10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ואמנם נחלקו בזה הפוסקים כדלהלן. | ואמנם נחלקו בזה הפוסקים כדלהלן. | ||
===שיטת | ===שיטת הסוברים שמיל קאי א'סמוך' === | ||
'''רש"י''' (ב ב ד"ה עד כמה) מפרש שהגבלת מיל קאי רק על סמוך, וכפשט הסברה. כדברי רש"י מבואר כבר ב'''רבנו חננאל''' (ב ב ד"ה וכמה, ג ב ד"ה אריב"ל), וכן כתבו גם ה'''רשב"א''' (ב ב ד"ה וכמה), ה'''ריטב"א''' (ב ב ד"ה ועד כמה) בשם רבותיו, '''רבנו יהונתן''' (ב ב), ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ), וכן משמע ב'''ראב"ן''' (מגילה). | '''רש"י''' (ב ב ד"ה עד כמה) מפרש שהגבלת מיל קאי רק על סמוך, וכפשט הסברה. כדברי רש"י מבואר כבר ב'''רבנו חננאל''' (ב ב ד"ה וכמה, ג ב ד"ה אריב"ל), וכן כתבו גם ה'''רשב"א''' (ב ב ד"ה וכמה), ה'''ריטב"א''' (ב ב ד"ה ועד כמה) בשם רבותיו, '''רבנו יהונתן''' (ב ב), ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ), וכן משמע ב'''ראב"ן''' (מגילה). | ||
===שיטת שאר הראשונים === | |||
===שיטת | |||
ה'''רי"ף''' (ב א) הזכיר את המימרא של ריב"ל ואת הסייג למיל, אבל לא הזכיר את הברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך<ref>ראה במגיד משנה (ג י) שתמה על השמטת הרי"ף, וכתב שוודאי כוונתו שהם שני דברים כפשט הגמרא, ושגדר מיל קאי אסמוך בלבד, כפי שסובר גם בדעת הרמב"ם.</ref>. | ה'''רי"ף''' (ב א) הזכיר את המימרא של ריב"ל ואת הסייג למיל, אבל לא הזכיר את הברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך<ref>ראה במגיד משנה (ג י) שתמה על השמטת הרי"ף, וכתב שוודאי כוונתו שהם שני דברים כפשט הגמרא, ושגדר מיל קאי אסמוך בלבד, כפי שסובר גם בדעת הרמב"ם.</ref>. | ||
<BR/>ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה א י) כתב שכרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו, אם אין ביניהם יתר על אלפים אמה (מיל), הרי זה כרך וקוראים בט"ו. מבואר בדבריו לכאורה, שהגדרת מיל נכונה בין לסמוך ובין לנראה. אמנם לא מבואר להדיא בדבריו אם פוסק כהברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, מפני שהרמב"ם ציטט את מימרא דריב"ל כלשונה. אך אם מסכים הוא לדינא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, יש לדון מה כוונתו בהגדרת מיל, האם כוונתו דווקא לסמוך או אף לנראה. | <BR/>ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה א י) כתב שכרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו, אם אין ביניהם יתר על אלפים אמה (מיל), הרי זה כרך וקוראים בט"ו. מבואר בדבריו לכאורה, שהגדרת מיל נכונה בין לסמוך ובין לנראה. אמנם לא מבואר להדיא בדבריו אם פוסק כהברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, מפני שהרמב"ם ציטט את מימרא דריב"ל כלשונה. אך אם מסכים הוא לדינא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, יש לדון מה כוונתו בהגדרת מיל, האם כוונתו דווקא לסמוך או אף לנראה. | ||
ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הביא אמנם דברי ריב"ל עם הברייתא, שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, ועל זה הביא דברי ר' ירמיה עד מיל. אך אינו מבואר בדבריו אם קאי אסמוך או על שניהם. | |||
<BR/>גם ב'''טור''' (אורח חיים תרפח) שהעתיק דין זה, כתב שכן הדין בכפרים הסמוכים להם אף שאינם נראים עמהם, או שנראים אף שאינם סמוכים קורין בט"ו, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל, משמע דקאי על שניהם. | |||
<BR/>וב'''ר"ן''' | |||
==== הפירושים השונים בדעת הרמב"ם ==== | ==== הפירושים השונים בדעת הרמב"ם ==== | ||