10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מכה בפטיש"
אין תקציר עריכה
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
ה'''גמרא''' (עה ב) מובאות שלוש פעולות שיש בהם משום מכה בפטיש: מסתת, צר צורה בכלי ומנפח בכלי זכוכית. אמנם היא גם אומרת ששליפת החוטים היוצאים מן הבגד הוי מכה בפטיש, אך מקרה זה יידון בפני עצמו. | ה'''גמרא''' (עה ב) מובאות שלוש פעולות שיש בהם משום מכה בפטיש: מסתת, צר צורה בכלי ומנפח בכלי זכוכית. אמנם היא גם אומרת ששליפת החוטים היוצאים מן הבגד הוי מכה בפטיש, אך מקרה זה יידון בפני עצמו. | ||
'''רש"י''' (ד"ה מסתת) מסביר שהמסתת הוא שמחליק את האבן לאחר שנחצבה מן ההר, וחייב משום שזהו גמר מלאכה שלה. לעומת זאת ה'''תוספות''' (ד"ה והמסתת) מפרש שהמסתת הוא אחר שכבר האבן מרובעת ומתוקנת, אלא שהוא עושה בה שרטוטין וייפוי. וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה המסתת). וב'''ריטב"א''' (ד"ה והמסתת) כתב 'לתקן מגלשין (מורשין) שלה', וזהו גמר מלאכתה. | '''רש"י''' (ד"ה מסתת) מסביר שהמסתת הוא שמחליק את האבן לאחר שנחצבה מן ההר, וחייב משום שזהו גמר מלאכה שלה, וכן פירש ה'''רמב"ם''' על המשנה. | ||
<BR/>לעומת זאת ה'''תוספות''' (ד"ה והמסתת) מפרש שהמסתת הוא אחר שכבר האבן מרובעת ומתוקנת, אלא שהוא עושה בה שרטוטין וייפוי. וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה המסתת). גם ה'''מאירי''' (קב ב) מצדד בפירוש התוס' שהמסתת אינו המחליק אלא המייפה. | |||
<BR/>וב'''ריטב"א''' (ד"ה והמסתת) כתב 'לתקן מגלשין (מורשין) שלה', וזהו גמר מלאכתה. | |||
לגבי צר צורה בכלי, מבואר ב'''רש"י''' (ד"ה הצר) שהכלי כבר עשוי לגמרי אלא הוא רק צר בו צורות לנאותו, וכן מבואר ב'''ריטב"א''' (ד"ה הצר). | לגבי צר צורה בכלי, מבואר ב'''רש"י''' (ד"ה הצר) שהכלי כבר עשוי לגמרי אלא הוא רק צר בו צורות לנאותו, וכן מבואר ב'''ריטב"א''' (ד"ה הצר). | ||
<BR/>אמנם המנפח בכלי זכוכית, הוא עושה את הכלי עצמו, כמו שכותב '''רש"י''' (ד"ה מנפח) שאחר שהותך נעשה על ידי ניפוח, שזהו גמר המלאכה בלי זכוכית. | <BR/>אמנם המנפח בכלי זכוכית, הוא עושה את הכלי עצמו, כמו שכותב '''רש"י''' (ד"ה מנפח) שאחר שהותך נעשה על ידי ניפוח, שזהו גמר המלאכה בלי זכוכית. | ||
וה'''מאירי''' כתב שהמנפח בכלי זכוכית, לא סוף דבר שחייב רק בניפוח האחרון, אלא אף בתחילת הניפוח. | וה'''מאירי''' כתב שהמנפח בכלי זכוכית, לא סוף דבר שחייב רק בניפוח האחרון, אלא אף בתחילת הניפוח. | ||
<BR/>ה'''רמב"ם''' (שבת י טז) כותב שהצר צורה בכלי, אפילו מקצת הצורה חייב משום מכה בפטיש. וכתבו המפרשים שמקורו בגמרא קג: שם מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנא קמא ור' שמעון, לגבי כמה וכמה מלאכות האם שיעורן בכל שהוא או עד שיעשה את כולו. אחת המלאכות המוזכרות שם הוא הצר צורה, שלדעת תנא קמא הצר בכלי צורה כלשהו חייב, ולדעת ר' שמעון עד שיצור את כולו. ופסק הרמב"ם כתנא קמא. | |||
ב'''מיוחס לר"ן''' (עה ב) הביא פירוש רש"י לגבי מסתת, וכתב שלפירושו צריך להיות חייב גם משום מחתך ומשום ממחק. והביא גם פירוש התוספות שהמסתת הוא רק מייפה האבן, שאין בזה משום ממחק, לפי שאין בזה צורך לאבן, ואילו ממחק עור שבמשכן היה בו צורך. והביא פירוש נוסף שהמסתת את האבן, הוא לאחר שנתנה בבנין, שמכה בה בפטיש או בקורנס לקבעה יפה, וזוהי גמר מלאכתה. | ב'''מיוחס לר"ן''' (עה ב) הביא פירוש רש"י לגבי מסתת, וכתב שלפירושו צריך להיות חייב גם משום מחתך ומשום ממחק. והביא גם פירוש התוספות שהמסתת הוא רק מייפה האבן, שאין בזה משום ממחק, לפי שאין בזה צורך לאבן, ואילו ממחק עור שבמשכן היה בו צורך. והביא פירוש נוסף שהמסתת את האבן, הוא לאחר שנתנה בבנין, שמכה בה בפטיש או בקורנס לקבעה יפה, וזוהי גמר מלאכתה. | ||
| שורה 81: | שורה 84: | ||
<BR/>ה'''רי"ף''' (לב ב) הביא להלכה שהמוציא את החוטים והקשרים הבולטים מהבגד, חייב משום מכה בפטיש, בתנאי שמקפיד עליהם. וביאר ה'''רא"ש''' (ז ח) שהכוונה שאינו רוצה ללבשם עד שיסירם, ולכך חייב משום מכה בפטיש. | <BR/>ה'''רי"ף''' (לב ב) הביא להלכה שהמוציא את החוטים והקשרים הבולטים מהבגד, חייב משום מכה בפטיש, בתנאי שמקפיד עליהם. וביאר ה'''רא"ש''' (ז ח) שהכוונה שאינו רוצה ללבשם עד שיסירם, ולכך חייב משום מכה בפטיש. | ||
=== הרמב"ם === | |||
ה'''רמב"ם''' (שבת י טז) כותב, שהמכה בפטיש הכאה אחד חייב, וכל העושה דבר שהוא גמר מלאכה הרי זה תולדת מכה בפטיש | |||
=== מחלוקות רב ושמואל === | |||
ה'''גמרא''' (קב ב) מביאה מחלוקת רב ושמואל לגבי שלוש פעולות, שבכולן מחייב רב משום בונה ושמואל משום מכה בפטיש. שלוש הפעולות הן - המסתת, העושה נקב בלול של תרנגולין והממכניס יתד בעץ של המכוש. | |||
<BR/>והגמרא עושה צריכותא לכל אחד מהמקרים, שהמסתת יש בו דרך בנין והוה אמינא שדווקא בזה אמר רב שהוא משום בונה, אבל בנקב של תרנגולין מודה בזה לשמואל שאין בזה משום בונה אלא משום מכה בפטיש בלבד. וכן צריך גם את המקרה השלישי שהיינו אומרים שדווקא לול של תרנגולין הוי בונה לרב, שעל כל פנים דומה הוא לבנין לפי שעשוי לאויר, אבל שופתא בקופינא דמרא אינו בונה. ואמנם אם הייתה הגמרא מביאה רק את המקרה האחרון, היינו חושבים שדווקא בזה קאמר שמואל דהוי מכה בפטיש, אבל לול של תרנגולין וכן מסתת לא חייב אלא משום בונה. קמ"ל. | |||
<BR/>עוד מבארת הגמרא שלשמואל גם הקודח המוזכר במשנה, חייב משום מכה בפטיש, ולכאורה אינו מובן שהרי אין פה גמר מלאכה, אלא מעמידה הגמרא שהוא קודח באמצעות מסמר ארוך ומשאירו על הקיר לתלות בו, והוי גמר מלאכה. | |||
==== מסתת ==== | |||
'''רש"י''' (ד"ה מכה בפטיש) מסביר שהסיבה שהמסתת חייב משום מכה בפטיש, שזהו גמר מלאכה, לפי שאת מקום החריץ שחרץ בו, לא יחרוץ בו עוד. | |||
=== מחלוקת רש"י ותוספות === | === מחלוקת רש"י ותוספות === | ||