הלימוד באתר מוקדש
לעילוי נשמת פרופ' חכם יעקב שוויקה זצ"ל

שבין שאר מפעליו הרבים לריבוי והפצת התורה דרך מיחשוב
עודד, תמך וסייע גם לאתר זה לגדול ולהתפתח.

פרסם כאן או הקדש את הלימוד באתר >>


שיראי

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגמרא (ז ב)דנה לגבי אדם שקידש בשיראי(בגדי משי) מה דינו? במקרה שאמר "הרי את מקודשת לי בשיראי אלה ששווים חמישים" והלכו לאחר מכן לשמאי ואמר ששווים חמישים.

מחלוקות הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הראשונים חלוקים לגבי הסוגיה בשלוש מחלוקות עיקריות.

מחלוקת מה זה בכל דהו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבה ורב יוסף חלוקים האם צריך לשום את השיראי בשביל שאישה תהיה מקודשת, אך הגמרא מגיעה למסקנה שהן חלוקים רק במקרה שמקדש אמר בשעת הקידושין את שוויים של השיראי ולא במקרה שהמקדש אמר "הרי את מקודשת לי בשיראי אלו בכל ערך שהוא". רש"י (ד"ה בכל דהו) ותוספות (ד"ה ורב יוסף) הבינו שרק כאשר ממש אומר באמירת הקידושין שמקדש את האישה בשיראי בכל ערך שיש בהם, רק אז רבה ורב יוסף לא חלוקים שלא צריך שומא ותהיה מקודשת. לעומתם ר"א מן ההר (ד"ה בכל דהו) מפרש שגם במקרה שפשוט לא מציין את ערכם של השיראי לא צריך שומא ותהיה מקודשת גם לדעת רב יוסף. מספיק שיגיד "הרי את מקודשת לי בשיראי אלו", לא צריך לציין שלא משנה ערכם.

מחלוקת מה באו למעט שיראי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא פוסקת בסוף המחלוקת (ט א) שהלכה כרבה ושיראי לא צריכי שומא. הראשונים תוהים למה הגמרא אמרה הלכתא שיראי לא צריכי שומא ולא פשוט הלכה כרבה. ר"ת (ד"ה והלכתא) ור"א מן ההר (ד"ה לא צריכי שומא) מפרשים שדווקא בשיראי נפסקה הלכה כרבה שלא צריך שומא כי אנשים יודעים בערך כמה הם שווה, לעומת זאת דברים שאין אנשים יודעים את שווים כמו טבעת יהלום הלכה כרב יוסף וצריך שומא. הרמב"ם (אישות ז יח) מפרש שהלכה כרבה דווקא בשיראי כי האישה רוצה אותם אצלה ומתאווה אליהם לכן הם לא צריכים שומא. אך דברים שאין האישה מתאווה אליהם הלכה כרב יוסף וצריך שומא אם ציין את שוויים.

מחלוקת במה נחלקו רבה ורב יוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחלקו הראשונים מה בדיוק ההבדל הדיני בין רבה לרב יוסף. גם דעתו של רב יוסף חשובה להלכה כמו שציינו כי בכל דבר שלא דומה לשיראי הלכה כמותו. לדעת רש"י (ד"ה לא צריכי שומא) אם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים ולאחר מכן הלכו לשמאי ובאמת שווים חמישים, רב יוסף אומר לא מקודשת רבה אומר מקודשת. ר"א מן ההר (ד"ה לא צריכי) סובר שאם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים והלכו לשמאי ובאמת הם שווים חמישים, רב יוסף אומר מקודשת אך בכל זאת יכולה לחזור בה רבה אומר מקודשת לגמרי. הר"ן (ד"ה דברים) מדייק מלשון הרמב"ם שאם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים ולאחר מכן הם הלכו לשמאי והתברר שהם באמת שווים חמישים, רב יוסף אומר שמקודשת משעת השמאות בלבד אך רבה אומר שמקודשת למפרע משעת הקידושין.

פסק ההלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

השו"ע פסק שאם קידש בחפץ שווה פרוטה האישה תהיה מקודשת בכל מקרה. אין חילוק בין אם החפץ הוא כמו שיראי או לא (כי הרא"ש והרמב"ם נחלקו מה באו למעט שיראי) ואין חילוק בין אם קידש סתם או אמר לה ששווה חמישים.