10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
<BR/>ובזה גופא נחלקו האמוראים, שרב הונא סובר שלמעלה של חבית אין דרך אנשים לעשות פתח כדי שלא יפול לתוכה לכלוך, אבל בצד המגופה עושים לפעמים פתח ולכן חכמים אוסרים, ואילו ר' יהודה אוסר אף | <BR/>ובזה גופא נחלקו האמוראים, שרב הונא סובר שלמעלה של חבית אין דרך אנשים לעשות פתח כדי שלא יפול לתוכה לכלוך, אבל בצד המגופה עושים לפעמים פתח ולכן חכמים אוסרים, ואילו ר' יהודה אוסר אף | ||
למעלה ממש כי על כל פנים יש שעושים כן. לעומת זאת דעת רב חסדא, שרק בצד החבית עצמה דרך לעשות פתח אבל בצד המגופה לא ולכן מותר, ומ"מ ר' יהודה אוסר גם בזה לפי שיש שעושים כן. | למעלה ממש כי על כל פנים יש שעושים כן. לעומת זאת דעת רב חסדא, שרק בצד החבית עצמה דרך לעשות פתח אבל בצד המגופה לא ולכן מותר, ומ"מ ר' יהודה אוסר גם בזה לפי שיש שעושים כן. | ||
== הוספה על נקב ישן == | == הוספה על נקב ישן == | ||
עוד מובאת שם '''ברייתא''' (קמו א) נוספת האומרת שלנקוב נקב חדש בכלי אסור, לנקוב נקב ישן מותר לכתחילה, ולהוסיף על נקב חדש דעת תנא קמא שיכול להוסיף, ויש אומרים שאף להוסיף אסור. | עוד מובאת שם '''ברייתא''' (קמו א) נוספת האומרת שלנקוב נקב חדש בכלי אסור, לנקוב נקב ישן מותר לכתחילה, ולהוסיף על נקב חדש דעת תנא קמא שיכול להוסיף, ויש אומרים שאף להוסיף אסור. | ||
=== ביאור המחלוקת === | === ביאור המחלוקת === | ||
וב'''גמרא''' מבואר שהאיסור לנקוב נקב חדש הוא משום מתקן פתח, כלומר יש כאן גמר מלאכה. ומסבירה הגמרא שאמנם | וב'''גמרא''' מבואר שהאיסור לנקוב נקב חדש הוא משום מתקן פתח, כלומר יש כאן גמר מלאכה. | ||
<BR/>ומסבירה הגמרא שאמנם להוסיף על נקב חדש מותר לדעת תנא קמא, אף שלכאורה יש כאן גמר מלאכה. והטעם בזה הוא משום שכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא לא חשיב פתח, לכן כל האיסור הוא רק מדרבנן משום שמא יעשה כן בלול של תרנגולין (שהוא עשוי כדי להכניס אויר, ואפילו בחור קטן סגי), וכיון שלהוספה לא חיישינן בלול של תרנגולין, לפי שאין דרך להוסיף בלול של תרנגולין (שמא יכנסו לשם בעלי חיים ויזיקו לתרנגולין), לכן מתיר ת"ק להוסיף על הפתח. | |||
<BR/>אמנם דעת 'יש אומרים' שגם בלול של תרנגולין יש לחשוש להוספה, מפני שלפעמים הפתח מעיקרא קטן מדי ואינו מספיק אפילו כדי להוציא הבל ולהכניס אויר, ואתי לאוסופי. | |||
=== הגדרת נקב ישן === | === הגדרת נקב ישן === | ||
ה'''גמרא''' (קמו ב) מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל, שנקב ישן שהתירו הוא דווקא שסתמו אותו באופן שעשוי לשמר את ריח היין שלא יצא ויתקלקל, אך אם סתמו את הנקב באופן שעשוי לחזק את החבית שלא ישפך היין, הרי זה כנוקב מחדש ואסור. | ה'''גמרא''' (קמו ב) מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל, שנקב ישן שהתירו הוא דווקא שסתמו אותו באופן שעשוי לשמר את ריח היין שלא יצא ויתקלקל, אך אם סתמו את הנקב באופן שעשוי לחזק את החבית שלא ישפך היין, הרי זה כנוקב מחדש ואסור. | ||
<BR/>ונחלקו האמוראים בהגדרת המיקום של הדבר. לדעת רב חסדא כל שהנקב נמצא במקום היין הרי זה לחזק, ורק אם נמצא מעל היין חשיב לשמר. אבל דעת רבא שגם אם נמצא הנקב במקום היין ממש, חשיב משמר לפי שאין כובד היין נשען עליו, ואין בזה חשש שיישפך, ורק אם הנקב בשולי החבית מלמטה, אז חשיב לחזק ואסור. | <BR/>ונחלקו האמוראים בהגדרת המיקום של הדבר. לדעת רב חסדא כל שהנקב נמצא במקום היין הרי זה לחזק, ורק אם נמצא מעל היין חשיב לשמר. אבל דעת רבא שגם אם נמצא הנקב במקום היין ממש, חשיב משמר לפי שאין כובד היין נשען עליו, ואין בזה חשש שיישפך, ורק אם הנקב בשולי החבית מלמטה, אז חשיב לחזק ואסור. | ||
=== האם מדובר ב'מוסתקי' או בחבית רגילה === | |||
ה'''תוספות''' (שבת קמו א ד"ה שובר, עירובין לד ב ד"ה אמאי) כתבו שכולה שמעתא מיירי במוסתקי, כלומר לא רק דין שבירת החבית הנ"ל, אלא גם נקיבת החבית והתזת ראשה בסייף, הכל מיירי במוסתקי, שהרי בחבית שלימה יש איסור גמור בבנין וסתירה ולכן אפילו נקב ישן אסור. כן כתב גם ב'''ביאור הגר"א''' (שיד א ד"ה ואפילו). | |||
<BR/>אמנם ה'''פרישה''' (ד) כתב שסוגיה דנקב מיירי בחבית שלמה, ומשמע דבמוסתקי שרי לנקוב, וכן משמע ב'''לבושי שרד''' (ד"ה שאינו) וצ"ע. | |||
=== סכין שהיה תקוע מערב שבת === | |||
כתב ה'''ראבי"ה''' (א שבת שלח) שהאיסור הוא דווקא כשמתכוון להוסיף, אבל אם היה סכין תקוע מערב שבת, מותר להוציאו ולהכניסו, שהרי אינו מתכוון להוסיף. וכן העתיק ה'''מרדכי''' (שבת כב תמ) והביאו לזה ראיה מהגמרא (שבת נ ב) לגבי סכין שנעוצה בין שורות הלבנים בבנין, ששמואל מתיר להוציאה ולהחזירה. | |||
<BR/>וב'''תרומת הדשן''' (סד) סייג את ההיתר מעט, שאינו מותר אלא אם הוציא את הסכין והכניסה כבר ביום חול, דאז אין חשש שירחיב הנקב, אבל אם לא עשה כן בחול הוי פסיק רישא שיוסיף בנקב. | |||
=== הכרעת ההלכה === | === הכרעת ההלכה === | ||