הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 48: שורה 48:
<BR/>כלומר, הרמב"ן מפרש דברי הירושלמי, שרב תחליפא מקשה על רב חסדא כשיטתו בבבלי (שאינה מבוארת בירושלמי) שבשבת חנוכה צריך להדליק בפתילות ושמנים טובים, לפי שמותר להשתמש לאורה, ועל זה מקשה לו מהרצאת מעות.
<BR/>כלומר, הרמב"ן מפרש דברי הירושלמי, שרב תחליפא מקשה על רב חסדא כשיטתו בבבלי (שאינה מבוארת בירושלמי) שבשבת חנוכה צריך להדליק בפתילות ושמנים טובים, לפי שמותר להשתמש לאורה, ועל זה מקשה לו מהרצאת מעות.


אמנם ב'''פני משה''' על הירושלמי הסביר באופן אחר את הגמרא, וב'''מראה הפנים''' (ד"ה ולא כן) הרחיב לבאר שאי אפשר לפרש את הירושלמי כדברי הרמב"ן, שהרי מהלך הירושלמי שם הוא להוכיח לגבי פתילות ושמנים האסורים לנר שבת, שאין הטעם מפני החשש שמא יבוא להוציא את הפתילה, אלא מפני החשש שמא לא תדלק הפתילה יפה. ור' תחליפא בשאלתו לרב חסדא רצה להוכיח זאת, ואילו לפי דברי הרמב"ן אין לזה זכר מדבריו, ומה הקשר בין מהלך הירושלמי לגבי נר שבת לבין דעת רב חסדא לענין נר חנוכה שחל בשבת.  
אמנם ב'''פני משה''' על הירושלמי הסביר באופן אחר את הגמרא, וב'''מראה הפנים''' (ד"ה ולא כן) הרחיב לבאר שאי אפשר לפרש את הירושלמי כדברי הרמב"ן, שהרי מהלך הירושלמי שם הוא להוכיח לגבי פתילות ושמנים האסורים ל'''נר שבת''', שאין הטעם מפני החשש שמא יבוא להוציא את הפתילה, אלא מפני החשש שמא לא תדלק הפתילה יפה. ור' תחליפא בשאלתו לרב חסדא רצה להוכיח זאת, ואילו לפי דברי הרמב"ן אין לזה זכר מדבריו, ומה הקשר בין מהלך הירושלמי לגבי נר שבת לבין דעת רב חסדא לענין נר חנוכה שחל בשבת.  
<BR/>ועוד, שלפי הרמב"ן שמפרש 'לראות מטבע לאור הנר' הכוונה להרצות מעות, מהו ענין לשבת חנוכה, שאסור בה למנות מעות? ואם כוונתו לחנוכה עצמו בלא שבת, אם כן זו קושיה על דברי רב חסדא עצמו שמותר להשתמש לאורה, ואינו ענין לשבת חנוכה. וגם אין דרך הש"ס להקשות על סברת אמורא מבלי להזכיר דעתו (ומוזכרת רק בבבלי). גם איך מקשה על רב חסדא מהרצאת מעות, כאשר הוא עצמו סובר בזה להיתרא?
<BR/>ועוד, שלפי הרמב"ן שמפרש 'לראות מטבע לאור הנר' הכוונה להרצות מעות, מהו ענין לשבת חנוכה, שאסור בה למנות מעות? ואם כוונתו לחנוכה עצמו בלא שבת, אם כן זו קושיה על דברי רב חסדא עצמו שמותר להשתמש לאורה, ואינו ענין לשבת חנוכה. וגם אין דרך הש"ס להקשות על סברת אמורא מבלי להזכיר דעתו (ומוזכרת רק בבבלי). גם איך מקשה על רב חסדא מהרצאת מעות, כאשר הוא עצמו סובר בזה להיתרא?
<BR/>לכן מפרש ה'''פני משה''' (ב א ד"ה דרב תחליפא) שרב תחליפא ראה את רב תחליפא משתמש תשמיש של מצוה לאור נר חנוכה, ושאל אותו שהוא עצמו לימדם שאסור 'לראות מטבע לאור הנר' הכוונה מטבע הברכות כלומר לקרוא מתוך סידור וכד', שהוא תשמיש מצוה (ונקט שבת של חנוכה לפי שאז הברכות אינן שגורות בפי כל וצריך לעיין בספר). והוכיח לו מזה שאסור להשתמש תשמישי מצוה לאור נר חנוכה. ומזה למדה הגמרא שאי אפשר לומר שטעם פסול שמנים ופתילות בשבת הוא שמא יוציא את הפתילה, שאם כן גם בנר חנוכה שחל בשבת יש לחשוש לזה, ולא מטעם איסור השימוש לאורה.
<BR/>לכן מפרש ה'''פני משה''' (ב א ד"ה דרב תחליפא) שרב תחליפא ראה את רב חסדא משתמש תשמיש של מצוה לאור נר חנוכה, ושאל אותו שהוא עצמו הרי לימדם שאסור 'לראות מטבע לאור הנר', כלומר, לקרוא מתוך סידור וכד' שהוא תשמיש מצוה (ומפרש 'מטבע' מלשון מטבע ברכות, ונקט דווקא שבת של חנוכה ולא יום חול, לפי שאז הברכות אינן שגורות בפי כל וצריך לעיין בספר). והוכיח לו רב תחליפא מזה שאסור להשתמש תשמישי מצוה לאור נר חנוכה. ומזה למדה הגמרא שאי אפשר לומר שטעם פסול שמנים ופתילות בשבת הוא שמא יוציא את הפתילה, שאם כן גם בנר חנוכה שחל בשבת יש לחשוש מטעם זה, ולא מטעם איסור השימוש לאורה.


אמנם ב'''קרבן העדה''' (ד"ה שבת של חנוכה) נראה שמפרש כפירוש הרמב"ן, שרב תחליפא הקשה על רב חסדא שאסור להדליק גם לנר חנוכה בפתילות ושמנים שאסרו בשבת, וכדעתו בבבלי, ותמה על זה שהרי אסור לראות מטבע לאור הנר. הרי מוכח מזה, שהאיסור הוא לא משום שמא יוציא את הפתילה.
אמנם ב'''קרבן העדה''' (ד"ה שבת של חנוכה) נראה שמפרש כפירוש הרמב"ן, שרב תחליפא הקשה על רב חסדא שאסור להדליק גם לנר חנוכה בפתילות ושמנים שאסרו בשבת, וכדעתו בבבלי, ותמה על זה שהרי אסור לראות מטבע לאור הנר. הרי מוכח מזה, שהאיסור הוא לא משום שמא יוציא את הפתילה.

תפריט ניווט