10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"
אין תקציר עריכה
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
מעירים '''תוספות''' (ד"ה איתיביה) שרבא לא מעמיד כר' נחמיה מפני שאין הלכה כמותו. אמנם לגבי עלי לכא' יכול היה לתרץ כרבה שבזה כו"ע מודים מפני שמייחד להם מקום ומקפיד עליהם. ולכא' מזה שלא תירץ כן היה אפשר לדייק שלא ס"ל שכלים שאדם מייחד להם מקום אסורים בטלטול. אמנם יש לדחות ולומר שבעלמא ודאי הוא סובר כן, אלא שבעלי לא נכון לומר כך מפני שאינו מקפיד עליו כל כך (וכך משמע בבעה"מ ד"ה ורבה). | מעירים '''תוספות''' (ד"ה איתיביה) שרבא לא מעמיד כר' נחמיה מפני שאין הלכה כמותו. אמנם לגבי עלי לכא' יכול היה לתרץ כרבה שבזה כו"ע מודים מפני שמייחד להם מקום ומקפיד עליהם. ולכא' מזה שלא תירץ כן היה אפשר לדייק שלא ס"ל שכלים שאדם מייחד להם מקום אסורים בטלטול. אמנם יש לדחות ולומר שבעלמא ודאי הוא סובר כן, אלא שבעלי לא נכון לומר כך מפני שאינו מקפיד עליו כל כך (וכך משמע בבעה"מ ד"ה ורבה). | ||
כתב ה'''רשב"א''' שאביי חולק על רבא וסובר שדבר שאפשר לטלטלו באדם אחד אין לטלטלו בשני בני אדם, א"נ שאדם מקצה אותו כיון שאינו יכול לטלטלו בעצמו. ומ"מ הלכה כרבא שמותר אפילו בכמה בני אדם, ומחלוקת היא בירושלמי (ה"א). | כתב ה'''רשב"א''' שאביי חולק על רבא וסובר שדבר שאפשר לטלטלו באדם אחד אין לטלטלו בשני בני אדם, א"נ שאדם מקצה אותו כיון שאינו יכול לטלטלו בעצמו. ומ"מ הלכה כרבא שמותר אפילו בכמה בני אדם, ומחלוקת היא בירושלמי (ה"א) וראה [[#כלים גדולים וכבדים|להלן]]. | ||
===סוגיה שלישית=== | ===סוגיה שלישית=== | ||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||
הפוסקים כולם פסקו כתנא קמא לפי פירוש רבא בסוגיה, שכלי שמלאכתו להיתר מותר ליטלו אפילו מחמה לצל, ואילו כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו אבל לא מחמה לצל, וכן הוא ב'''רמב"ם''' (שבת כה א-ג) וב'''טור''' (אורח חיים שח) וב'''שלחן ערוך''' (שח ג-ד). | הפוסקים כולם פסקו כתנא קמא לפי פירוש רבא בסוגיה, שכלי שמלאכתו להיתר מותר ליטלו אפילו מחמה לצל, ואילו כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו אבל לא מחמה לצל, וכן הוא ב'''רמב"ם''' (שבת כה א-ג) וב'''טור''' (אורח חיים שח) וב'''שלחן ערוך''' (שח ג-ד). | ||
===כלים גדולים וכבדים=== | |||
ה'''גמרא''' (שבת לה א) מביאה מחלוקת רבה ורב יוסף לענין טלטול כוורת בשבת, שלדעת רבה אם היא בת שני כורים מותר לטלטלה, אבל בת שלוש כורים אסור. ואילו לדעת רב יוסף גם כוורת בת שלושה כורים מותר לטלטלה, ורק אם היא בת ארבעה כורים אסור. ופירש '''רש"י''' שם (ד"ה בת תלתא) שהטעם שאסור לטלטלה הוא מפני שהיא גדולה יותר מדי ואין תורת כלי עליה. | |||
<BR/>מנגד ב'''גמרא''' אחרת (עירובין קב א) מצאנו שרבי פדת התיר לטלטל קורה בשבת, אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, ואמר שתורת כלי עליה. וכן מכתשת שהיתה בבית מר שמואל שהיתה מחזקת חצי כור, והתירה מר שמואל לטלטלה לסמוך בה הואיל ותורת כלי עליה. | |||
ה'''תוספות''' (שבת לה ב ד"ה ואפילו) הבינו שבאמת גמרות אלו סותרות, והלכה כהגמרא בעירובין, שאין מתבטל שם כלי מחמת כובד, וכן כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (שבת ב כד) ובתוספותיו (שבת לה א ד"ה אפילו). והוכיחו כן מגמרא נוספת (שבת מה ב) שרבה ורב יוסף אסרו לטלטל מנורה מפני שאדם קובע לה מקום, ואביי שם דחה דבריהם, ומוכח שכבר אביי לא סובר כן. וכן הסכים לדינא גם ה'''אגודה''' (שבת ב מט). | |||
אמנם ה'''תוספות''' בעירובין (קב א ד"ה ההוא) כתבו שהסוגיות אינן סותרות, שדווקא כוורת אסרו רבה ורב יוסף לפי שאין דרכה לטלטלה בחול, אבל קורה שדרכה לטלטלה בחול כדי לנעול את הדלת, מותר אפילו גדולה הרבה. וכן כתב גם ה'''רא"ש''' שם בתוספותיו (ד"ה ההיא). וה'''רשב"א''' בחידושיו (עירובין קב א ד"ה ההיא) הסכים לפירוש זה של התוספות, ומשמע שדווקא דבר שדרכו ליטלטל בחול מותר לטלטלו אף בעשרה בני אדם. | |||
<BR/>ה'''ראב"ד''' כתב (מובא בחידושי הרשב"א עירובין קב א ד"ה ההיא) שעשרה בני אדם שאמרה הגמרא הוא לשון גוזמא, אלא הכוונה לשני בני אדם ועשרה סייעו להם, שבאמת אם אינה מיטלטלת אלא בעשרה בני אדם אסור. | |||
<BR/>גם מלשון '''רבנו חננאל''' (עירובין קב א ד"ה ההיא שריתא) יש לדייק לכאורה שדווקא קורה ומכתשת מותר, לפי שכתב 'זו תורת כלי עליה', משמע שדווקא אלו אבל דבר שאין תורת כלי עליו מחמת כובדו, אסור לטלטלו. | |||
ה'''רי"ף''' (עירובין מט א) העתיק דברי רבי פדת ומר שמואל, הרי שסובר כוותייהו להלכה, ואת דברי רבה ורב יוסף בפרק בשבת לה. לא העתיק. גם ה'''רמב"ם''' (שבת כה ו) כתב שאבן או קורה גדולה אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, אם יש תורת כלי עליה מטלטלים אותה. ולא ביאר דעתו לגבי הכוורת שנחלקו בה רבה ורב יוסף. | |||
<BR/>ה'''מגיד משנה''' (כה ו) כתב בדעתם שסוברים הם שאין דברי רבה ורב יוסף להלכה, ושנדחו דבריהם מפני מימרות דרב פדת ומר שמואל, והעתיק דבריו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח). וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שח ב) שכל כלי אפילו הוא גדול וכבד הרבה לא נתבטל שם כלי ממנו מפני גודלו וכובדו, ולא הזכיר כלל תנאי שיהיה דרך לטלטלם בחול, וכן כתבו ה'''בית חדש''' (שח ג), ה'''אליה רבה''' (ה) וה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ד) שאין צריך שיהיה דרכן לטלטלן בחול, והעתיקם ה'''משנה ברורה''' (ח), אלא שהעיר שם שאם אין דרך להזיזה כלל כדי שלא תיפסד ותתקלקל הרי שהיא בכלל [[מוקצה מחמת חסרון כיס]] ואסור. | |||
===הגדרת צורך גופו=== | ===הגדרת צורך גופו=== | ||
{{ | {{להשלים}} | ||
ה'''גמרא''' (קכד א) מביאה דברי רבה שהטעם שנטילת הקנים בשלחן לחם הפנים אינו דוחה שבת, הוא מפני שאפשר גם בלא נטילתן בשבת, לפי שכל עניין הקנים הוא כדי שהלחם לא יתעפש, וכיון שהוא זמן מועט לא חיישינן לעיפוש ולכן אסור לטלטלן. מבואר מהגמרא שנטילה לצורך גופו אינה אלא בדבר שיש לו תועלת, אבל אם גם בלא הטלטול אין חשש קלקול אסור. וב'''רשב"א''' בחידושיו (ד"ה אלא אמר) כתב שאז נחשב טלטול דבר זה כמחמה לצל. וכתב בהגהות ה'''רא"ם הורוויץ''' (ש"ס וילנא בסופו עמ' 130) שמזה יש ללמוד לדידן בכלי שמלאכתו לאיסור, שאם אין צורך בגופו כיון שאפשר גם בלאו הכי, אסור לטלטלו. | ה'''גמרא''' (קכד א) מביאה דברי רבה שהטעם שנטילת הקנים בשלחן לחם הפנים אינו דוחה שבת, הוא מפני שאפשר גם בלא נטילתן בשבת, לפי שכל עניין הקנים הוא כדי שהלחם לא יתעפש, וכיון שהוא זמן מועט לא חיישינן לעיפוש ולכן אסור לטלטלן. מבואר מהגמרא שנטילה לצורך גופו אינה אלא בדבר שיש לו תועלת, אבל אם גם בלא הטלטול אין חשש קלקול אסור. וב'''רשב"א''' בחידושיו (ד"ה אלא אמר) כתב שאז נחשב טלטול דבר זה כמחמה לצל. וכתב בהגהות ה'''רא"ם הורוויץ''' (ש"ס וילנא בסופו עמ' 130) שמזה יש ללמוד לדידן בכלי שמלאכתו לאיסור, שאם אין צורך בגופו כיון שאפשר גם בלאו הכי, אסור לטלטלו. | ||
===הגדרת צורך מקומו=== | ===הגדרת צורך מקומו=== | ||
{{ | {{להשלים}} | ||
===טלטול שלא לצורך כלל=== | ===טלטול שלא לצורך כלל=== | ||
| שורה 119: | שורה 132: | ||
עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר. | עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר. | ||
===כלי אוכל וספרי קודש=== | ====כלי אוכל וספרי קודש==== | ||
כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (קכג ב ד"ה בראשונה), וכן הוא ב'''ריטב"א''' משמו (קכג ב ד"ה ת"ר).<BR/> | כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (קכג ב ד"ה בראשונה), וכן הוא ב'''ריטב"א''' משמו (קכג ב ד"ה ת"ר).<BR/> | ||
וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב באופן שונה, שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם. | וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב באופן שונה, שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם. | ||
| שורה 131: | שורה 144: | ||
<BR/>אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש"א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ"ל. ולדעתו בתוס' ובבעה"מ י"ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר"ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין. | <BR/>אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש"א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ"ל. ולדעתו בתוס' ובבעה"מ י"ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר"ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין. | ||
<BR/>להלכה, ב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=213&hilite= (י)] העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ"ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה, וכן פסק הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=539 (ב)]. <BR/> | <BR/>להלכה, ב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=213&hilite= (י)] העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ"ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה, וכן פסק הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=539 (ב)]. <BR/> | ||
אמנם ה'''גר"ז''' ( | אמנם ה'''גר"ז''' (טז-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=294 (שנה שניה מקץ א)] והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&st=&pgnum=255 (מד)]. | ||
==טעם האיסור== | ==טעם האיסור== | ||
{{ | {{להשלים}} | ||
כתב ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה ת"ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב). | כתב ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה ת"ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב). | ||
ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב"ד''' (בדפי הרי"ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד"ה תרנגולת). אמנם | ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב"ד''' (בדפי הרי"ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד"ה תרנגולת). אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כד יג) לא משמע כן. (ציץ אליעזר ד כו). | ||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||
[[קטגוריה:שבת לה.]] | |||
[[קטגוריה:שבת קכב:]] | [[קטגוריה:שבת קכב:]] | ||
[[קטגוריה:שבת קכג.]] | [[קטגוריה:שבת קכג.]] | ||
[[קטגוריה:שבת קכג:]] | [[קטגוריה:שבת קכג:]] | ||
[[קטגוריה:שבת קכד.]] | [[קטגוריה:שבת קכד.]] | ||
[[קטגוריה:עירובין קב.]] | |||
[[קטגוריה:שבת פרק כה]] | [[קטגוריה:שבת פרק כה]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שח]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן שח]] | ||