יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


שיחה:כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בירור דעת ר' נחמיה[עריכת קוד מקור]

שיטת רבנו תם ובעל המאור[עריכת קוד מקור]

בשיטת בעה"מ ור"ת מבואר שלר' נחמיה אינו אסור אפילו בכלי שמלאכתו לאיסור אלא אם הוא לצורך תשמיש רחוק שאין דרכו בכך בחול. והנה בספר הישר שם כתב בזה טעם שהוא מפני שאין דעתו של אדם על תשמיש כזה, ולכן אוסר בזה ר' נחמיה. ולרבנן צ"ל שעכ"פ כיון שיכול לעשות בו איזה מלאכת היתר, אמרינן דדעתו עליה. ובבעה"מ כתב שתשמישין שאין אדם עשוי לעשות אלא לפרקים רחוקים, כמחמה לצל דמו ואסורין. וא"נ דל"פ בזה על טעמו של התוס' (כפי שמסתבר לומר) מבואר מזה שטעם האיסור גם במחמה לצל (לר' נחמיה) הוא מפני שאין דעתו על תשמיש זה, ואפילו בכלי שמלאכתו להיתר כיון שאין זה שימוש בגוף הכלי, אמרינן דלאו אדעתיה. אמנם אם נרצה לפרש כן גם את סברת רבנן לדינא, דרק בכלי שמלאכתו לאיסור אסרינן מחמה לצל מטעם שאין דעתו לכך, צ"ע למה בכלי שמלאכתו להיתר מותר מחמה לצל?
ואולי ס"ל שכלי שמלאכתו להיתר אינו מקצה אותו כלל מדעתו ושרי לכל שימוש (וצ"ע לראשונים שאוסרים לטלטל ללא צורך) אפילו על מנת להצילו, אבל כלי שמלאכתו לאיסור כיון שעיקר תשמישו לאיסור אין דעתו עליו אלא לכשיצטרך לו. וצ"ת.
א.א 12:56, 16 במאי 2016 (IDT)

כלי אוכל וספרי קודש[עריכת קוד מקור]

הר"ן בחידושיו כתב שאף שטלטול שלא לצורך כלל אסור, מ"מ זהו דווקא בכלים שנאסרו מלכתחילה, אבל 'ספרי הקודש ואוכלין' מותרים לפי שלא נאסרו מתחילה. וע' בהוצאת מוסד הרב קוק הע' 42 שתמה מדוע השמיט כלי האוכל שדווקא אותם הזכיר לעיל שלא היו בכלל הגזירה. אבל נראה שמה שנקט 'אוכלין' אין הכוונה אוכלים ממש אלא כלי האוכל, דכי ס"ד שאוכלין יהיו אסורין בטלטול? ולעולם כוונתו שכלי האוכל מותרים אפילו שלא לצורך כלל.
א.א 12:18, 17 במאי 2016 (IDT)

בשו"ע הרב מובא בעניין הזה שאוכלים וכתבי הקודש לא היה בכלל הגזירה בכלל מלכתחילה, ושלעומת זאת כלי האוכל כן היו בכלל גזירת כלים, רק שהוצאו ממנה בגלל הצורך הרב בשימוש בהם, וממילא גם הם אסורים בטלטול שלא לצורך כלל. (ע' שם סע' יז) ודי פשוט שיש חילוק בין אוכלים לכלי אוכל.. 188.120.128.76 13:56, 15 ביולי 2018 (IDT)
א. אשמח לדעת מי כתב את הנ"ל. אם תתחבר לחשבון ותחתום, אפשר יהיה לדעת עם מי יש לי הכבוד...
ב. ראיתי את הגר"ז שהפנית אליו כאן, ובאמת מחלק בין כלי האוכל לאוכל, וחילוק זה נמצא בעוד כמה אחרונים. השאלה היא לגבי דעת הר"ן, שבאמת משמע בדבריו שרק אוכלין וכתבי הקודש מותר אפילו שלא לצורך. ובהערות המהדיר שם (בהוצ' מוה"ק) תמה על זה מריש דבריו, ונשאר בצ"ע. ושוב עיינתי בר"ן שם, ויותר משמע כדבריך, שדווקא אוכלין מותר, אבל כלי האוכל לא, מלבד אולי סכין קטנה שעל גבי שולחן שנזכרה במפורש בגמרא.
ותודה לך על הערתך שהאירה לי.
א.א (שיחה) 22:04, 15 ביולי 2018 (IDT)