5
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "רואה מחמת תשמיש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סידור ע"פ תבניות האתר
מ |
(סידור ע"פ תבניות האתר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בס"ד | בס"ד | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
סוגיה זו הולכת לעסוק בדין אישה הרואה דם כתוצאה מתשמיש, ומה דינה אם דבר זה חוזר על עצמו עם בעלים שונים. נראה מה ההסבר ההלכתי לדין ע"פ גישות שונות בראשונים ובאחרונים, וע"פ זה מה תקנתה במקרים השונים, עד פסיקת ההלכה. | |||
==מקור הדין== | |||
בגמרא במסכת נדה (סה, ב - סו, א) הובאה ברייתא שאשה שראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים, אסור לה לשמש וחייבת להתגרש מבעלה. ואם התחתנה עם אחר ושוב ראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים, תתגרש גם ממנו. ואם התחתנה עם בעל שלישי ושוב קרה שראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים, אין לה תקנה כרגע וכלשון הגמ': "מכאן ואילך לא תשמש עד שתבדוק עצמה". | בגמרא במסכת נדה (סה, ב - סו, א) הובאה ברייתא שאשה שראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים, אסור לה לשמש וחייבת להתגרש מבעלה. ואם התחתנה עם אחר ושוב ראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים, תתגרש גם ממנו. ואם התחתנה עם בעל שלישי ושוב קרה שראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים, אין לה תקנה כרגע וכלשון הגמ': "מכאן ואילך לא תשמש עד שתבדוק עצמה". | ||
| שורה 25: | שורה 23: | ||
ההיא איתתא דאתאי לקמיה דמר שמואל, א"ל לרב דימי בר יוסף: זיל בעתה. אזל בעתה ולא נפל ממנה ולא מידי. אמר שמואל: זו ממלאה ונופצת היא, וכל הממלאה ונופצת אין לה תקנה". | ההיא איתתא דאתאי לקמיה דמר שמואל, א"ל לרב דימי בר יוסף: זיל בעתה. אזל בעתה ולא נפל ממנה ולא מידי. אמר שמואל: זו ממלאה ונופצת היא, וכל הממלאה ונופצת אין לה תקנה". | ||
==חלק א': הגדרת האיסור - שיטות האחרונים והפסיקה להלכה== | |||
יש לשאול כמה שאלות בירור בגמ' הנ"ל: | יש לשאול כמה שאלות בירור בגמ' הנ"ל: | ||
| שורה 53: | שורה 50: | ||
ע"פ זה הסביר הנוב"י שזו הסיבה שבדיקת שפופרת מועילה לעקור את הוסת, דאם הוא כוסת קבוע, איך נעקור אותו בפעם אחת בלבד? | ע"פ זה הסביר הנוב"י שזו הסיבה שבדיקת שפופרת מועילה לעקור את הוסת, דאם הוא כוסת קבוע, איך נעקור אותו בפעם אחת בלבד? | ||
עוד אחרונים שהגדירו את האיסור כוסתות וכוסת הקפיצות: '''הש"ך''' (לה) '''והחתם סופר''' (קעה). | עוד אחרונים שהגדירו את האיסור כוסתות וכוסת הקפיצות: '''הש"ך''' (לה) '''והחתם סופר''' (קעה). | ||
לעומתם, '''הט"ז''' (טז), '''שו"ע הרב''' (לט), '''הפלתי''' (יג) ועוד, למרות שג"כ הבינו שזה מדי וסתות, אך הגדירו את זה כוסת לאכילת דברים חריפים, הנחשב כ'''וסת קבוע''' (כיון שאינו בא ע"י טרחה כקפיצה, אלא ממילא). | לעומתם, '''הט"ז''' (טז), '''שו"ע הרב''' (לט), '''הפלתי''' (יג) ועוד, למרות שג"כ הבינו שזה מדי וסתות, אך הגדירו את זה כוסת לאכילת דברים חריפים, הנחשב כ'''וסת קבוע''' (כיון שאינו בא ע"י טרחה כקפיצה, אלא ממילא). | ||
['''הערה:''' הנוב"י הסביר שאחר ג' בעלים, אם בדקה בשפופרת ולא מצאה דם כלל, מהני (ע"פ הש"ך וסיעתו, יבואר בעה"י לקמן). מצד שני, הסביר ברמב"ם ובגמ' שאם ידוע שראתה מהמקור, אין לה רפואה כלל אלא אם כן תפול ממנה חררת דם (כך הסביר את הסתירה בדברי הרמב"ם, גם זה יבואר בעה"י לקמן), וכל הטעם להתירה הוא אם נראה שהדם בצדדים, שאז יוברר למפרע שהתשמיש דחק את הצדדים אך לא הוציא דם מהמקור. ועפ"ז הביא נפק"מ שאם בדקה בשפופרת וראתה דם על ראש המכחול, שוב אין לה תקנה לא בבדיקה שניה ואף לא ע"י רופאים שיגידו שנתרפאה. ועוד כתב, שאם עושה בדיקה לאחר הבעל הראשון (לסוברים שמהני, וגם זה יבואר לקמן בעה"י), יעזור דווקא אם תמצא דם בצדדים, אך אם לא תראה כלום, אסורה, דשמא אצבע אחרת תוציא דם. '''וע"פ כל האמור לכאורה קשה,''' שהרי ממ"נ, כשבדקה לאחר ג' בעלים ולא מצאה כלום, אני אומר שנתרפאה ומותרת, דהיינו נעקר וסתה. אם נגיד שהדם בא מהמקור, הרי אמרנו שאסורה כי לעולם לא תתרפא אא"כ תפיל חררת דם. ואם נגיד שהדם בא מהצדדים, א"כ גם אחר הבעל הראשון יועיל, אע"פ שלא מצאה כלום! | ['''הערה:''' הנוב"י הסביר שאחר ג' בעלים, אם בדקה בשפופרת ולא מצאה דם כלל, מהני (ע"פ הש"ך וסיעתו, יבואר בעה"י לקמן). מצד שני, הסביר ברמב"ם ובגמ' שאם ידוע שראתה מהמקור, אין לה רפואה כלל אלא אם כן תפול ממנה חררת דם (כך הסביר את הסתירה בדברי הרמב"ם, גם זה יבואר בעה"י לקמן), וכל הטעם להתירה הוא אם נראה שהדם בצדדים, שאז יוברר למפרע שהתשמיש דחק את הצדדים אך לא הוציא דם מהמקור. ועפ"ז הביא נפק"מ שאם בדקה בשפופרת וראתה דם על ראש המכחול, שוב אין לה תקנה לא בבדיקה שניה ואף לא ע"י רופאים שיגידו שנתרפאה. ועוד כתב, שאם עושה בדיקה לאחר הבעל הראשון (לסוברים שמהני, וגם זה יבואר לקמן בעה"י), יעזור דווקא אם תמצא דם בצדדים, אך אם לא תראה כלום, אסורה, דשמא אצבע אחרת תוציא דם. '''וע"פ כל האמור לכאורה קשה,''' שהרי ממ"נ, כשבדקה לאחר ג' בעלים ולא מצאה כלום, אני אומר שנתרפאה ומותרת, דהיינו נעקר וסתה. אם נגיד שהדם בא מהמקור, הרי אמרנו שאסורה כי לעולם לא תתרפא אא"כ תפיל חררת דם. ואם נגיד שהדם בא מהצדדים, א"כ גם אחר הבעל הראשון יועיל, אע"פ שלא מצאה כלום! | ||
ואחר עיון מעט בדבריו נראה להסביר את שיטתו כך: כשראתה ג"פ אני אומר שיש לה וסת שאינו קבוע שהיא רואה מסיבת התשמיש. אם עברה ג' ביאות בבעל אחד בלבד, שמא לא כל האצבעות שוות ולכן בדיקת שפופרת לא תעזור אם לא נמצא כלום. '''אבל''' לאחר ג' בעלים מוכח שזה לא שייך לאצבע וכן כל האצבעות שוות באישה זו, לכן אף אם לא ראתה כלום בבדיקה, מותרת, כי מוכח שהתשמיש לא גרם לדם ע"י נגיעה במקור, כי גם השפופרת נגעה ואין דם. לכן נעקר הוסת, כלומר אומרים שזה היה מקרה. אבל אם ראתה דם על ראש המכחול, מוכח שהתשמיש '''גורם''' לדם ע"י נגיעה במקור, ואז הוסת הפך לוודאי ואין לה רפואה אלא ע"י חררת דם, דממלאה ונופצת. כך נראה לי בביאורו ע"פ מה שראיתי, ולפ"ז יוצא שאם ראתה דם בבדיקת שפופרת על המכחול, הופכת להיות אסורה '''מהתורה''']. | ואחר עיון מעט בדבריו נראה להסביר את שיטתו כך: כשראתה ג"פ אני אומר שיש לה וסת שאינו קבוע שהיא רואה מסיבת התשמיש. אם עברה ג' ביאות בבעל אחד בלבד, שמא לא כל האצבעות שוות ולכן בדיקת שפופרת לא תעזור אם לא נמצא כלום. '''אבל''' לאחר ג' בעלים מוכח שזה לא שייך לאצבע וכן כל האצבעות שוות באישה זו, לכן אף אם לא ראתה כלום בבדיקה, מותרת, כי מוכח שהתשמיש לא גרם לדם ע"י נגיעה במקור, כי גם השפופרת נגעה ואין דם. לכן נעקר הוסת, כלומר אומרים שזה היה מקרה. אבל אם ראתה דם על ראש המכחול, מוכח שהתשמיש '''גורם''' לדם ע"י נגיעה במקור, ואז הוסת הפך לוודאי ואין לה רפואה אלא ע"י חררת דם, דממלאה ונופצת. כך נראה לי בביאורו ע"פ מה שראיתי, ולפ"ז יוצא שאם ראתה דם בבדיקת שפופרת על המכחול, הופכת להיות אסורה '''מהתורה''']. | ||
| שורה 81: | שורה 78: | ||
'''ע"פ הדברים הללו''' חלק החוו"ד על היתרי הנודע ביהודה, גם לעניין אישה שראתה ג"פ מחמת תשמיש וקבעה וסת, שהתיר הנוב"י וכדלעיל, וגם לעניין ימי סילוק דמים, שאף שלא חיישינן לוסתות, מ"מ לחולי חיישינן, ואסורה. | '''ע"פ הדברים הללו''' חלק החוו"ד על היתרי הנודע ביהודה, גם לעניין אישה שראתה ג"פ מחמת תשמיש וקבעה וסת, שהתיר הנוב"י וכדלעיל, וגם לעניין ימי סילוק דמים, שאף שלא חיישינן לוסתות, מ"מ לחולי חיישינן, ואסורה. | ||
<u>פסיקת ההלכה בעניין זה</u> | <u>פסיקת ההלכה בעניין זה</u> | ||
פוסקי זמנינו הכריעו כדעת האומרים שזה מדין וסתות ('''שיעורי שבט הלוי''' (קפז, ד) שכתב שכך פסקו רוב המורים וכדעת הנוב"י והחת"ס, '''חוט שני''' (קפז, א), '''טהרת הבית''' (א, קצד משמרת הטהרה א). | פוסקי זמנינו הכריעו כדעת האומרים שזה מדין וסתות ('''שיעורי שבט הלוי''' (קפז, ד) שכתב שכך פסקו רוב המורים וכדעת הנוב"י והחת"ס, '''חוט שני''' (קפז, א), '''טהרת הבית''' (א, קצד משמרת הטהרה א). | ||
==חלק ב': הגדרת "מחמת תשמיש" מצד זמן סמיכות הראיה לתשמיש== | |||
כתוב במשנה (יד, ב): | כתוב במשנה (יד, ב): | ||
| שורה 97: | שורה 93: | ||
'''רב אשי:''' שיעור "שתושיט ידה תחת הכר וכו'" ושיעור "שתרד מן המטה" הוא אותו השיעור, אלא שכאן העד בידה וכאן לא. '''והגמ' דחתה אותו בקושיא.''' | '''רב אשי:''' שיעור "שתושיט ידה תחת הכר וכו'" ושיעור "שתרד מן המטה" הוא אותו השיעור, אלא שכאן העד בידה וכאן לא. '''והגמ' דחתה אותו בקושיא.''' | ||
דברי הפוסקים | <u>דברי הפוסקים</u> | ||
'''הטור''' כתב (קפז, א) וז"ל: "אשה שרואה דם מחמת תשמיש מיד בכדי שתרד מן המטה, משמשת וכו'". והקשה עליו '''הב"י''', הרי רב אשי נדחה בקשיא. ולפי רב חסדא, בשיעור של "בכדי שתרד מן המטה" אינם חייבין קרבן כלל, א"כ איך זה מוגדר בתור רואה מחמת תשמיש? ועוד, שאף על שיעור של "בכדי שתוריד ידה וכו'" יש חיוב '''רק''' על קרבן אשם תלוי! ותירץ, שצ"ל שגם בחיוב אשם תלוי האישה מוגדרת כרואה מחמת תשמיש. | '''הטור''' כתב (קפז, א) וז"ל: "אשה שרואה דם מחמת תשמיש מיד בכדי שתרד מן המטה, משמשת וכו'". והקשה עליו '''הב"י''', הרי רב אשי נדחה בקשיא. ולפי רב חסדא, בשיעור של "בכדי שתרד מן המטה" אינם חייבין קרבן כלל, א"כ איך זה מוגדר בתור רואה מחמת תשמיש? ועוד, שאף על שיעור של "בכדי שתוריד ידה וכו'" יש חיוב '''רק''' על קרבן אשם תלוי! ותירץ, שצ"ל שגם בחיוב אשם תלוי האישה מוגדרת כרואה מחמת תשמיש. | ||
| שורה 103: | שורה 99: | ||
'''הראב"ד''' כתב שאין אנו בקיאין היום בשיעור הנזכר המשנה, ולכן כל שרואה סמוך לביאה הוי רואה מחמת תשמיש. | '''הראב"ד''' כתב שאין אנו בקיאין היום בשיעור הנזכר המשנה, ולכן כל שרואה סמוך לביאה הוי רואה מחמת תשמיש. | ||
פסיקת ההלכה | <u>פסיקת ההלכה</u> | ||
'''השו"ע''' (קפז, א) לא פסק כהטור, אלא כתב: "אשה שראתה דם מחמת תשמיש מיד בכדי שתושיט ידה לתחת הכר או לתחת הכסת וכו'". '''והרמ"א''' פסק כהראב"ד. | '''השו"ע''' (קפז, א) לא פסק כהטור, אלא כתב: "אשה שראתה דם מחמת תשמיש מיד בכדי שתושיט ידה לתחת הכר או לתחת הכסת וכו'". '''והרמ"א''' פסק כהראב"ד. | ||
| שורה 109: | שורה 105: | ||
'''הש"ך''' (ז) הסתפק אם משום החומרא של הראב"ד נחמיר לאסור את האישה על כל העולם במקרה שראתה אצל ג' בעלים, או שאין אנו מחמירים עד כדי כך. | '''הש"ך''' (ז) הסתפק אם משום החומרא של הראב"ד נחמיר לאסור את האישה על כל העולם במקרה שראתה אצל ג' בעלים, או שאין אנו מחמירים עד כדי כך. | ||
== חלק ג': בדיקת השפופרת == | |||
<u>'''הבנת מטרת הבדיקה'''</u> | |||
<u>הבנת מטרת הבדיקה</u> | |||
<u>שיטת רש"י</u> | <u>שיטת רש"י</u> | ||
| שורה 191: | שורה 186: | ||
לעומתו, '''רע"א''' (סו, א על התוס' ד"ה תבדוק) הסיק שאין הבדל בין הבדיקה תחת הראשון לבין כשהיא תחת השלישי, ולעולם אם לא נמצא כלום על המוך, מותרת. וכן הוא '''בתשובות מיימוניות''' (איסורי ביאה, ג), '''ובתשובת הרדב"ז''' (א, תי). ואף הנודע ביהודה בעצמו חזר בו והעלה היתר מצד ספק ספיקא (מהדו"ק מו, נז ד"ה הן אמת). | לעומתו, '''רע"א''' (סו, א על התוס' ד"ה תבדוק) הסיק שאין הבדל בין הבדיקה תחת הראשון לבין כשהיא תחת השלישי, ולעולם אם לא נמצא כלום על המוך, מותרת. וכן הוא '''בתשובות מיימוניות''' (איסורי ביאה, ג), '''ובתשובת הרדב"ז''' (א, תי). ואף הנודע ביהודה בעצמו חזר בו והעלה היתר מצד ספק ספיקא (מהדו"ק מו, נז ד"ה הן אמת). | ||
== חלק ד': תלייה בפצע == | |||
ראינו בגמ' לעיל שאישה שיש לה מכה באותו מקום, אע"פ שראתה בשעת תשמיש, תולה במכתה ואינה נחשבת כרואה מחמת תשמיש (אף בלא בדיקת שפופרת). | ראינו בגמ' לעיל שאישה שיש לה מכה באותו מקום, אע"פ שראתה בשעת תשמיש, תולה במכתה ואינה נחשבת כרואה מחמת תשמיש (אף בלא בדיקת שפופרת). | ||
| שורה 225: | שורה 219: | ||
לעומת זאת, '''הכרתי ופלתי''' (ה), '''החתם סופר''' (קמב), '''תפארת צבי''' (כז), '''ערוך השלחן''' (מו), '''טהרת הבית''' (רנ; רלב) הבינו שהשו"ע פסק כהרמב"ם והרשב"א, שתולה במכתה אע"פ שאינה יודעת שמוציאה דם. ומש"כ בסעיף ז', בדווקא לא העתיק להלכה את שאר הצירופים שעשה מהרא"י, ורק לקח את הסברא לגבי הרואה בכל בדיקה כתם במקום אחד בצד, שאז אע"פ שאינה יודעת שיש לה מכה, תולה שיש מכה ושהדם בא ממנה. | לעומת זאת, '''הכרתי ופלתי''' (ה), '''החתם סופר''' (קמב), '''תפארת צבי''' (כז), '''ערוך השלחן''' (מו), '''טהרת הבית''' (רנ; רלב) הבינו שהשו"ע פסק כהרמב"ם והרשב"א, שתולה במכתה אע"פ שאינה יודעת שמוציאה דם. ומש"כ בסעיף ז', בדווקא לא העתיק להלכה את שאר הצירופים שעשה מהרא"י, ורק לקח את הסברא לגבי הרואה בכל בדיקה כתם במקום אחד בצד, שאז אע"פ שאינה יודעת שיש לה מכה, תולה שיש מכה ושהדם בא ממנה. | ||
== חלק ה': תלייה בוסת == | |||
ראינו בגמ' שאף שאישה ראתה ג"פ בשעת תשמיש, אם יש לה וסת, תולה בוסתה ומותרת לבעלה (בלי בדיקת שפופרת). | ראינו בגמ' שאף שאישה ראתה ג"פ בשעת תשמיש, אם יש לה וסת, תולה בוסתה ומותרת לבעלה (בלי בדיקת שפופרת). | ||
| שורה 245: | שורה 238: | ||
'''הסדרי טהרה''' הביא את דעת הרז"ה, שאך אישה שיש לה וסת הגוף כגון פיהוק או עיטוש, תולה בוסתה ולא נחשבת לרואה מחמת תשמיש, אא"כ יתברר שוסת הגוף שלה מורכב בתשמישה. | '''הסדרי טהרה''' הביא את דעת הרז"ה, שאך אישה שיש לה וסת הגוף כגון פיהוק או עיטוש, תולה בוסתה ולא נחשבת לרואה מחמת תשמיש, אא"כ יתברר שוסת הגוף שלה מורכב בתשמישה. | ||
== חלק ו': רפואת האישה ע"י בהלה == | |||
ראינו בגמ' לעיל שרבי סמך להתיר אישה שנתחזקה כרואה מחמת תשמיש בג' פעמים, והפילה חררת דם לאחר שהבהילו אותה, ואמר: "נתרפאה זאת". וכנגד, אישה שהבהילו אותה ולא הפילה כלום, עליה אמר שמואל: "זו ממלאה ונופצת" ואין לה תקנה. | ראינו בגמ' לעיל שרבי סמך להתיר אישה שנתחזקה כרואה מחמת תשמיש בג' פעמים, והפילה חררת דם לאחר שהבהילו אותה, ואמר: "נתרפאה זאת". וכנגד, אישה שהבהילו אותה ולא הפילה כלום, עליה אמר שמואל: "זו ממלאה ונופצת" ואין לה תקנה. | ||
| שורה 253: | שורה 245: | ||
חידד '''הש"ך''' (כט) שכמו כן, אם האישה התגרשה כבר מבעלה השלישי, לא נתיר אותה להינשא לאחרים ע"י רפואה זו, אפילו אם כבר הפילה חררת דם. | חידד '''הש"ך''' (כט) שכמו כן, אם האישה התגרשה כבר מבעלה השלישי, לא נתיר אותה להינשא לאחרים ע"י רפואה זו, אפילו אם כבר הפילה חררת דם. | ||
== חלק ז': נאמנות הרופאים לומר שנתרפאה == | |||
כתבו '''ספר התרומה''', '''סמ"ג וסמ"ק''' שכל עוד האישה לא הוחזקה בג' פעמים כרואה מחמת תשמיש, טוב לה לנסות רפואות שונות לכך. אך משנתחזקה, נסתפקו אם אפשר לסמוך על רופא ישראל מומחה שאומר שהיא נתרפאה ולא תראה מחמת תשמיש. | כתבו '''ספר התרומה''', '''סמ"ג וסמ"ק''' שכל עוד האישה לא הוחזקה בג' פעמים כרואה מחמת תשמיש, טוב לה לנסות רפואות שונות לכך. אך משנתחזקה, נסתפקו אם אפשר לסמוך על רופא ישראל מומחה שאומר שהיא נתרפאה ולא תראה מחמת תשמיש. | ||