יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


שיחה:תליית וילון ותמונה בשבת

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באופן כללי[עריכת קוד מקור]

חסר כאן בהירות, יש לזכור שבכל מחיצת עראי יש 2 בעיות נפרדות - בנין, ואוהל. אף שמצד אוהל יש קולא במחיצות אך מצד בנין אין קולא כלל, ולכן צריך להסביר למה מותר מחיצה קבועה, כמ"מ אציין לביאוה"ל הראשון בסימן שט"ו, שממנו עולה שרק מחיצה שאין הדרך לבנות עמה בנין קבוע מותר להעמיד באופן קבוע על יסוד ההיתר דאוהל עראי.

דבריך הם מיניה וביה. אתה אומר שיש שתי בעיות נפרדות, אבל מיד שובר דבריך 'שמצד אוהל יש קולא במחיצות'. כי באמת במחיצה אין בעיה של אוהל כידוע (אלא אם כן מחיצה המתרת), ואין כאן אלא חשש בנין (מלבד מה שיש לפלפל אם בכלל חשיב שתי בעיות נפרדות שהרי כל אוהל הוא משום בונה).
בכל אופן סוגיה זו לא איירי במחיצה אלא בוילון (כלשון הגמרא), לגבי מחיצה יש אריכות כאן. ומסיבות מובנות לא חיברנו את הסוגיות יחד, אבל הן כמובן משלימות זו לזו.
א.א 11:29, 2 ביוני 2016 (IDT)

בביאור מחלוקת החזון איש והמגן אברהם[עריכת קוד מקור]

החזון איש חולק על ההיתר בוילון הקבוע לאורך זמן על אף שהוא נע ונד, כי במקום החיבור הוא אמיץ וחזק ויש להחשיבו כבנין, אם כי יש מקום לחלוק [מלבד חידושו הדחוק מה של הרב מנוחת אהבה] ולומר שוילון אינו דרך בנין ולכן לדברי הביאוה"ל אין כאן משום בנין קבע אלא עראי והוה תוספת בנין עראי שמותר. אך אם כן נצטרך להבין למה כשקבוע מכל הצדדים חשוב בנין קבע אף לדברי המשנ"ב (שעה"צ ו).

יש מקום לחלק באופן נוסף שדלת חשוב חיבור מאחר שאם לא פתח הכניסה במקום זה היו ממשיכים וסותמים את הבית בלבנים או בעצים ואבנים, וכיון שהפתח כאן על כן בנו מחיצה מחומר קשיח שמסתובב על צירו ומאפשר את הכניסה, מה שאין כן וילון אינו המשך של הבית אלא עשוי רק לצניעות בעלמא, ולכן כל זמן שנע ונד אף שמחובר לבית אין כאן בנין עראי כפי שמסביר הביאוה"ל הנ"ל שכל שעשוי לצניעות אינו בגדר בנין קבע על אף שהוא לזמן מרובה. אך כאשר סותמו מכל צדיו הוא סתימה מעלייתא כמו חומר קשיח, ודו"ק.

עוד מחלוקת יש בין החזון איש למגן אברהם בנוגע לתמונות וכדומה, שבעוד המגן אברהם סובר שמצד אוהל אין לאסור כיון שהוא מחיצה, ואף מצד בנין אין לאסור מאחר ואינו בטל לו [כך מסבירים בדר"כ בבית המדרש את המ"א], הרי החזו"א סובר שאין סברא ש'אינו בטל לו' וכל שמחבר לבנין באופן קבוע עובר משום בונה.

כשתעיין במהלך השני בו הסברתי את דעת המ"א לגבי וילון קבוע מלמעלה, תראה שבשורש הדברים שני המחלוקות אחד הם, ודו"ק והבן כי קיצרתי.

כללו של דבר, הערך טעון עריכה מחדש באופן רציני

בש''ם 09:31, 6 במאי 2016 (IDT)

ייש"כ!
אין אני מבין מדוע 'חידושו של המנוחת אהבה דחוק'. לענ"ד כלל אין פה חידוש כי ברור שזו כוונת הב"י (וגם בפסקי תשובות כתב כן). אדרבה דברי החזו"א מחודשים, ואם כוונתו לפסוק שכל וילון שתולהו בבנין קבע אסור לפי שהוא כמוסיף על הבנין, היאך תתבאר הגמ' המתירה נטיית וילון, והרי לשיטתו אף לצניעות צריך להיות אסור? גם אם אין רצוננו ליישב הסתירה ברש"י אלא להכריע כמ"ש בעירובין ולאסור כל וילון של קבע, עדיין עלינו לכלכל את הגמ' שהתירה וילון.
ומה שכתב כבודו לחלק בין וילון לדלת מפני שזו קשיחה וזו לא קשיחה, נראה פשוט שזה יסוד ההיתר של הגמ' בוילון לעומת מחיצה, אלא שאנו ליישב דברי רש"י צריכים שאסר בשל קבע, ובאמת דבריך לא רחוקים מדברי הב"י והמנוחת אהבה (אם הבנתי אותך נכון).
לגבי תמונה - חידוש של זה החזו"א קצרה דעתי מלהבינו, ואני לא מצאתי רק שכתבו כן בדעתו.
כבודו כותב: כללו של דבר, הערך טעון עריכה מחדש באופן רציני. אדרבה - 'קריינא דאיגרתא...'. אתה מוזמן להוסיף, ומינך ומיני תסתיים שמעתתא.
אשריך, אשריך!
א.א 11:29, 2 ביוני 2016 (IDT)