הלימוד באתר מוקדש
לעילוי נשמת פרופ' חכם יעקב שוויקה זצ"ל

שבין שאר מפעליו הרבים לריבוי והפצת התורה דרך מיחשוב
עודד, תמך וסייע גם לאתר זה לגדול ולהתפתח.

פרסם כאן או הקדש את הלימוד באתר >>


משתמש:איתן ברוך/גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקורות

איזה הלכות ואיסורים כבוד הבריות דוחה, ובאיזה תנאים.

מקור הדין[עריכה | עריכת קוד מקור]

למסקנת פשט הבבלי - נראה בצורה פשוטה שכבוד הבריות דוחה דרבנן, איסורי ממון, דאורייתא שב ואל תעשה, אולם כבוד הבריות לא דוחה דאורייתא בקום עשה.

מחלוקת רש"י-תוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא למדנו שכהן גדול ונזיר (שאסורים להיטמא) - צריכים להיטמא למת מצווה.
וגם לומדים מ"ואחותו" שמי שבדרך למול את בנו או לשחוט את פסחו - צריך להיטמא למת מצווה.

תוספות, רשב"א ועוד - הסיבה שכהן גדול ונזיר נטמאים למת מצווה, היא כי מצוות שלא ששוות בכל - שנדחות מפני כבוד הבריות אף בקום עשה.
והסיבה של ההולך למול את בנו ולשחוט את בנו שצריך להיטמא - היא שלאו דאורייתא נדחה מפני כבוד הבריות בשב ואל תעשה.

ועל כן, למסקנת תוספות - יש כאן כלל גורף: לאו דאורייתא נדחה מפני כבוד הבריות בשב ואל תעשה, ומצוות שלא שוות בכל נדחות מפני כבוד הבריות אף בקום עשה.


לעומת זאת, רש"י לא מסכים שיש לימוד עקרוני שאפשר ללמוד מכהן גדול ונזיר לגבי דין כבוד הבריות, כי לדעתו זה לא שזה דוחה את כבוד הבריות, אלא מראש הדין הספיציפי של מת מצווה לא נאסר.

אבל הוא מסכים לגבי דין שלא תעשה דאורייתא דוחה כבוד הבריות בשב ואל תעשה, כי שם באמת נדחו.


שב ואל תעשה שאני – דברים רבים התירו לעקור דבר תורה מפני סייג ומפני כבוד הבריות היכא דאינו עוקר דבר במעשה ידים אלא יושב במקומו ודבר תורה נעקר מאליו כגון תקיעת שופר ולולב בשבת וסדין בציצית ודכוותייהו טובא ביבמות (דף צ:) אבל מעקר בידים לא והלובש כלאים עוקרו במעשה ממש שהוא לובשו וטומאת גופי' שהותרה לכהן ולנזיר ליטמא למת מצוה דקא מעקר בידים מפני כבוד הבריות דלאו שב ואל תעשה הוא, היינו טעמא דלא גמרינן מיניה - דהתם לאו כבוד הבריות הוא דדחי לא תעשה דידה, דמעיקרא כשנכתב ל"ת דטומאה - לא על מת מצוה נכתב, כשם שלא נכתב על הקרובים, אבל השבת אבדה ופסח לכל ישראל נאמר ואצל כבוד הבריות נתנו לדחות ע"כ היינו דדחייתן אינה בידים אלא בישיבתו תדחה המצוה אבל כלאים דבמעשה ידיו ידחה הזהיר באזהרתו:


ואינו מחוור, שהרי תמיד ופסח קאמר בפסחים (סט, ב) אלו דברים דוחין את השבת, אף על פי שלא מצינו מעולם שאסרה אותן התורה בשבת. אלא יש לומר דמכהן ונזיר לא מצי פריך, דאי מכהן איכא למימר שאני התם דלאו שאינו שוה בכל הוא. ואי מנזיר שאני נזיר דאיתיה בשאלה. ויש נוסחאות דמקשי בהדיא מכהן גדול ומפרק ליה משום דלאו שאינו שוה בכל הוא.

סיכום מחלוקת רש"י ותוספות
כהן (אפילו גדול) ונזיר שנטמאים במת מצווה בדרך למול את בנו או לשחוט פסחו שנטמא למת מצווה
תוספות, רשב"א, גאונים,

רה"ג, רז"ה, ראב"ד

מצוות שלא שוות בכל - נדחות בפני כבוד הבריות אף בקום עשה לאו דאורייתא נדחה מפני כבוד הבריות בשב ואל תעשה
רש"י, ריטב"א, רמב"ן

רא"ש, מאירי, רמב"ם

רי"ף

אין כאן לימוד עקרוני

זה לא שכבוד הבריות "דוחה" משהו - אלא שבמקרה המסויים הזה של מת מצווה - אין חובה

מסכים עם דעת התוספות,

יש דחייה בין מילה ופסח לכבוד הבריות בשב ואל תעשה,

ומסכים שאפשר ללמוד כאן דין עקרוני

האם כבוד הבריות דוחה איסורי תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כ

פסיקת אחרונה - מה נחשב כבוד הבריות[עריכה | עריכת קוד מקור]


ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיעורים, מאמרים וכתבי עת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]