנראים אף שאינם סמוכים קורין בט"ו, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל, משמע דקאי על שניהם. | |||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים תרפח) כתב באמנם ניתן ליישב בדוחק דעת הטור, שמיל קאי על סמוך בלבד, אבל זהו דוחק בלשון שיתייחס לרישא ולא לסיפא, ולכן הוסיף פירוש שעד מיל מתייחס לנראה בלבד, אך סמוך בעינן תוך עיבורה של עיר. | |||
<BR/>ב'''דרכי משה''' (א) כתב ש'סמוך' מודדים לפי זמן ההילוך, שאם יכול להגיע לעיר תוך הילוך מיל חשיב סמוך. אך אם יש נהר מפסיק, אף שבמרחק הוא קרוב יותר ממיל, לא חשיב 'סמוך'. אמנם אם הוא נראה עם העיר, כיון שהוא רינו רחוק יותר ממיל, אע"פ שצריך זמן רב להלך ולהקיף, מ"מ חשיב ככרך מדין 'נראה'. | |||
=== שיטת הר"ן ופירוש דבריו === | === שיטת הר"ן ופירוש דבריו === | ||