הבדלים בין גרסאות בדף "מטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות"

==סוגיית הגמרא==

<BR/>בהמשך הסוגיה אומרת הגמרא שדברי רב יהודה אלו הם אליבא דר' יהודה הסובר שיש לאסור כל מוקצה בשבת, אך לפי ר' שמעון אף שהיו מעות על המטה בבין השמשות מותר לטלטלה.  

===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן בר יצחק ותשובת הגמרא===

====פירוש רש"י====

בספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בנר שהיה דלוק בשבת, ומהא ליכא למידק מידי ועל כרחך אפילו בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא ל[[#פירוש הרמב"ן|הסבר הרמב"ן]].

<BR/>וה'''ר"ן''' שם תירץ על זה, שעיקר הטעם הוא המיאוס שזה מה שאוסר את הנר של חרס גם קודם שהדליק, לכן נקטה הגמרא טעם זה, אבל נר של מתכת בגלל שאינו מאוס, אדם חס עליו ואינו מדליק בו כל שעה.

====פירוש הרמב"ן====

<BR/>ויש להעיר שאפשר שזו גם כוונת התוספות או אפשר שלפני הרמב"ן היה פירוש אחר של התוס'.  

===אם דווקא כשהיו על המיטה כל זמן בין השמשות===

===לצורך גופו ומקומו===

כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שי ד"ה והרי"ף כתב) שמתוך דברי רבנו תם והרא"ש שאסרו לטלטל מיטה שייחדה למעות, משמע שדינה ככלי שמלאכתו לאיסור ואינו אסור אלא מחמה לצל אבל לצורך גופו ומקומו מותר, וכתב שכן כתוב ב'''הגהות אשרי''' (כ ד"ה ואפילו). את דברי הבית יוסף בזה העתיק ה'''רמ"א''' להלכה (ז) שהוא סובר להלכה כדעת רבנו תם והרא"ש לאסור מטה שייחדה למעות, אך לצורך גופו ומקומו מותר כנ"ל.

<BR/>חיזוק לשיטתם יש מדברי ה'''ראב"ן''' (שעח) שדימה כיס של מעות לגרוגרות וצימוקים שמודה בהם ר' שמעון לאיסורא, ולשיטתו ודאי אסור אף לצורך גופו ומקומו.

===כיס של מעות===

[[קטגוריה:מוקצה]]